האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
חלוציות אינה מושג המוגבל לתקופה ההיסטורית של העליות הראשונות, אלא מצב תודעתי ואורח חיים מתמשך. החברה הישראלית הלכה ונטשה את האתוס החלוצי, אבל האיומים הביטחוניים שימשיכו להתקיים, מעמיסים על המתיישבים נטל, שהעמידה בו דורשת תודעה חלוצית, כמו בימים ראשונים… ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על חלוציות ומשמעויותיה. קריאה מועילה.
המעבר מתנועה מהפכנית אל עבר מנגנון מדיני ומבוסס הוא אחד מהאתגרים החמורים ביותר העומדים בפני הנהגות ברצון לבסס משילות וריבונות, גם אצלנו ביו"ש. ההתמסדות היא תנאי הכרחי לייצוב השלטון, להפסקת האלימות, למעבר מלוחמת גרילה או מחאה להסדרת נורמות, ולהבטחת הישרדותו של המפעל החדש. אבל איך עושים זאת?
טביעת צרפת בלהבות אחרי המשחק שקיבע את מעמדה של קבוצת פאריז סן ג'רמן כקבוצה המובילה באירופה, היא האירוע האחרון, שממחיש את עליבותה של מדינת שהייתה פעם כלכלה מפוארת ופאר התרבות העולמית. "יקח לנו שלושה ימים להשתלט על המדינה", הצהיר אוהד נלהב בין ירי זיקוק לסקילת רכב. נראה שהוא צודק… זמנה של צרפת – במתכונת אותה היכרנו – עבר! זהו אוסף שני של ממים על כניעת צרפת לאיסלאם הרדיקלי.
ביטחון תזונתי וביטחון טריטוריאלי אינם מוצרי צריכה, הם פוליסת הביטוח של המדינה, ועל ביטוח משלמים גם כשאינו משתלם בטווח הקצר.
את התעצמות הרצח ברחוב הערבי. יש להכיר כמצב חירום לאומי. מה שהופך את המאבק בתופעה להכרח ריבוני של מדינת ישראל, נובע, בראש ובראשונה, מחובת המדינה לערך ההגנה על חיי האדם והיא שלובה בסוגיה זו, בחובת המדינה להשלטת סדר ומשילות.
את המצב בדרום ניתן היה לפתור באמצעים דמוקרטיים לפני 30 שנה. לא עוד. הדמוקרטיה פשטה את הרגל בכל המערב ביכולתה להתגונן מפני מבקשי רעתה, וגם פה. היום, אם חפצי חיים אנחנו נצטרך לכבוש את השטח מחדש בדם באש ובתימרות עשן, ואם לא…
לא נראה כי תהליך כניעת אירופה להגירה ולתוצאותיה הוא בר עצירה, וקריסת המרקם החברתי בה היא עובדה מוגמרת. האליטה התרבותית-משפטית (בעזרת בית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי) ממשיכה להטיל וטו על חוקים המגבילים הגירה, או מבקשים להגן על גבולות ותרבות לאומית. הסוס הטרויאני ימשיך בשלו, עד שהיבשת תקרוס לתוך עצמה! וגם: תחשבו על אליטת ההון הישראלית ובג"ץ, תחשבו עלינו…
צריך לומר, הקדנציה הזו היא טראומה שתיצרב בימין עוד שנים רבות. אחרי כמעט תשעה חודשים, ברור כי קברניטי הימין רחוקים מלהשתוות לקבוצת המוחות המנהיגה את המחאה. במקום להיאבק בה בתבונה הם עושים את ההיפך הגמור: מתדלקים אותה ומסייעים לה. בקצב הזה דומה שהליכוד בדרך להתרסקות, באין מושיע. הנה הסיבות לכך…
מכת רחפני הנשק והסמים היא אירוע חדש יחסית. לא המדינה הבדואית העצמאית, שקיימת היום בדרום הארץ, מהגבול המצרי ועד לרהט. היא הוקמה באדיבות צה"ל ובעידודו, והוא הנושא העיקרי באחריות על הכאוס המשילותי והריבוני באזור!
אסטרטגיית קיר הברזל, בהשלכתה ליסודות התודעה האסלאמית, מסתכמת אם כן בהבנה שלמרות שמוטיבציית המאבק נגד הציונות אינה מסתיימת לעולם, בכל זאת ניתן יהיה להשיג מולה יציבות והשלמה זמנית. לא מכוח רצון טוב תושג ההשלמה הזו, אלא מתוקף עליונות ונחישות הכוח היהודי. ואחרי הכל, כמו בכל מערכת מורכבת, נקודת שיווי המשקל שתיווצר למול איתנות הכוח הציוני, נתונה תמיד לטלטלה. היא לעולם לא תתייצב באופן סופי וקבוע ועל כן מחויבת מידי יום במאמצי שיקום והתחדשות.
