עשר שנים ברברנו את עצמנו לדעת, בסיפורים שאנחנו מעצמה ענקית וחזקה; אבל בפועל, לאורך שלושים השנים האחרונות מתנהגת ישראל ביחסיה עם מדינות האזור כדימי: היא מכילה ומבינה ומתרפסת, ונכנסת לאופוריה בכל פעם שגורם ערבי מקיים איתה שיתוף פעולה כי הוא צריך ממנה משהו. עכשיו זו ההכלה של תגובתה המבזה של מצרים לפיגוע שביצע איש ביטחון!
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הסכם הגז עם לבנון והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
הבלתי יאומן קרה ונחיתותה האסטרטגית של ישראל מתגלה לעיני כל. היא - הגורם המורתע היום - מחפשת בנרות כלי, שיאפשר לה ליצור הרתעה הדדית. זאת, כדי לעצור, בעזרת תשלום כופר, את המלחמה הגדולה המתגלגלת לפתחנו.
ישראל נותנת נכסים ימיים - שטחים שאמורים להפוך אותה למעצמה אנרגטית - אפילו לא תמורת הסכם נייר של שלום (יש כבר הסכם שלום מנייר עם לבנון. זוכרים?); וזאת, תמורת הסרת האיום של חיזבאללה לתקוף... מי שחושב שבכך קנינו שקט לזמן ארוך עם לבנון, חי בלה לה לנד. את מי שפחד ושילם פעם אחת באיומי הטילים, יסחטו עוד, ועוד ועוד!
אנרגיה לאומית מתפרצת היא כוח שקשה מאוד לעצור, בייחוד אם היא מתובלת בהבנה, שהצד השני מתפורר לתוך עצמו...