בתחילתה של פרשת מקץ, מסופר על חלומות פרעה ועל חוסר היכולת של חכמיו להסבירם עד הגעתו של יוסף, הפותר אותם לשביעות רצונו של פרעה. בקבלה, בספר הזוהר וגם לפי משנתו של ג'יקטיליה, בפירושו על מעשה מרכבת יחזקאל, ובדבריו בספר שערי אורה, מדובר על כוחות הטומאה, הנקראים גם קליפות. ג'יקטיליה קושר את ארבע קליפות הטומאה לשבעים שרי אומות העולם, הנמצאים על הסף העולם האלוהי.

פרשת וישב מתחילה את סיפורי יוסף שימשכו לסירוגין עד סוף ספר בראשית. המספר המקראי מדגיש את חלומותיו של יוסף, ואת חלומות פרעה ופתרונם ביד יוסף. ג'יקטיליה קושר בספר הניקוד בין סימני הפיסוק לבין תופעת החלום המקראי. החולם בהיותו סימן הבא מעל האותיות מסמל את העולם העליון ואת ההשגה לה זוכה האדם מלמעלה. אמנם לא כל חלום הוא אמת צרופה, אולם יש בבסיס החלום מוטיב של נבואה, הן אצל גדולי עולם כיוסף והן אצל אנשי אומות העולם כפרעה וחלומותיו.

הסיפור של משפט שלמה, נבחר להיות ההפטרה של פרשת מקץ. האם הבחירה הזו נבעה רק מהדמיון הלשוני שהובא בתחילת דברינו – " ויקץ פרעה והנה חלום", לבין "ויקץ שלמה והנה חלום"? יתכן. אולם יש גם קשר רעיוני בין פתרון החלומות של יוסף לבין פסק דינו המנומק של שלמה והוא חכמת האלוהים אשר קיימת בשניהם.

פרשת מקץ ממשיכה את סיפורו של יוסף, ואת עלייתו מבור האסורים למשנה למלך. זאת, בזכות כישוריו לפתור חלומות. קודם שיוסף מגיע מבית האסורים לחצר המלוכה מסופר שהוא התגלח. עובדה טריוויאלית זו של המספר המקראי מקפלת בתוכה את תמצית ההבדל בעניין גידול השיער והזקן בממלכת מצרים, לבין שכנותיה.

הסיפור בספר בראשית של חלומות פרעה והפתרון של יוסף, ושל קביעתו בפרשתנו כי יש עוד חמש שנים לתום הרעב הכבד במצרים, הינו דוגמה בולטת לתחזית ארוכת טווח שממנה נגזר תכנון ובצוע כלכלי ומדיני. השאלה המרכזית שעולה מסיפור זה היא מה הסיבה שפרעה קיבל את תחזיתו ארוכת הטווח של יוסף ושינה את סדרי הממלכה...

הפעם בפרשת מקץ: ‏האם לפרעה היו נדודי שינה? האם היה יוסף גאון לוגיסטי וכלכלי ומשקיע סולידי? כמה שנים השוק המצרי היה בצמיחה? חברת המשביר לצרכן הראשונה בהיסטוריה; ועוד...