האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בפרשת פינחס אנו מוצאים את הסמכת יהושע כמנהיג הבא של בני ישראל. קודם הסמכתו לתפקיד משה מצווה על ידי ה' לעלות אל הר העברים כדי לראות את הארץ המובטחת אליה לא יזכה להיכנס. האמירה של האל למשה, הגם שנאמרה באופן מרוכך, הרי היא חד משמעית בתוכנה. משה אמור ללכת בדרך כל הארץ, ולכן יש למנות לו יורש…
לצערי, רבים היום המעדיפים שידיעתם של בני ישראל את התורה תהיה רק ידיעה על התורה, כפי שהם יציגו אותה לפי הבנתם והמשמעות שהם נותנים לה, ובכך, לעיתים, אף על שנוסחם הברור כתוב בתורה, קטעים רבים מוסברים או מפורשים בצורה שאינה מדויקת…
גדולתו של מנהיג, ביכולתו לדעת מתי תם תפקידו, ומתי עליו לרדת מבמת ההיסטוריה, תוך הצמחת מחליף מתאים ואחרי העברת תפקיד מסודרת!
מוצאו של יהושע הוא משבט אפרים, שבט שהתמודד מול שבט יהודה על הנהגת העם לאחר הכניסה לארץ כנען. עצם הבחירה במנהיג דווקא משבט אפרים, ולא משבט יהודה, גם אם המדובר בתקופה מוגבלת, יש בה אמירה ברורה, שכל העם צריכים להיות שותפים להנהגה, ואין רק שבט או שניים שהם מיוחסים ורק להם מחלקים מינויים במסדרונות השלטון…
משה מסרב להיכנס לארץ כנען כאשר מושכות השלטון מצויות בידי יהושע. החיידק השלטוני כל כך טבוע בתוכו עד שהוא מוותר על חלומו הגדול ביותר ובוחר למות מאשר להיות תחת שלטונו של אדם אחר, בארץ כנען. ומי שהתנהלות זו של משה, מזכירה לו את התנהלותם של אנשי השררה והצבא, מימי בן גוריון ועד ימינו אנו, לא טועה במאומה. כאז כן עתה, קשה להיות בדימוס…
משה חשב לתומו כי לאחר לכתו בניו ירשו אותו בהנהגת העם. אולם מה רבה הייתה הפתעתו כי אדם משבט אחר נבחר למשרה הרמה. בכך מאותת המקרא, כי הנהגת העם אינה מטבע העובר לסוחר, ומי שניבחר הוא מי שהוכיח בכל תקופות חייו את התמדתו, מוסריותו וכישוריו הרוחניים והצבאיים כאחד…
ויהי אחרי מות יהושע… במילים אלה נפתח ספר שופטים, ממש כמו פתיחת ספר יהושע: ויהי אחרי מות משה עבד ה'…. לכאורה, מעגל חיים שגרתי, משה מת ומוחלף ביהושע, יהושע מת ומישהו יופיע, כמו קודם, תישמר הרציפות, כמו בדברי קוהלת: דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת… מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש (קוהלת א). אלא שכבר מראשית הדברים מוצגת תפנית ממשית: ההיגיון המארגן את ההתרחשות הופך מהגיון אחדותי לאומי להגיון שבטי…
