קובי ביטר: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם"

לפני מותו, משה מרכז את כל בני ישראל (הגברים,הנשים והילדים)-הן ראשי העם והן פשוטי העם. "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיך" ָעל מנת לכרות ברית בין ה' ובין בני ישראל...

אבי הראל: חופש הרצון – היבטים נוספים

בפרשת ניצבים, בפרק ל', אנו מוצאים את רעיון חופש הרצון. מונח זה מתקשר בבירור אל הפרט, ועל ההתנהלות האישית שלו, היות ואין משמעות לרעיון חופש הרצון של הקולקטיב. על כל פרט להתנהל בדרך ראויה ומוסרית, היות והפרטים הללו מהווים את החברה כולה. לכן פונה הסופר המקראי אל כל אחד ואחת, ומעמיד אותם על כובד האחריות אודות התנהגותם...

צליל דוד נעמן: הרהורים על פרשת ניצבים

אחר שנים מטלטלות של מערכות בחירות מפלגות ומקצינות. בידנו לבחור, האם לשמר את הכאוס והקלקול; או אולי, לאזור אומץ; וראשית, לסלוח לעצמינו על משגים וטעויות ואז לסובבים אותנו; ולמחול ולחולל עצמינו. כך נוכל לפתוח פתח להתחלה חדשה, לשיח חדש. שיביא להקשבה ולשיתוף...

פרשת ניצבים באתר 'ייצור ידע'

פָּרָשַׁת נִצָּבִים היא פרשת השבוע השמינית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"ט, פסוק ט' ומסתיימת בפרק ל', פסוק כ'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת ניצבים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

עופר בורין: על סקרנות ואמונה עיוורת

הצורך לחקור, הסקרנות, הרצון לפרוץ גבולות – ייתכן ואלה תכונות שהטביע משה בבני ישראל בפסוק הקצר והממצה של הדרישה ל"אמונה עיוורת". בפעם הבאה, כשתגידו לילד שלכם ש"לא לשחק באש" תבדקו שהוא לא עושה בדיוק הפוך. לפעמים הסקרנות עלולה להרוג, כמאמר הפתגם הידוע: "הסקרנות הרגה את החתול"...

אבי הראל: רעיון הבחירה החופשית לפי לוי בן גרשון

רעיון הבחירה החופשית של האדם הוא אחד הרעיונות המרכזיים במחשבת המקרא, ועיקרו – האדם חופשי לבחור את דרכו בחייו לטוב או למוטב. אבל, חופש רצון זה, מתנגש חזיתית באמונה של ידיעת האל, שבעצם קובעת את העתיד מראש...

אבי הראל: לא בשמיים היא – דיון בדרכי ההכרעה ההלכתית

בפרשת ניצבים קובע המקרא, כי מקור הסמכות ההלכתית שייך לאדם המצוי בארץ, ולא לתופעות ניסיות כבת קול. זאת ועוד: בעקבות השימוש הנרחב שנעשה במקורות הנוצריים בבת קול, כדי לבסס את ישו כנביא לגיטימי - הבא לתת לאנושות דת חדשה - פוסק הרמב"ם כי לאחר מתן תורה בהר סיני, איש אינו יכול לשנות את דברי המקרא, גם אם הוא משתמש בסמכותה של בת קול, או במסווה של נביא האל...