פנחס יחזקאלי: מצילים את הדמוקרטיה? הסיפור הפולני והלקח שבצידו

הסיפור הפולני ולקחיו מעניין אותנו, לא רק בשל הכמות הנכבדה של יוצאי פולין המרכיבים את החברה הישראלית, אלא בעיקר כיוון שבמהלך שנת המחאה, סיפרו לנו שהימין הישראלי הופך אותנו לפולין - מדינה שהייתה דמוקרטיה ואיננה עוד כזו; שהימין הפשיסטי שינה את אופייה ואת מבנה מוסדותיה לבלי הכר, על מנת להבטיח שהוא יישאר בשלטון לעד. האמת מסתבר, מורכבת קצת יותר, אבל כבר לא מעוניינים לספר לנו עליה...

תקשורת ודמוקרטיה באתר ייצור ידע

הדעה הרווחת היא שהתקשורת איבדה את דרכה. אבל האמת היא שזו תמיד הייתה דרכה. תמיד היא שימשה תיבת התהודה של האליטות, בין אם אליטות שלטוניות במדינות טוטליטריות, ובין אם אליטות ממון ואליטות פוליטיות במדינות דמוקרטיות, וכשהאליטות חולות ומנוונות, חולה גם התקשורת! ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תקשורת ודמוקרטיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: איך מסכלים ביקורת אפקטיבית?

ברוכים הבאים לאחת הטכניקות האפקטיביות בעולם המדיה, הפרסום והשיווק: אסוף את המושגים שאתה חושש שיופנו נגדך, אמץ אותם כ'סלוגנים' שלך והקנה להם משמעויות שונות ממשמעותם המקורית.

רוני אקריש: דמוקרטיה או אוליגרכיה?

האם אנו חיים כיום בדמוקרטיה? השאלה נראית, במבט ראשון, לא כל כך רחוקה מהוויכוחים המעוררים את החדשות הפוליטיות. עם זאת, במבט מעמיק יותר, היא משפיעה מאוד על האופן שבו מנוסחים ויכוחים אלה.

רוני אקריש: בשבח הקונפליקט – דמוקרטיה בנויה על קונפליקט מתמיד!

בחשיבה הליניארית הפשטנית של ימינו, בעולם שבו שולט "מוסר המחשבה הייחודית", המושג קונפליקט הפך מילה גסה, המזוהה עם רוע. כל עימות מהווה גורם לצרות, ולכן מזיק. אבל, הוגי דעות רבים רואים בקונפליקט את המנוע של ההיסטוריה. גם תורת המערכות המורכבות מלמדת אותנו שמערכות מתפתחות ומתאימות עצמן למציאות משתנה, תוך כדי מאבקי עוצמה בין מרכיביהן...

פנחס יחזקאלי: האם הדמוקרטיה שלנו מחליקה לנו מבין הידיים?

קמפיין סוף הדמוקרטיה היה ספין אפקטיבי להפליא, שחילץ את יאיר לפיד מלשלם מחיר על מסע הבחירות הבעייתי, רווי ביטחון עצמי מופרז, וניהול הרשלני של קמפיין הבחירות. אבל ספין מוצלח לא אומר שהמסר שבו שגוי. האם הדמוקרטיה מתחלקת לנו מבין הידיים?

פנחס יחזקאלי: סוף אכיפה במחשבה תחילה!

רוני אלשיך טוען כי "הדמוקרטיה שלנו לא בשלה עדיין להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן". אבל מסתבר, כי מי שאיננו בשל איננה הדמוקרטיה אלא מערכת האכיפה, שלא הבינה שיקול דעת מהו, ושהכניסה לתוכו מאבקי כוח ואספירציות פוליטיות. כיוון שמחשבה - בטח מחשבה תחילה - היא מותרות בשירות הציבורי שלנו, הממונים על האכיפה זרעו רוח, וכולנו נקצור סופה!

פנחס יחזקאלי: מי באמת גרר את המשטרה למגרש הפוליטי?

אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק: איציק סבן מצטט ב'ישראל היום' בכירים במשטרה: "תפסיקו לגרור אותנו למגרש הפוליטי"... אז מי, באמת, גרר את המשטרה למגרש הפוליטי?

גדעון שניר: איכה הידרדרה הדמוקרטיה הישראלית?

אף שמדינת ישראל חרתה במגילת העצמאות את חזון הדמוקרטיה, כשיטת הממשל הנשאפת (לצד היהודית) - היא נדרשת, עקב ייחודיותה ומיקומה, לבחון את עצמה - לא רק לפי סט הערכים המקובל באומות אחרות - אלא לפי המידה, שהדמוקרטיה משרתת את מטרת העל של עצם קיומה של מדינת ישראל, נוכח האתגרים הניצבים בפניה בעידן זה.

רוני אקריש: בשבח ההימנעות בבחירות

התפכחתי. בתור בוחר חופשי יחסית, אני מתכוון לא להצביע או אולי להכניס פתק לבן. אדגיש: התפכחות פוליטית אינה אדישות אזרחית; וההימנעות שלי - או הצבעתי ה'לבנה' - מבטאת נחישות מתמדת להשקיע את עצמי בהליך הדמוקרטי.