תקציר: כתב העת משטרה וחברה היה במקור יוזמה של רב פקד ד"ר אראלה שדמי בהיותה ראשת מדור חינוך והסברה במחלקת ההדרכה של משטרת ישראל. שדמי הייתה גם העורכת הראשונה בשנות ה- 70 של המאה הקודמת. כתב העת חודש במתכונת אקדמית ע"י תת ניצב פרופ' דני גימשי, ב- 1997. בדף זה ניתנים לעיון ולהורדה כל מאמרי כתב העת, מאז 1997.
.
על כתב העת 'משטרה וחברה'
כתב העת משטרה וחברה היה במקור יוזמה של רב פקד ד"ר אראלה שדמי (בתמונה למטה משמאל) בהיותה ראשת מדור חינוך והסברה במחלקת ההדרכה של משטרת ישראל. היא הייתה גם היוזמת והעורכת הראשונה של "מראות המשטרה" – בטאון שוטרי ישראל. שדמי הייתה העורכת הראשונה בשנות ה- 70 של המאה הקודמת; וכתב העת פורסם על ידי מחלקת ההדרכה בראשותו של ניצב משולם עמית שהיה גם העורך האחראי של כתב העת. לאחר יציאתה לקורס פו"מ, נפסק פרסום כתב העת.
הוא חודש – במתכונת של כתב עת אקדמי – בשנות ה- 90 של המאה הקודמת, על ידי תת ניצב פרופסור דני גימשי (בתמונה למטה מימין). כתב העת ראה אור בחוברות מודפסות בין השנים 2004-1997, בתחילה על ידי היחידה לשיטור קהילתי במשטרת ישראל; לאחר מכן, אגף הקהילה במשטרה; ואחר כך, במכללה לביטחון לאומי, צהל, בסיוע המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה. מאמרים ממשיכים להתפרסם במסגרתו במהדורה אינטרנטית (ללא דפוס), באתר זה.
מ- 1998 נערך כתב העת על ידי ד"ר פנחס יחזקאלי וד"ר אורית שלו.
בדף זה ניתנים לעיון ולהורדה כל מאמרי כתב העת, מאז 1997.
![[העורכים המיתולוגיים של 'משטרה וחברה': סגן ניצב ד"ר אראלה שדמי (משמאל) ותת ניצב פרופ' דני גימשי (מימין). התמונה מימין היא צילום מסך. מקור התמונה משמאל: ד"ר אראלה שדמי. הכרזה: ייצור ידע]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2022/06/גמשי-ושדמי.jpg)
[העורכים המיתולוגיים של 'משטרה וחברה': סגן ניצב ד"ר אראלה שדמי (משמאל) ותת ניצב פרופ' דני גימשי (מימין). התמונה מימין היא צילום מסך. מקור התמונה משמאל: ד"ר אראלה שדמי. הכרזה: ייצור ידע]
מערכת כתב העת במתכונתו האקדמית
- חברי המערכת המקורית: פרופ' משה אדד, פרופ' מנחם אמיר ז"ל, פרופ' דויד וייסבורד ופרופ' גיורא רהב.
- חברי המערכת המייעצת המקורית: פרופ' עדנה ארז, פרופ' גבריאל בן דור, פרופ' ישראל ברק, ניצב בגמלאות שלמה גל, השופט משה טלגם ז"ל, פרופ' גדעון פישמן, פרופ' אריה רטנר, ניצב בגמלאות יוסף סדבון וניצב בגמלאות יעקב רז.
היום כתב העת אינטרנטי, ורואה אור באתר זה.
אתם מוזמנים לשלוח מאמרים לכתב העת. המאמרים ישלחו לשיפוט והמתאימים יועלו לאתר.
להלן המאמרים שהועלו לאתר זה, לפי סדר כרונולוגי (מהסוף להתחלה):
הגיליון המקוון: מינואר 2005 ואילך
- פנחס יחזקאלי: לשנות משטרה – האתגר והקושי.
