טנקים

מחוץ לצה"ל ישנן ציפיות להשתמש בצה"ל כזירת התגוששות למאבקים, שביסודם אינם מעניינו של הצבא.. לשם כך, יש לחלץ את הדיון מן המבוך העקרוני ערכי, ולהציבו על ממדי תבונת המעשה, ומומלצת ההליכה בנתיב הפשרה המפ"איניקית. במסורת זו – המעדיפה להימנע מהכרעות מזיקות ובלתי הכרחיות – טמון מפתח לניווט פרגמטי ומכבד בסבך המחלוקות הבלתי פתור בו שסועה  החברה הישראלית.

שר הביטחון הנחה את צה"ל "להיערך לשהייה ממושכת במחנות שטוהרו למשך השנה הקרובה ולא לאפשר חזרת תושבים ולטרור לשוב ולצמוח." במקום הזה, הוצב צה"ל על פרשת דרכים היסטורית: בכל המבצעים הקודמים, גם "חומת מגן", בתום פעולת הסיכול יצאו כוחות צה"ל ממרכזי המחנות, פעילי הטרור שבו למחנה והתארגנו מחדש בהיערכות מוגברת ומשופרת. הפעם יתכן והנחיית שר הביטחון, תצליח לחולל שינוי בגישת הסטטוס קוו לניהול מחנות הפליטים.

30 שנים סיפרנו לעצמנו שדעך זוהרו של הטנק הכבד, וקיצצנו את השריון שלנו ללא רחם. אפילו מלחמת אוקראינה – שהמחישה את חשיבות הטנק הן ביכולת לחולל תפנית בלחימה והן בהגנה – לא שינתה את דעתנו, עד שנוכחנו ב- 7 באוקטובר 2023, שכאשר קו הגנה קורס, ונדרש מאמץ מהיר לעצירת חדירת האויב בקווי הגנה בקו שני, אין תחליף לטנקים, ועוד לא דיברנו על התקפה… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות השריון בעבר ובהווה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

הוכח שוב ושוב, ובכל מלחמות ישראל, כי רק כיבוש של שטח נרחב של האויב באזור הסמוך לגבול; ולעיתים, גם מעבר לו, יגרום בסופו של תהליך, למו"מ בחסות האו"מ והמעצמות ולהשגת הפסקת אש לתקופה מסוימת של מספר שנים; זאת, בתמורה לנסיגת כוחות צה"ל לקו הגבול הבינלאומי. אז איך כובשים שטח מאוכלס?