בונטמן וסנימן: שיטור בחברה מגוונת ורב-תרבותית:  המצב בדרום אפריקה

[לתמונת המקור לחצו כאן]

[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן]

[להורדת המאמר (באנגלית) לחץ כאן: 9. Buntman and Snyman1]

פראן בונטמן* וריקה סנימן**

* ד"ר, המחלקה לסוציולוגיה, George  Washington University, ארצות-הברית

** ד"ר, Police Practice, Technikon, דרום אפריקה

 (התקבל במערכת בנובמבר 2001, אושר לדפוס במרץ 2002).

תקציר

דרום אפריקה היא מדינה גדולה, מגוונת מבחינה דמוגרפית ורב-תרבותית באופיה. המעבר של דרום אפריקה ממשטר האפרטהייד למשטר דמוקרטי, משפיע ישירות על השיטור במדינה כיום. יש משמעות עמוקה יותר בהקשר הדרום אפריקאי לעובדה, ששיטור בכל מקום הוא פוליטי. זאת, מכיוון שבמשטר האפרטהייד הייתה קרימינליזציה של הפוליטיקה, ופשע הפך לנושא פוליטי.  משטרת האפרטהייד הותירה מורשת שלילית בכל היבטי החיים (שיעור אבטלה גבוה, רמת מיומנויות נמוכה, יחסית ורמת השכלה מועטה בקרב הרוב השחור. כל אלה, מותירים את חותמם על השיטור כיום). בנוסף, לאחר האפרטהייד, ישנם אתגרים חדשים, שניצבים בפני המשטרה ובעיות אחרות, שעל שירותי המשטרה הדרום אפריקאית, ה- South African Police Service      (SAPS), להתמודד עמן. על אף בעיות אלו, הצהירו הממשלות הדמוקרטיות, מאז 1994, על מחויבותן לשיטור רב-תרבותי (בנוסף להיבטים אחרים של החיים הציבוריים). מחויבויות אלו קיימות בחוק הקונסטיטוציוני, בחוק הסטטוטורי ובמסמכי  מדיניות  שונים. אולם, עדיין ישנו פער גדול בין מדיניות זו של מחויבויות ובין השיטור בפועל. שיעור פשיעה גבוה, פשיעה אלימה, עוני נרחב, אבטלה והמחסור הבסיסי באמצעים ובכוח אדם, שקיימים ב- SAPS, תורמים לקשיים בשיטור של חברה מגוונת כל כך. פער זה הודגש בריאיונות עם אנשי משטרה ועם אחרים. לדוגמה, בעוד שאנו זיהינו טווח של משמעויות ברב-תרבותיות, מורכבות זו אינה משתקפת בריאיונות, כיוון שהמרואיינים נטו להתייחס, בעיקר, לזהות גזעית. בעוד שרב-תרבותיות היא נושא חשוב עבור SAPS, נושאים של מגוון ושוני ב- SAPS אינם במרכז הבמה, ולא יכולים להיות במרכז הבמה. הנושאים ההכרחיים והדחופים, שמאפילים על הכשרות לשוני ולגיוון,  הינם שכר הולם או הכשרות למיומנויות ולמומחיות בשיטור. 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.