- משה בלאיש: אלימות קיצונית נגד מיעוטים בדמוקרטיות, ינואר 2018.
- אילי גולדברג: אילי גולדברג: חווית המאסר – "אסירי תקווה", ינואר 2018.
- עמיקם הרפז: סקירת ספרות – מה עובד במניעת פשיעה ושיקום? יוני 2017
- דויד וייסבורד (תרגום: ד"ר עמיקם הרפז): האם שיטור 'נקודות חמות' מוביל בהכרח לשירות משטרתי לא הוגן או פוגעני, או שניתן למקסם שירות הוגן יחד עם האפקטיביות של גישות שיטור פרואקטיביות?, פברואר 2017.
- עידן ירון: הפעלת כוח קטלני על ידי צלפי משטרה, דצמבר 2016.
- עידן ירון: התאבדות באמצעות שוטר – תופעה הזועקת להכּרה, אוקטובר 2016.
- פנחס יחזקאלי: יחסי המשטרה עם המדינה והמערכת הפוליטית המנהלת אותה, יוני 2010.
- ארנון אדלשטיין: רצח מרובה קרבנות – הטיפולוגיה הלא מושלמת, ספטמבר 2009.
- ריקה יצחקי הראל: מעמד ודימוי השוטר היהודי בתקופת המנדט, יוני 2009.
- ארנון אדלשטיין: רצח המוני ורצח סדרתי בישראל, יוני 2008.
- יפה מושקוביץ: התקת מטרות במשמר האזרחי והפיכתו לחלק ממערך המשטרה, יוני 2007;
גיליון מס' 8: דצמבר 2004
- נתן זלוצ'ובר: מגמות בחקיקה בתחום אלימות בין בני זוג,
- בר-אלי ואח': הבעייתיות של הרחקה מהבית במקרים של חשד לאלימות נגד בני זוג במשפחה: פרספקטיבה של לקיחת-סיכונים,
- אפרת שהם: הקמת מערך חוקרי אלימות במשפחה (אלמ"ב) – מה נשתנה?
- רויטל סלע-שיוביץ: התנהגות תוקפנית בקרב מתבגרים: קשר המגדר, הגיל וההשתייכות למסגרת החינוכית.
- ארנון אדלשטיין: שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה.
- גילה חן: גיל תחילת שימוש בסמים, שימוש במגוון של סוגי סמים: הקשר בינם לבין פשיעה.
- טים בוקהות ואן סולינג: מדיניות הסמים ההולנדית בקונטקסט אירופאי.
- איתן אלעד: מהו השימוש הראוי בפוליגרף בחקירה הפלילית? סקר עמדות של חוקרים פליליים.
- מאיר גלבוע: הסרת מכשולים בדרך ללימוד תשאול.
גיליון מס' 7: אפריל 2003 – גיליון מיוחד (באנגלית + תקצירים בעברית): "שיטור בחברה רב תרבותית"
עורכים אורחים: פרופ' עדנה ארז, ג'יימס א' פינקנהאוור ופיטר ר' איברה
- עדנה ארז ואח': הקדמה לגיליון המיוחד בנושא 'שיטור בחברה רב- תרבותית" (עברית);
- פיליפ ס. סטנינג: קנדה: שיטור של קליידוסקופ תרבותי: ניסיון קנדי חדש (תקציר בעברית ומאמר באנגלית);
- סיימון הולדאווי: אנגליה: יחסי משטרה ומיעוטים באנגליה ובווילס – תיאוריה, מדיניות וביצוע (תקציר בעברית ומאמר באנגלית);
- לוריין מזארול ואח': אוסטרליה: שיטור בקרב התושבים המקוריים של אוסטרליה והתמודדות עם בעיותיהם: קונפליקטים בעבר ואתגרים עכשוויים (תקציר בעברית ומאמר באנגלית);
- מדליין אדלמן ואח': ישראל: שיטור של אלימות כלפי נשים, בנות מיעוטים, בחברות רב-תרבותיות: קהילה ומדיניות ההרחקה (תקציר בעברית ומאמר באנגלית);
- פיטר ר' איברה: ארצות-הברית: קשרים עם המשטרה: תבניות ומשמעויות בעולם רב-תרבותי (תקציר בעברית ומאמר באנגלית);
- אוואלד ופלטס: גרמניה: הקשר הרב-תרבותי: פשיעה ושיטור בגרמניה – אתגרים לאחר האיחוד (תקציר בעברית ומאמר באנגלית);
- בונטמן וסנימן: דרום אפריקה: שיטור בחברה מגוונת ורב-תרבותית: המצב בדרום אפריקה (תקציר בעברית ומאמר באנגלית);
- וויליאם פ' מקדונלד: ארצות-הברית: תבנית השיטור המתפתחת בחברות רב-אתניות: הצצה חטופה על הניסיון האמריקאי (תקציר בעברית ומאמר באנגלית).
