גרשון הכהן: משמעות הכיבוש של מרחב הבופור

תקציר: להפעלת תמרון התקפי של כוח יבשתי ישנן ארבע תכליות יסוד: (1) לכבוש שטח על מנת להיות שם; (2) לעצב מול האויב תנאיי כיתור; (3) להשמיד אמצעי לחימה וכוחות אויב כמו משגרי רקטות ומחסני אמל"ח, שאינם ניתנים להשמדה בתקיפה אווירית; (4) בהיבט התודעה ההרתעתית, להוכיח יכולת להכרעת האויב בלחימה פנים אל פנים גם במערכיו המוגנים. לכיבוש רכס הבופור ישנה תרומה משמעותית בכל ארבע תכליות אלה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 1 ביוני 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

לכיבוש הבופור על ידי כוחות צה"ל משמעות רבה להמשך המלחמה בחיזבאללה. בהתייחסות, הפרשנים ציינו בהערכה את ההישג, אבל הוסיפו בהסתייגות שעדין מדובר בהישג טקטי ולא בהישג אסטרטגי.

זו הסתייגות שמבטאת ציפייה למהלך שמסיים את המלחמה, כולל את התקפות האש לעבר הצפון. מדובר בציפיית שווא שמתעלמת מיכולות חיזבאללה, ולרעיון המלחמה שמנהל אותו, עוד מימי הלחימה ברצועת הביטחון. בנקודת המוצא לתפיסת המלחמה שלו, חיזבאללה נשען באופן מרכזי על יכולות אש מגוונות, מכל הטווחים, גם מעומק לבנון, על מנת שגם תעוזת פיקוד הצפון לכיבוש הבופור לא תצליח להביא למדינת ישראל את השקט שהיא מייחלת לו. עוד לפני פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר, בהיותו סגן לנאצרללה, הבהיר נעים קאסם – כיום המנהיג – שמבחינתם הם ערוכים לכך שגם אם צה"ל יגיע לביירות, תהיה ביכולתם להמשיך את הלחימה באש על העורף הישראלי, כך שהישגי צה"ל יוצגו כחסרי משמעות אסטרטגית. בכך, המשא ומתן שייפתח יתחיל עם תכתיב התנאים של חיזבאללה.

מבוכה ושיתוק ברצועת הביטחון

ראוי לעיין במחקר שנערך במחלקת היסטוריה בצה"ל על ידי ד"ר אהד לסלוי על השנים האחרונות לפעילות צה"ל ברצועת הביטחון. המחקר מתאר את השיתוק המערכתי שבו היה נתון צה"ל בשהותו ברצועת הביטחון. חיזבאללה הצליח באותן שנים לכלוא את צה"ל במתח, שבו:

• מצד אחד, הכיר בחובה להגביר את הפעילות ההתקפית נגד חיזבאללה, לצורך הגנת הכוחות שפעלו ברצועת הביטחון.
• מצד שני בתגובה לכל פעולה התקפית מוצלחת של צה"ל, נורו רקטות אל יישובי הצפון ושיבשו את תחושת הביטחון.

המתח הזה, חולל מחלוקת בין אלוף פיקוד הצפון עמירם לווין שטען שחייבים לכוון את פעולת צה"ל בלבנון למבצעים התקפיים במגמה לנצח את חיזבאללה, לבין המטה הכללי שביקשו לא יותר מהגנה ומניעת הסלמה. במחלוקת הזו, פעילות צה"ל נקלעה לשיתוק מערכתי.

כבר ביולי 1994, נקלע צה"ל למבוכה, לאחר המבצע ההתקפי המוצלח על מחנה האימונים עין דרדרה בבקעת הלבנון. בתקיפת לילה אווירית, בשילוב מסוקי קרב ומטוסים, נהרגו כארבעים פעילי חיזבאללה. בתגובה פעל חיזבאללה בהפעלת מכונית תופת בפתח בניין הקהילה היהודית בבואנוס-איירס. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 85 אנשים. במטכ"ל הפנימו אז, שלא ישובו על תקיפות מסוג עין דרדרה.

בנוסף, מתוך חשש למחיר בחיי הלוחמים, צהל נמנע בכל אותן שנים מפעילות התקפית של כוחות היבשה. מאז מבצע מיידון בקיץ 1988, צה"ל לא חזר על פשיטה בהיקף חטיבתי. כישלון מבצע "ניב מדובר"  בחורף 1992, הוסיף לחשש מפעילות יבשתית. לקראת מבצע "ענבי זעם" באפריל 1996, הסביר הרמטכ"ל אמנון ליפקין, שאם נפעל קרקעית, "נצטרך אחר כך להישאר בשטח לכמה ימים, ויהיו אלה הכוחות הקרקעיים שיחטפו את הסאגרים והפצמ"רים. לכן, צעד כזה יהיה מהאחרונים בסדר העדיפויות". ההיסוס הזה נמשך גם בקבלת ההחלטות, במלחמת לבנון השנייה. במשך השנים, היו לכך השלכות על הפגיעה בכושר ההרתעה של צה"ל.

מההיבט הזה, לפעולת צה"ל המוצלחת בחציית הליטאני במאמץ אוגדתי יבשתי ישנה משמעות רחבה מעבר לעצם כיבוש רכס הבופור.

להפעלת תמרון התקפי של כוח יבשתי ישנן ארבע תכליות יסוד

• הראשונה, לכבוש שטח על מנת להיות שם.
• השנייה, לעצב מול האוייב תנאיי כיתור.
• השלישית, להשמיד אמצעי לחימה וכוחות אויב כמו משגרי רקטות ומחסני אמל"ח, שאינם ניתנים להשמדה בתקיפה אווירית.
• הרביעית,  בהיבט התודעה ההרתעתית, להוכיח יכולת להכרעת האוייב בלחימה פנים אל פנים גם במערכיו המוגנים.

לכיבוש רכס הבופור ישנה תרומה משמעותית בכל ארבע תכליות אלה ועל כך ראויים פיקוד הצפון וכוחותיו להערכה רבה.  נכון זה עדין לא פותר את מצוקת תושבי הצפון הממשיכים לספוג את תקיפות האש של חיזבאללה,

כאן נבחנת מדינת ישראל ביכולת הנשיאה בנטל המלחמה, בתקווה לימים טובים יותר שיבואו מתוך הישגי צה"ל בלחימה.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבת המושג: 'מערכה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכה – השגת יעד אסטרטגי נתון בזירה נתונה, ייצור ידע, 3/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה, ייצור ידע, 22/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.