גרשון הכהן: מדינת היהודים מתכנסת בטיפשותה למפת החלוקה 1947

החרדה היהודית המייחלת לנורמליות שלווה - בבקשתה להימלט ממצבי חיכוך - הולכת ומתכנסת אל ערי החוף. בתוך כך, היא מאבדת את אחיזתה במרחבי הארץ. ובינתיים, מי שנמלט מחיכוך, החיכוך רודף אחריו אל פתח ביתו. מהיבט זה, הערים המעורבות הן הזדמנות לחיכוך נכון יותר, מאשר זה הכרוך בעימות מול ריכוז ערבי הומוגני נטול נוכחות יהודית, כמו גוש יישובי אום אל פאחם.

גרשון הכהן: זו פשיעה לאומנית!

שלושה חסמים בסיסיים מעכבים את מדינת ישראל מטיפול שורש באלימות המתפשטת בחברה הערבית: הראשון: תודעתי; השני נובע מקיבעון המערכת המשפטית; והשלישי, טמון בהעדר היכולת...

גרשון הכהן: בנט, מצרים מכינה לך מלכודת!

מצרים מעולם לא נסוגה מדרישותיה להקמת מדינה פלסטינית שבירתה במזרח ירושלים. מבחינתה, קידום ועידת שלום אזורית הוא צעד במגמה עקבית לצמצם את מדינת ישראל ולהחזירה לקווי 67. האיום הזה היה תלוי כחרב דמוקלס מעל ראשו של נפתלי בנט בשארם א-שייח.

גרשון הכהן: טרור דמי החסות – נדרש מענה מערכתי מקיף

היקף האיום הלאומני ופגיעתו השורשית בכל מרקם החיים במרחב הצפון, כמו בנגב, מחייבים את מדינת ישראל בשינוי תפיסתי ובניהול מערכה שיטתית וארוכה למיגור התופעה. בשלב ראשון, נדרשת הכרת המדינה ומוסדותיה כי מדובר באיום בסיסי, המטיל על סדר היום הישראלי מאבק, המקיף הרבה מעבר לפשיעה כלכלית פלילית רגילה...

גרשון הכהן: בריחת המחבלים היא קריאת התעוררות לחברה הישראלית

האירוע בכלא גלבוע מזמין קריאת התעוררות לאומית: מדינת ישראל בעיצומה של מלחמת עצמאות מחודשת. היא מתרחשת בכל הזירות, בינתיים על 'אש קטנה'. אבל, היא מחייבת מודעות ומוכנות להתגייסות לאומית מלאה...

גרשון הכהן: ידעיה הכהן איש ירושלים

על ברכת הכהנים שבה דבק אבי, ידעיה הכהן ז"ל, כל חייו כתוב בספר הזוהר: "כה תברכו את בני ישראל - רבי יצחק פתח ואמר: וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו... כל מי שיש בו יראת שמיים זוכה לענווה, כל מי שיש בו ענווה זוכה לחסידות, וכל מי שיש בו יראת שמיים זוכה לכולן". אבא זכה לכולן.

גרשון הכהן: אפגניסטן ואנחנו

האזהרה הראשונה המוצבת בפני מובילי אסטרטגיה, טמונה בסכנה, שלא יבחינו בזמן בהיסט; וימצאו עצמם ממשיכים בנתיב שהפך לבלתי רלוונטי, ביחס למציאות המשתנה. אז, נקלעים לפער רלוונטיות! זה בדיוק מה שקורה בעשור האחרון למעורבות האמריקאית במזרח התיכון ובאפגניסטן, ויש לכך השפעה ישירה על תפיסתה האסטרטגית של מדינת ישראל.

גרשון הכהן: ניצחון הטליבאן כניצחון אמוני

את הציפייה האמונית של הטליבאן לשעת תפנית אסטרטגית, לא יכלו האמריקאים לתפוס. הם סרבו להכיר שישנם בני אדם שאינם מתפתים לבשורת השגשוג האמריקאית. מדובר במאבק תרבותי הומניסטי, בשאלת היסוד מהו אדם ומה חשוב לו  בחייו...

גרשון הכהן: ממלחמת לבנון השנייה למלחמה אזורית 

מלחמת לבנון השנייה הייתה אולי מופע אחרון של תקופה בה יכלה ישראל להתמקד בלחימה בזירה אחת. המלחמה הבאה עלולה להיות מלחמה אזורית. למערכת החדשה ההולכת ומתהווה, הצטרפה לאחרונה  גם זירת הפנים. למשוואה החדשה ראוי להוסיף את הנוכחות הרוסית בסוריה שלא הייתה קיימת במלחמת לבנון השנייה. לאינטרסים הרוסיים באזור תהיה בוודאי השפעה מאלצת  על חופש הפעולה הישראלי במלחמה.