האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
פרשת המגורים בארץ זרה, שהחלה עם ירידת יעקב לארם, חוזרת עם ירידתו של יעקב למצרים. האין היא דומה לירידה מהארץ גם בימינו? בירידתו של יעקב וכל משפחתו (למעשה, כל עמו) מהארץ – הם זנחוה, וצאצאיהם ייאלצו להילחם כדי לחזור לחיות בה ולהשיג בה עצמאות. הירידה הכללית של יעקב ובני ישראל הייתה ירידה מרצון. בעתיד יוגלו מארצם, ואז יהיה עליהם להילחם כדי לחזור ולהתגורר בה ולחיות חיים עצמאיים.
לאחר המערכה הראשונה של הדרמה בה אנו עוסקים – תולדות יוסף – מגיעה המערכה השנייה, שזמנה כעבור שנתיים מתום הראשונה. במערכה זו פתיחה ושתי תמונות – עלייתו של יוסף לגדולה ומסעות אחי יוסף למצרים.
"חג האורים" אינו שמו הישראלי המקורי של החג, מה גם שהוא משנה את משמעות החנוכה ומפחית מערכה…
הפרשה הזו מלמדת אותנו כלל ששולט במקומותינו גם היום – הססנות מתפרשת כחולשה, המזמינה ניצול; ותקיפה מוצלחת מוערכת גם על ידי מי שהתנגד לה…
ההבטחה שנתן אלוהים לאברהם מועברת ליצחק ולצאצאיו, ולא לאף צאצא אחר של אברהם…
סיפור הבריאה נועד לא רק ללמד אותנו על תולדות האנושות, אלא נועד גם לחנך אותנו למונותיאיזם; ולהרחיקנו מהפולחנים שהתנהלו בעמים השונים, כבר מיד כאשר החלנו את צעדינו הראשונים כעם מונותיאיסטי, בשונה מהעמים האחרים שבסביבתם…
ברכתו של משה בנויה באופן הדומה לשירה, אך רובה אינו שירה. לאחר פסוק פתיחה, מזמין משה את בני ישראל בארבעה פסוקים להתאסף ולהאזין לברכתו… בתום הברכה פרידה: משה אינו מאפשר שאלות ודיונים על תוכן דבריו, ומיד בסיימו את ברכתו, מבלי להוסיף מילה, "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל־הַר נְבוֹ…"
לעיתים, משימה שטרם הושלמה אך נמצאת בתהליך השלמה – מעודדת ומשמחת יותר את מייסדה, שנפטר לפני השלמת המשימה, כאשר הוא יודע שההמשכיות מובטחת ויש בה גם להביא לתחילתן של משימות חדשות והמשך ללא הגבלה.
לצערי, רבים היום המעדיפים שידיעתם של בני ישראל את התורה תהיה רק ידיעה על התורה, כפי שהם יציגו אותה לפי הבנתם והמשמעות שהם נותנים לה, ובכך, לעיתים, אף על שנוסחם הברור כתוב בתורה, קטעים רבים מוסברים או מפורשים בצורה שאינה מדויקת…
שני חלקים לפרשת ניצבים, שמתחילה את פרק הסיום של מסעות בני ישראל עד לשובם לארצם: החלק הראשון שעניינו כריתת ברית נוספת בין אלוהים ובני ישראל; והחלק השני שהוא חזון אחרית הימים…
