עם כל האמון בצה"ל וביכולותיו, אין ולא תהיה אפשרות להגן על מדינת ישראל בקו רצועת החוף. יש להביא תובנה זו להסכמה לאומית רחבה. על כן, שאלת הניצחון תוכרע בכפר סבא!

איך ניתן להסביר את גודל העיוורון הצה"לי? בעולם המערבי - המעצים את כוחם של השכל הישר והתבונה - נתפס העיוורון הזה כמחדל. אבל, תופעת המלחמה מבטאת עוצמות כאוטיות בלתי ניתנות לחיזוי מראש. על כן, נדרשת השתדלות מתמדת, לקיים את חובת ההתרעה.

עצם ההעזה לצאת להתקפה בלב המרקם האורבני הצפוף, בעצימות שלא נודעה דוגמתה, היא כשלעצמה הישג ומסר מהדהד • עשרות שנות היסוס וחרדה נמחקו.

במסגרת המטרות שהוגדרו התעצבה מפה אסטרטגית שקבעה מאמץ עיקרי למתקפה בזירת עזה, ובמקביל מאמץ מרוסן במגננה בצפון • הריסון שמוביל את צה"ל נובע מהעדפת הקבינט להימנע ממלחמה בשתי גזרות • השאלה שעולה היא: האם חיסול האיום וסילוקו מובילים בהכרח למלחמה נגד ארגון חיזבאללה?

ככל שתימשך המלחמה ולא ייווצרו תנאים נאותים לאבטחת חיי האזרחים  במרחב הגבול, תיעשה הפליטות לנטל כבד על המדינה ולהישג משמעותי לאויב באופן המעורר עבורו את התקווה להרחיב את ההישג, עד כדי הפיכת מרחבים גדולים בגליל ובנגב לנטושים מיושביהם לאורך זמן. מצב כזה יחולל סדק עמוק בדימוי קיר הברזל הציוני. ראשי מועצות בגליל ובנגב המתנים את השיבה ליישובים בהבטחת תנאיי ביטחון וודאיים, שכמעט אינם אפשריים, עלולים לעקב בדרישתם את שיבת התושבים למשך זמן ארוך. כאן נדרשת הנהגת המדינה לתיאום ציפיות כן ונוקב עם התושבים ועם הנהגתם.

על מקורות העוצמה לניצחון בתש"ח כתב בן גוריון: "הגענו אל הניצחון בשלושה נתיבים: בנתיב האמונה, בנתיב היצירה החלוצית, בנתיב הייסורים". אלה הנתיבים לניצחון גם במלחמה הזו.

קל לבטל את מה שמכונה אסטרטגיית הבידול של בנימין נתניהו, בין עזה ליהודה ושומרון. אבל האסטרטגיה הזו של "הפרד ומשול" - הרואה ברשות הפלסטינית אויב מסוכן בהקרבה לקיומה ישראל הן בגלל הלגיטימציה הבינלאומית שלה, והן בגלל החשש שגוש כפר סבא נתניה יהפוך ל'עוטף עזה' - רחוקה מלהיות מופרכת. רק שכל קונספציה טובה לשעתה. אסטרטג טוב בוחן יום־יום אם האסטרטגיה שלו עדיין בתוקף, ונתניהו משך ומשך את מדיניות הבידול, עד שהיא התפוצצה לו בפרצוף.

הציוץ המיותר של ראש הממשלה בהטלת אחריות על ראשי אמ"ן ושב"כ שלא סיפקו לו התרעה למלחמה שפרצה, מחייב הערה במבט עקרוני והיסטורי. בין הנהגת מדינה לבין הנהגת הצבא, מתקיים מתח מובנה מוכר ומתמיד. זה כמעט מצב טבעי, שהוכר כבר בתולדות המלחמות בעולם העתיק...