פנחס יחזקאלי: מחיר נטישת המשטרות – זעקת הבלש משיקאגו

הפרוגרסיבים ניצחו לעת הזו באמריקה, ודיכוי המשטרות - בערים הנשלטות על ידם - נמצא בעיצומו. הלך הרוח הזה משפיע מאוד גם על תובעים וגם על שופטים.... וכיוון שאנחנו הרי יודעים שאין ארוחות חינם, מה חושבים על כך האזרחים? מה חושבים השוטרים?

יאיר רגב: המשקל הראייתי של טביעת הנעל

טביעת נעל היא צורה דו-ממדית המושארת על גבי משטח בעקבות דריכת נעל. טביעות נעליים משמשות בזיהוי פלילי לאיתור חשודים והוכחת הימצאותם באתר פשע. סוגיית טביעת הנעל תעמוד במרכז משפטו של כפיר עטיה, החשוד ברציחתו של דוד אגייב (72) - חלפן כספים מנתניה. ראיה חשובה נגד עטיה היא טביעת נעל בזירה, שנמצאה ע"י אנשי המעבדה הפלילית, שלטענתם, זהה לחלוטין לנעל שאותה נעל, בעת שנעצר...

רוצחי הפייסבוק והווטצאפ

אם אנשים מתעדים את קורותיהם בפייסבוק, אז למה עבריינים לא? התשובה ההגיונית היא, כיוון שתיעוד מעשים פליליים עלול להפליל אותם. אבל מסתבר שתאוות הפרסום מתגברת פעמים רבות על החשש להיתפס. כך למשל, בינואר 2017, התעללו נערים בנכה חסר ישע ותיעדו זאת בפייסבוק בשידור חי. ויש גם מקרים שהפרסום דווקא משרת את המבצעים. זה למשל המצב במקרה של מה שמכונה 'רוצחי הפייסבוק', הפועלים מדחף של נקמה.

מתי הורה מתעלל עלול לרצוח את ילדיו?

מתי יש חשש סביר שבעלים מתעללים ירצחו את ילדיהם כנקמה באשה, קרבן ההתעללות? בדרך כלל, כשמתקיימים שני סימנים מעידים יחד, גדל מאוד הסיכון לילדים: הראשון, שהמתעלל לא פתח אמפתיה משמעותית לילדיו; ושהשתמש בהם גם בעבר ככלי סחיטה מול אשתו/בת זוגו. השני, כאשר האשה עזבה את המתעלל; או כשהיא נחושה, לדעתו, לעזוב.

פנחס יחזקאלי: מפגעים בודדים היא תופעה חדשה? מה פתאום…

גם גל רציחות הבודדים האנרכיסטים - בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20 - יצר בתחילה פניקה בציבור ושיתוק אצל השלטונות, שהחריפו את הנטייה של בודדים לבצע אותן (נראה מוכר, נכון?). רבים דיברו על קץ הציביליזציה... אולם עם הזמן, הכאוס הביא לדעת קהל חריפה נגד האנרכיסטים והסתה גלויה נגדם. השלטונות בארצות הברית ובאירופה סימנו ורדפו אותם. כך למשל, ב-1903 העביר הקונגרס חוק האוסר את כניסתם של אנרכיסטים לארצות הברית, וזאת כסדק ראשון בעיקרון שהיה עד אז עיקרון מקודש, של זכות הכניסה החופשית. לבסוף, שכח הגל האנרכיסטי ונעלם. ההיסטוריה אמנם אינה חוזרת, אולם, דפוסי הפעולה במערכת מורכבת (והיסטוריה היא מערכת מורכבת) בהחלט חוזרים!

האם יכולנו למנוע את מותה של נועה גולדרינג הקטנה?

מעבר לנטיית הלב לראות כל מקרה כפוטנציאל ל"Happy End" שהשתבש בעקבות מחדל, מוטב לומר את הדברים בגלוי: אם בן משפחה יחליט לקחת את חייו של בן משפחה אחר, ויהיה עקבי בנחישותו לעשות זאת, הוא יצליח!!! שום מערכת, בוודאי לא מערכת ביורוקרטית כמערכת אכיפת החוק, לא תצליח למנוע זאת ממנו (אם אתם סבורים שאני טועה, אשמח אם תעמידו אותי על הדרכים האפקטיביות לעשות כן...).