גיליון מס' 6: אוגוסט 2002
- ארנון אדלשטיין: דפוסים של עבירות ועבריינות בקרב בני-נוער יוצאי אתיופיה בישראל.
- עליאן אל-קרנאווי ונאוה טבו: שיתוף מתווכים מסורתיים כמתווכי-תרבות בפעולות התערבות של שוטרים ושל עובדים סוציאליים בחברה הערבית בישראל.
- אורי ינאי: טיפול המשטרה בנפגעי עבירה – הדאגה לפיצוי הנפגע.
- איתן אלעד: השימוש החקירתי בפוליגרף מול הביקורת המדעית.
- גולדשלג ושבתאי: תכנית ה – COMPSTAT במשטרת ניו-יורק ויישומה במשטרת-ישראל: 2000-1999.
- סמובסקי ואסתרמן-מדינה: ניסיון התאגדות השוטרים בישראל – 1979-1978: אנטומיה של כשלון התארגנות.
- ישראל קים: קהילתיות בשירות בתי-הסוהר: שב"ס בקהילה או שב"ס-קהילתי.
- משה שחל: זכויות ישנות בעידן של טכנולוגיות חדשות.
גיליון מס' 5: יוני 2001
-
- ויסבורד ואח': משטרה עירונית בישראל – שאלות של יעילות, קהילה, שוויון ויושרה.
- זאב בילסקי: בדרך לשיטור עירוני ברעננה.
- אראלה שדמי: שיטור עירוני בישראל – הכרח היסטורי בדרך לשיטור חדש.
- פנחס יחזקאלי: בין "משטרה לאומית" ל"משטרה עירונית" – אינטרסים, דרכי פעולה וכיווני התפתחות.
- מנחם אמיר: ארגוני טרור וארגוני פשע מאורגן: הדמיון, השוני והקשר ביניהם.
- איתן אלעד: הטיות שיפוט והחקירה הפלילית.
- שלומית אוהבי וליאור גדעון: סקירת אירוע – יום עיון בנושא "משטרה עירונית בישראל" (קטעים שלא עובדו למאמרים).
- ויסבורד ואח': משטרה עירונית בישראל – שאלות של יעילות, קהילה, שוויון ויושרה.
גיליון מס' 4: מרץ 2000 – גיליון מיוחד: מערכת אכיפת החוק על סף האלף השלישי
-
- מאיר שמגר: מדיניות משפטית על סף המילניום הבא.
- שלמה הלל: התהוותו של משרד המשטרה.
- שלמה בן עמי: המשטרה כמכשיר לשיקום הקהילה.
- פנחס יחזקאלי ואורית שלו: יחסי מפכ"ל והשר הממונה בישראל: 1997-1948.
- אפרת שהם ויאיר רגב: עמדות של שוטרים כלפי הטיפול בעבירות בין בני זוג.
- אריאלה שדמי: הערת מחקר – למאמר גבריאל נובל: "הגיוס הרב שכבתי במשטרת ישראל".
- רינת סגל: סקירת ספרות – "כוח בפיקוח"מאת מנחם אמיר.
