האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
כל עוד המאבק הפוליטי בישראל ימשיך להתנהל מתוך פטרונות גזענית ויוהרה אקדמית, השמאל ימשיך לגלות שהוא כבר איבד מזמן את האמון ואת הלגיטימציה של מרבית הציבור לראות בו חלופה רלוונטית.
תיאורית "האליטות כמאפיה" (Elites as a Mafia) טוענת כי בשלבים מסוימים של התפתחות חברתית – או לחלופין, בתקופות של ריקבון מוסדי – אליטות שלטוניות, כלכליות וביורוקרטיות מתחילות לפעול לפי דפוסי התנהגות, קודים ומנגנוני הישרדות, המאפיינים באופן מסורתי את הפשע המאורגן.
אחד מ"חוקי הליבה של החשיבה המערכתית" של פיטר סנג'י, הוא ש"הבעיות של היום נובעות מהפתרונות של אתמול, והפתרונות של היום יהיו הבעיות של המחר". מה עומד מאחורי הכלל הזה?
רבים מבלבלים בין הקוד האתי של פרופ' אסא כשר ל'רוח צה"ל' של הפרופסורים שגיא והלברטל. מדובר בשתי תפיסות עולם קוטביות לגבי תפקידו של המסמך: האם הוא ספר חוקים וערכים מקצועי-אוניברסלי (כשר), או מצפן זהותי-לאומי וחינוכי (שגיא והלברטל)?
מערכות מורכבות – החל מארגונים אנושיים ועד לרשתות אקולוגיות – פועלות תחת פרדוקס מבני מובנה: בעוד שמטרתן המוצהרת עשויה להיות ניצחון, צמיחה, או שירות ערך עליון, מטרת העל האמיתית והאקטיבית ביותר שלהן היא עצם הישרדותן. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שרידותן של מערכות מורכבות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
המניע המרכזי של האדם והמערכת אינו מימוש ערכים נאצלים או השגת יעדים מוצהרים, אלא הבטחת המשך קיומם ושמירה על מעמדם בסביבה מאיימת.
מה הוביל את הנהגת היישוב המאורגן – בראשות דוד בן-גוריון ומוסדות הסוכנות היהודית – לצעד חריף וחסר תקדים זה של הסגרת יהודים לידי הבריטים?
סוציולוגיה בנויה על איסוף סיזיפי של חומרים בהקשר מסוים, שערכם המצרפי גדול בהרבה מערכו של כל פריט בתוכם. זו תרומתי הצנועה למחקר על שנאת השמאל את בנימין נתניהו, המאגדת חלק מזערי מהתופעה של שנאת נתניהו מיולי 2025 ואילך. מתנצל שלא אספתי יותר, אבל באמת נמאס… אתם מוזמנים להוסיף!
תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון השומרון נותרה אחד הפצעים הפתוחים והמדממים ביותר בהיסטוריה הישראלית, עדות חיה למחיר הכבד של הכרעות לאומיות דרמטיות, בהיעדר קונצנזוס רחב ותוך חוסר לימוד מופגן מניסיון הלאומי מאז הסכמי אוסלו. זהו אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על ההתנתקות והשלכותיה. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.
ד"ר אורי מילשטיין טוען כבר שנים כי "צה"ל רחוק מאוד מהמודלים של צבאות מקצועיים" (ובכך הוא צודק מאוד), ו"הוא נותר מאז הפלמ"ח כסוג של מליציה". האם הוא צודק גם בכך? לטעמי לא. בשדות הקרב המודרניים, המפגש בין צבא מקצועי לבין מיליציה אינו רק מפגש בין מקצוענות לאלתור. הוא בעיקרו מפגש בין שני מודלים ארגוניים שונים, ואפילו קוטביים.
