האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
לכל המייללים על אובדן ריבונות והפיכת מדינת ישראל לפרובינציה אמריקאית צריכים להסביר שמבחן הניווט האסטרטגי הוא תמיד מורכב ומתעתע . בשעה הזו המבחן הישראלי כרוך בראיית הנולד – כלומר בזיהוי המערכת המשתנה והסתגלות מהירה לתנאיה.
מדוע תקף יחיא סינואר ב- 7 באוקטובר 2023? הוא ביקש להניע מהלך שיתהווה להיות אירוע גדול. אם למשל בעקבות המלחמה תאלץ מדינת ישראל להיענות לדרישה האמריקאית להקמת מדינה פלסטינית ולנסיגה ביו"ש הניצחון ייזקף לזכותו. הגישה הזו מוצאת את ביטוייה באסלאם ובתורת הקבלה היהודית, וגם תורת הכאוס, שחוקרת כיצד הבדלים קטנים בתנאים ההתחלתיים, יכולים להוביל לתוצאות שונות בתכלית. לתיאוריה זו השלכות משמעותיות בתחומים רבים, כולל בפוליטיקה ובמדינאות.
'היום שאחרי' הוא מושג שגוי ובעייתי שניכנס לתרבות האסטרטגית הישראלית בעקבות 'מלחמת חרבות ברזל'. בעייתי, כיוון שאפשר לתכנן כיצד נכנסים לאירוע משמעותי, אך לעולם לא איך יוצאים ממנו, ומה יהיו התנאים בסביבה המערכתית אז. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'היום שאחרי', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
כשפותחים במלחמה, מתחוללת טלטלה רבתי שמשנה את יסודות המציאות המוכרת. אמנם לתרבות המערב בבשורת המודרנה, קשה לקבל שאין בידי המדע וחכמת התכנון האסטרטגי להבטיח מלחמה שמתקדמת על פי תכנית סדורה מראשית עד אחרית. אבל מלחמה היא אירוע בהתהוות, שאינה נתונה לחיזוי בתבונת המומחים. זה מה שמבדיל פעולות בתחום ההנדסי טכנולוגי מפעולות בתחום האנושי.
עיר היא גילום של תופעת המורכבות. מערש לידתה, תופעת העיר מתוארת כהתפרצות תרבותית, שחוללה משהו שלא היה קיים קודם. ההיווצרות הזו – הנוצרת בידי אדם, כאילו יש מאין – מתוארת באנגלית בכינוי: emerging phenomena. מדובר בישות תרבותית חדשה, שלא נולדה באופן ליניארי מתוך התשתית היישובית שקדמה לה…
'התהוות' או 'צמיחה' או 'הגחה' (Emergence) הוא מושג מפתח בתורת המערכות המורכבות. זהו תמהיל של גורמים, המתעצב באטיות; ויוצר, בבת אחת, "מסת כוח קריטית". התעצבות זו הינה תהליכית ומתממשת בנקודת זמן. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ה'התהוות' והשלכותיה, על פי הכותבים. קריאה מועילה!
הדיבור על גישות לגאולה מסביר גם את ההבדל בין המגמה המהפכנית, מלאת האמונה, של חלוצי מפלגות הפועלים; לבין חסידי ז׳בוטינסקי. בניגוד לחלוצים הפועלים, לז׳בוטינסקי – וגם לבנימין נתניהו, כאדם אירופי נאור משכיל ומודרני – לא היה מקום לרעיון הגאולה. אצל בן גוריון הכול סובב סביב קוסמולוגיה של גאולה…
טוקמן וג'נסן (1977) הגדירו מודל להתפתחות הקבוצה/הצוות, הכולל חמישה שלבים ההכרחיים במחזור החיים של קבוצה. ארבעת הראשונים הם שלבים הכרחיים, על מנת שקבוצה תתפתח, תוכל להתמודד מול משברים, למצוא פתרונות ולהפיק תוצאות. השלב האחרון והבלתי נמנע הוא שלב הדעיכה…
בספרו, "חזון, לא פנטזיה", ביקש האלוף יהושפט הרכבי, להזהיר מפני התנהלות לאומית בלתי אחראית. לצורך כך, הוא גייס את כישלון מרד בר כוכבא כאזהרה מפני מדיניות ישראלית בלתי אחראית בעיניו, ותלה את הסיבות לכישלון המרד בהתעלמות מנהיגיו מתנאיי המציאות. אבל, במה זה היה שונה מהסיכון שנטל על עצמו בן גוריון בהכרזת העצמאות?
התפתחות הטכנולוגיה משפיעה בהרבה רבדים ואופנים על מרחב קבלות ההחלטות המוכר, עד כי מרחב ההחלטות זקוק להרחבה של המסגרת התאורטית. את ההרחבה הזו מובילים מושגים השאולים מתיאורית הכאוס והמורכבות…