- תמר אסתרמן: סקירת אירוע: הכנס הבין אזורי בנושא סמים, המושב בנושא אכיפת החוק, רמאללה, אוקטובר 1999.
.
.
גיליון אלקטרוני מיוחד: ינואר 2000 
גיליון מס' 3: אוקטובר 1999
- יורי קוגן: מגמות הפשיעה בישראל 1996-1976;
- רחל נתן ויונתן אנסון: משתני הרקע של המכורים לסמים, אשר הצליחו לשרוד בתהליך הגמילה והשיקום;
- גבריאל נובל: "הגיוס הרב שכבתי" במשטרת ישראל;
- יוסף אבני: משטרה ושיטור בנגב לפני קום המדינה;
- ישראל אורון (אוסטרי): הרשעה בעבירת מין גם בהיעדר תמיכה לדברי המתלוננת – תהיות ושאלות ממבט פסיכולוגי: לחץ כאן הרשעה בעבירת מין גם בהיעדר תמיכה לדברי המתלוננת.compressed;
- ז'ק חביב ואח': דוח מחקר – הטיפול המשטרתי בקטינים ובבני נוער;
- אורית שלו: סקירת אירוע – מפגש בנושא 'Compstat' עם מפכ"ל משטרת ניו יורק.
גיליון אינטרנטי מיוחד: דצמבר 1999
גיליון מס' 2: יולי 1998
- מאיר גלבוע: משטרת ישראל בין כפיפות פוליטית לאוטונומיה מצבית: לחץ כאן: משטרת ישראל בין כפיפות פוליטית בסיסית לבין אוטונומיה מצבית;
- רות גבע: השימוש בהסברה ובפרסום בכלי התקשורת במניעת פשיעה ובמניעת קורבנות: לחץ כאן: השימוש בהסברה ובפרסום בכלי התקשורת במניעת פשיעה ובמניעת קורבנות;
- קוגן ומימוני: התנדבות למשא"ז ועמדות כלפי המשטרה בבאר שבע: לחץ כאן: התנדבות למשמר האזרחי ועמדות כלפי המשטרה בבאר שבע;
- דני גימשי: היערכות שכונתית למאבק אפקטיבי בפשיעה: מתיאוריה ליישום: לחץ כאן: היערכות שכונתית למאבק אפקטיבי בפשיעה מתיאוריה ליישום:
- איש שלום ואמרני: חקירת משטרה וועדות ביקורת ברשויות המקומיות: האם קיים קשר בין חקירות משטרה לתפקודן של הוועדות? לחץ כאן: חקירות משטרה וועדות ביקורת ברשויות המקומיות;
- דויד ויסבורד: דו"ח מחקר – הכוונה מחדש של חקר מניעת פשע ומדיניות אכיפת החוק – מגורמים לפשיעה להקשר הפשע: לחץ כאן: הכוונה מחדש של חקר מניעת הפשע ומדיניות אכיפת החוק;
- משה וינגרטן: סקירת תמונת מצב – ההיערכות האסטרטגית: לחץ כאן: ההיערכות האסטרטגית;
- בינסטוק ואח': דוח מחקר – הקשר בין אכיפת תנועה לתאונות דרכים – ניתוח סטטיסטי: לחץ כאן: הקשר בין אכיפת תנועה לתאונות דרכים ניתוח-Copy.
