תקציר - אם היינו צריכים הוכחה נוספת לכך - שאין לישראל מדיניות חוץ - בא ביקורו החפוז של שר הביטחון, בני גנץ, אצל הנשיא התורכי ארדואן, והמחיש זאת שוב. מה שר הביטחון של מדינת ישראל מחפש אצל ארדואן, חוץ מלנסות ולייצב קצת את מפלגתו המאבדת גובה ערב בחירות 2022; ולמה בעיתוי הכואב ביותר לבעלת בריתנו היוונית, כשארדואן מאיים לפלוש אליה?
ב-2021 מחריפים האייתולות באיראן וארדואן בתורכיה – שני משטרים דתיים בעלי שאיפות אימפריאליסטיות מרחיקות לכת –את האיומים הקיומיים על כל משטר ערבי מתון-יחסית. הם מלבים סכסוכים ואלימות פנימיים, וממנפים את הפיצול, היריבות, אי-הסובלנות, המלחמות והטרור הבינערביים, המונעים הקמת חזית ערבית יעילה מול איומי איראן ותורכיה...
אחרי שרגעו מעט הרוחות בסוגיית הסכם פוטין-ארדואן, ניתן להתפנות ולהתבונן על ההסכם ביתר רוגע: פוטין לא הופך להיות השליט של המזרח התיכון; איראן לא משמידה אותנו עוד מעט; וצרחות ההיסטריה על התקיפה של בסעודיה מוגזמות;ארדואן לא מלך, וטורקיה לא מעצמה (אבל היא מדינה חשובה); אבל, ההתפתחויות הללו הן בעלות משמעות לישראל – הנה כמה מרכזיות בעיני...
מה באמת הניע את נשיא ארה"ב טראמפ להסיג את כוחותיו ולזנוח בשעתם הקשה את בני הברית הכורדים? מה הסכימו ביניהם פוטין וארדואן בהסכמות שגובשו בפגישתם שלשום בסוצ'י? בסיכום שלא נחשף, טמון כנראה מידע קריטי להבנת ההתרחשות. מידע זה, לא זו בלבד שנותר חסוי מעבר להישג ידם של המומחים והפרשנים; אף יתכן כי מה שפורסם, קיבל בכוונת מכוון ביטוי גלוי ומוצהר באופן המובנה במודע להוליך שולל...
לא עושה רושם שהרוסים יבקשו מהאיראנים להתפנות מסוריה. ישראל בשביל לקבל כיסא ליד השולחן הסורי תצטרך להפעיל הרבה יותר כוח. לאמריקאים אגב, לא הייתה אופציה אחרת. שנים של אי עמידה אירופאית ביעד ההוצאה הביטחוני - שנקבע על ידי חברות ברית נאט"ו - הפכו את ארדואן - שמחזיק בצבא השני בגודלו בברית (אחרי ארה"ב) - למוצר מבוקש...
תשוו את השיח של שגרירת ארצות הברית בעיראק, אפריל גלאספי, עם סאדאם חוסיין ערב הפלישה לכוויית, עם המכתב של דונלד טראמפ לארדואן. גלאספי הייתה מאוד דיפלומטית. טראמפ הרבה פחות. אי אפשר להתבלבל בכוונתיו של טראמפ; ובדיפלומטיה, יש לזה חשיבות לא מעטה!
אצל אובאמה - כמו אצל כל בואש מצוי - הריח הגיע אח"כ; ורק להזכיר לכם, שהריח בסוריה כולל: כמיליון הרוגים בסוריה; 3.6 מיליון פליטים סורים בטורקיה; 1.2 מיליון פליטים סורים בירדן; ועוד כמיליון פליטים סורים באירופה...
כיוון שהכוחות הסוריים הדמוקרטיים (Syrian Democratic Forces; ראו את סמלם למטה) - ברית צבאית, המורכבת מלוחמים כורדים, ערבים, אשורים, ארמנים, טורקמנים וצ'רקסים - אינם מסוגלים להתמודד באפקטיביות עם פלישה כזו, נותרה בפניהם - אחרי בגידת האמריקנים - רק אופציה אחת: "לחזור הביתה" אל משטר אסד ולהשתלב בו.
מלחמת ש' ב ש' (השפם של ארדואן מול השפם של בולטון) החלה... לארדואן יש חשבון עם בולטון, לאחר שהאחרון אמר בליל המהפכה הכושלת בטורקיה ב 15 ליולי 2016: "אין לי אמפתיה לארדואן, ואם ייפול לא אזיל דמעה. אינני מאמין שהוא חבר של ארצות הברית..."
