תחילת פרשת כִּי תִשָּׂא היא המשך ההוראות לקראת בניית המשכן, אך לאחר מכן התעוררה פרשיה חמורה של "עגל הזהב"; בעקבותיה, שבירת הלוחות ופיסול לוחות חדשים.

אינני רואה ב"מגילת אסתר" קרן אור והצלה. אני רואה בה דיכוי הרגש הלאומי ובגידה ברעיון שיבת ישראל לארצו. יהיו כאלה שיראו במלים אלה שלי כפירה בכח האמונה ובחסדי האל. אך עלינו לקרא במגילה וללמוד ממנה שהרצון מקדמת דנא להשמיד ולאבד את עמנו, התגלה בצורה חמורה כבר בתקופת מלכותו של אחשוורוש ומאז לא נעלם ואף חזר בכל שנות ההיסטוריה ולשיאו הגיע בגרמניה ובארצות אירופה כהעתק מדויק של גזרות אחשורוש בעצתו של המן.

מאחר שפרשת תְּצַוֶּה מייחדת ומפארת את מעמדם של הכוהנים, שמו של משה אינו מוזכר בה כדי לא להמעיט מכבודו של אהרן. בכך ניתנת תודה לאהרן הכהן והוקרה על פעילותו הרבה! 

בני ישראל אינם ערב רב. הם עם השב לאדמתו. הם בניו של עם הנושאים באופן מסודר ומאורגן את כלל רכושו, החומרי והרוחני, במהלך נדודיהם במדבר ועלייתם חזרה לארצם. פרופ' דוד א' פרנקל על פרשת תְּרוּמָה

בתהליך החקיקה המתואר בפרשת משפטים, שלושה שלבים ושלב סיום: שלב ראשון: אלוהים מעביר למשה את תוכן החוקים המוצעים. שלב שני: משה מעביר את החוקים במלואם לבני ישראל ומסבירם. שלב שלישי: הסכמתם של בני ישראל והתחייבותם לפעול לפיהם. ושלב הסיום: העלאה על הכתב של הנוסח שאושר.

יציאת מצרים לא היתה רק לשחרור בני ישראל מעבדות. המטרה העיקרית היתה להפוך את בני ישראל לעם. אמנם היה זה עם ללא טריטוריה נשלטת ועדיין ללא סדרי שלטון. כל עוד היו כולם עבדים במצרים, לא ניתן היה להעניק להם חוקים וסדרי מינהל. לשם כך היה צורך להוציאם ממצרים, לשחררם מעבדות ולהפכם לעם בן חורין. תוצאה זו הושגה לאחר קריעת ים סוף, כאשר בני ישראל עברו בו בחרבה והגיעו לגדתו השניה.

שניים הם הנושאים העיקריים בפרשה: שלוש המכות האחרונות שהונחתו על מצרים ויציאת מצרים. בין לבין, אנו לומדים על ההכנות ליציאת מצרים ועל חילופי רכוש; ולאחר המכה האחרונה, אנו לומדים על היציאה ממצרים. גולת מצרים באה לקיצה. כל בני ישראל יצאו ממנה, כאשר כולם בני חורין.  

אין די בתפילות ובקריאות לעזרתו של אלוהים או במחאות נגדו, תוך התעלמות או דחיית מנהיגים הבאים להצילם. השומעים בקולם של מנהיגים הקוראים להתאחד ולעלות לישראל – יינצלו, ורק מעטים אחרים מלבדם ישרדו מהנותרים בגלות. יציאת מצרים ובעקבותיה החזרה לארץ, תתאפשר רק כתוצאה מהתעקשותו של משה, שלא יוותר, אף על פי שישבע מרורים, ולא ייכנע לניסיונות של מנהיגים אחרים לסלקו. בכל דור קם משה, אך לא בכל דור הקשיבו לו!

פרשת מגורים בארץ זרה שהחלה עם ירידת יעקב לארם, חוזרת עם ירידתו של יעקב למצרים. האין היא דומה לירידה מהארץ גם בימינו? בירידתו של יעקב וכל משפחתו (למעשה, כל עמו) מהארץ – הם זנחוה, וצאצאיהם ייאלצו להילחם כדי לחזור לחיות בה ולהשיג בה עצמאות. הירידה הכללית של יעקב ובני ישראל הייתה ירידה מרצון. בעתיד יוגלו מארצם, ואז יהיה עליהם להילחם כדי לחזור ולהתגורר בה ולחיות חיים עצמאיים.