גיליון מס' 1: נובמבר 1997
- דני גימשי: השיטור כפרופסיה – מ"לוכד גנבים" ל"יזם קהילתי": לחץ כאן: דני גימשי – השיטור כפרופסיה;
- שושנה וייס: זיהוי השימוש באלכוהול, בחומרי הרחה ובסמים בלתי חוקיים באמצעים שאינם מעבדתיים ע"י השוטר בשטח: לחץ כאן: זיהוי השימוש באלכוהול בחומרי הרחה ובסמים בלתי חוקיים באמצעים שאינם מעבדתיים על ידי השוטר בשטח; מצ"ב גם עדכו של המחברת לגבי טבלת השפעת קבוצות הסם עם האדם. לחץ: טבלה
- מנחם אמיר: משטרה ודמוקרטיה – כמה בעיות יסוד: לחץ כאן: משטרה ודמוקרטיה- כמה בעיות יסוד;
- איתן אלעד: מבחן הפח"ם – שיטה יעילה אך בלתי מנוצלת להצבעה על מעורבות של חשודים פליליים: לחץ כאן: מבחן הפחם;
- שלו ויחזקאלי: "שיטור קהילתי" מול "שיטור אכיפתי" – סוגיות עקרוניות: לחץ כאן: שיטור קהילתי מול שיטור אכיפתי;
- עדית חכימי: דו"ח מחקר – התנדבות למשמר האזרחי: לחץ כאן: דוח מחקר;
- וייסבורד ואח': דו"ח וועדה – שיטור קהילתי בישראל – סיכויים וסיכונים: לחץ כאן: דוח ועדה.
שלום וברכה,
אני עורכת מחקר על שיטור יתר ושיטור חסר ביחס המשטרה לחברה הערבית בישראל והשפעתם על תפיסת הלגיטימציה של המשטרה.
האם יש מאמר שאתה ממש ממליץ עליו בנושא שיוכל להוסיף לי ידע בנושא
1. פרופ' גיא בן-פורת ופרופ' פני יובל (בשיתוף חוקרים נוספים)
חוקרים אלו מובילים מזה שנים את חקר הממשק בין משטרה למיעוטים בישראל, והניחו תשתית אמפירית רחבה בדיוק על ציר ה-Over/Under policing.
Ben-Porat, G., & Yuval, F. (2019). Policing Citizens: Minority Policy in Israel. Cambridge University Press.
התרומה המרכזית: ספר זה מהווה את אחד החיבורים המקיפים ביותר בנושא. הוא מנתח כיצד המשטרה משמרת היררכיות חברתיות ומדגים כיצד קבוצות מיעוט בישראל (בדגש על החברה הערבית ויוצאי אתיופיה) חוות בו-זמנית שיטור יתר (בכל הנוגע לשמירת סדר ציבורי ואיומים על הריבון) ושיטור חסר (בכל הנוגע להגנה על ביטחונם האישי של האזרחים מפני פשיעה פנימית).
Ben-Porat, G., Yuval, F., & Mizrahi, S. (2012). "The challenge of diversity management: police reform and the Arab minority in Israel". Policy Sciences, 45, 243-263.
התרומה המרכזית: מאמר המבוסס על סקר עמדות נרחב בחברה הערבית, הבוחן את תפיסות האזרחים לגבי שיטור יתר וחסר, ומנתח מדוע רפורמות משטרתיות (כמו גיוס שוטרים ערבים או שיטור קהילתי) נתקלות בחשדנות ונוטות להיכשל אם אינן מטפלות בשורש חוסר האמון המבני.
2. ד"ר סוניה בולוס (Sonia Boulos)
Boulos, S. (2020). "Policing the Palestinian National Minority in Israel: An International Human Rights Perspective". Journal of Holy Land and Palestine Studies, 19(2), 151-174.
התרומה המרכזית: המאמר מנתח את הנסיקה בשיעורי מעשי הרצח והפשיעה בחברה הערבית (תוך שימוש בנתונים סטטיסטיים של קורבנות) ומסביר זאת ישירות דרך המשוואה של שיטור יתר פוליטי/לאומי לעומת שיטור חסר אזרחי. בולוס מנתחת את התופעה דרך הפריזמה של משפט בינלאומי וזכויות אדם, וטוענת כי חוסר האיזון מפר את חובת המדינה להגן על חיי אזרחיה.
3. פרופ' באדי חסייסי ופרופ' רוברט וייצר
Hasisi, B., & Weitzer, R. (2007). "Police relations with Arabs and Jews in Israel". The British Journal of Criminology, 47(5), 728-745.
