שריון

נשים מהוות אמצעי מצוין להשגת מטרות זרות, כמו: 'מדינת כל אזרחיה'. איך? דרך נטרול צבא היבשה. פסיקות בג"ץ כרסמו כבר אנושות בחיל התותחנים, ועתה, שופטיו מכוונים לשריון.

מחוץ לצה"ל ישנן ציפיות להשתמש בצה"ל כזירת התגוששות למאבקים, שביסודם אינם מעניינו של הצבא.. לשם כך, יש לחלץ את הדיון מן המבוך העקרוני ערכי, ולהציבו על ממדי תבונת המעשה, ומומלצת ההליכה בנתיב הפשרה המפ"איניקית. במסורת זו – המעדיפה להימנע מהכרעות מזיקות ובלתי הכרחיות – טמון מפתח לניווט פרגמטי ומכבד בסבך המחלוקות הבלתי פתור בו שסועה  החברה הישראלית.

עם הבשורות הקשות ביום שישי, ה- 25 באוקטובר 2024, על אובדן החיים של שריונאים בחטיבת מילואים 8 בלחימה בלבנון ובחטיבה 460 בלחימה בג'בליה, מתבקש מבט על גבורת השריונאים. הם זקוקים למבט הזה!

30 שנים סיפרנו לעצמנו שדעך זוהרו של הטנק הכבד, וקיצצנו את השריון שלנו ללא רחם. אפילו מלחמת אוקראינה – שהמחישה את חשיבות הטנק הן ביכולת לחולל תפנית בלחימה והן בהגנה – לא שינתה את דעתנו, עד שנוכחנו ב- 7 באוקטובר 2023, שכאשר קו הגנה קורס, ונדרש מאמץ מהיר לעצירת חדירת האויב בקווי הגנה בקו שני, אין תחליף לטנקים, ועוד לא דיברנו על התקפה… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות השריון בעבר ובהווה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

תקציר: "… את הקורס לא סיימנו. את דרגות הקצונה העניק לנו מפקד החטיבה, גבי עמיר, ברשת הקשר, כשדהרנו על הכביש לגזרה הצפונית: '"'כאן 20 (כינויו של מפקד החטיבה בקשר, פ"י), כל הצוערים מרגע זה סג"מים (סגני משנה, פ"י), סוף'"'. אל"ם במיל' גידי טרן, על קורס קציני השריון המפורסם (קק"ש), שסיומו נקטע על ידי מלחמת יום הכיפורים.

שדה הקרב החדש יוצר מבוכה, גם בצה"ל, וראוי להכיר בה. היא לא נובעת מאנשים בעייתיים אלה מאתגר אמיתי בשדה הקרב; והאתגר הוא בכל הרמות: ברמה המערכתית אסטרטגית; וברמה הטקטית כאחת…

דור הלוחמים שאת סיפורו מבטא איציק רונן בספרו, נשא בשנות שירותו בשלוש משימות תובעניות ביותר: כוננות מידית מתמשכת להגנת רמת הגולן; השתתפות בלחימת הביטחון השוטף בלבנון; והשתתפות בפעולת החטיבות המרחביות ביהודה ושומרון ורצועת עזה, בעיקר, כלוחמים רגליים. ספרו של רונן מספר את סיפורו של דור, שללא שירי תהילה, עמד בגבורה מתמשכת באתגרים מורכבים ויכל להם.

מאמר זה מבוסס על תכניתו של ברור אסקרוב, "הרדיו פתוח" – בעבור 40 שנה לפטירתו של רב אלוף דוד אלעזר (דדו), רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים. במאמר מתייחס האלוף במילואים גרשון הכהן לשלוש סוגיות עיקריות הקשורות לדדו: אופן הכנת הצבא למלחמה; דרך הפיקוד של אלעזר (רוח הפלמ"ח), והאופן שבו באה לידי ביטוי במלחמה; ומסקנות וועדת אגרנט