התרומה המרכזית: מאמר קלאסי ומצוטט מאוד בתחום היחסים שבין משטרת ישראל למיעוט הערבי לעומת הרוב היהודי. המחקר בוחן את פערי האמון ומציג כיצד התפיסה של "המשטרה כזרוע של הממשל" (ולא כספקית שירות אזרחית) מעצבת את חוויית הדואליות של האכיפה – נוקשות מחד, והיעדר הגנה מאידך.
4. פרופ' מנאר חסן וד"ר מדלין אדלמן (היבט מגדרי של שיטור חסר)
כשמדברים על שיטור חסר בחברה הערבית, אחד התחומים הנחקרים ביותר הוא הטיפול באלימות נגד נשים.
Adelman, M., Erez, E., & Shalhoub-Kevorkian, N. (2003). "Policing Violence Against Minority Women in Multicultural Societies: 'Community' and the Politics of Exclusion".
התרומה המרכזית: מאמר זה (וחבורים נוספים של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן ופרופ' מנאר חסן בנושא "פוליטיקה של כבוד") מראה כיצד תחת מעטה של "רגישות תרבותית" או הימנעות מכניסה לסכסוכים פנימיים, המשטרה נקטה לעיתים קרובות בשיטור חסר מובהק בכל הנוגע לאלימות במשפחה ולרצח נשים ערביות, תוך הפקרת הנשים למנגנוני גישור פטריארכליים מסורתיים.
5. דו"חות ומחקרים מוסדיים / יישומיים (מכון ון ליר ויוזמות אברהם)
מעבר לבמות האקדמיות הסטנדרטיות, נכתבו מחקרי עומק יישומיים שליוו את החלטות הממשלה (כמו תוכנית 922 או תוכנית "מסלול" להתמודדות עם הפשיעה):
מחקרים של ד"ר נוהאד עלי (Nohad Ali): בספריו ומחקריו (למשל, דרך מוסד שמואל נאמן או אוניברסיטת חיפה) הוא טבע ועסק רבות במושג "טרור אזרחי" (Civil Terrorism) המתאר את הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית, תוך ניתוח מנגנון הכשל המשטרתי שבין חוסר אכיפה לפרופילינג.
תמצית הטיעון המדעי העולה מהספרות:
הספרות מראה כי המושגים אינם סותרים אלא מזינים זה את זה: שיטור היתר (באירועים לאומיים או בהקשרים ביטחוניים) שוחק את הלגיטימיות של המשטרה בעיני הקהילה, דבר שמוביל לירידה בשיתוף הפעולה (אי-דיווח, חוסר נכונות להעיד). שחיקה זו, בתורה, מקילה על התרחבות השיטור החסר (המשטרה מתקשה לפעול בתוך הקהילה ללא שיתוף פעולה, או נרתעת מחיכוך יומיומי אזרחי), ונוצר ואקום שלתוכו נכנסים ארגוני הפשיעה והנשק הבלתי חוקי.
שלום,
אני עורכת מחקר על אלימות בתוך משפחות שוטרים (בדומה למקרה של דיאנה רז, ז"ל).
אשמח להפניה לכל חומר/מקור רלוונטי
תודה לכולם
מרתק. מזמין אותך לכתוב מאמר על זה, ושם נשבץ בקשה לאנשים לשתף עוד…
שלום רב
אני לא רוצה להגיב אבל אולי תוכלו לעזור לי
אני מבקש לדעת אם ניצב בדימוס יהושוע כספי עדיין בחיים( נולד ב 1929 ) ואם כן אשמח אם אקבל את המייל שלו או את הטלפון.
אני כותב מחקר על כליאה בתקופת המנדט ואני מאוד אשמח לתקשר איתו בעניין
תודה רבה
בהחלט בחיים. מי שיוכל לסייע הוא ד"ר אבי ברוכמן, avi_br@hotmail.com ,054-6264044
שלום איך אפשר לראות גיליון מס 7
אני מעלה לך את החומרים לאתר