בהשתתפות מפכ"ל משטרת ניו יורק האוורד ספיר  - בתאריך 15 ביוני 1999 במתקן יהודאי בירושלים

[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן]

[להורדת המאמר כאן:  אורית שלו - קומפסטט]

אורית שלו, אורית שלו, דוקטורנטית ומרצה במכון לקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

 

בתחילת שנה זו נסע המפכ"ל וילק לארה"ב במטרה לבחון שיטות עבודה חדשות.  במהלך ביקורו שם הוא התרשם מאוד משיטת ניהול שנהוגה במשטרת ניו יורק - NYPD מזה מספר שנים: COMPSTAT.   הוחלט לאמץ שיטת ניהול זו גם בישראל (בהתאמות הנדרשות) ומפכ"ל משטרת ניו יורק הוזמן להציג את הנושא בפני קציני משטרת ישראל.  לכנס הוזמנה כל שדרת הפיקוד של משטרת ישראל.

בחלק הראשון של הכנס מפכ"ל משטרת ישראל רב ניצב יהודה וילק הציג את רעיון ה- COMPSTAT  והמפכ"ל ספיר סיפר על הניסיון בתחום במשטרת ניו יורק.  בחלק השני של הכנס שני המפכ"לים השיבו לשאלות מהקהל.

להלן עיקרי הדברים:

המפכ"ל וילק

בינואר 1998 עם כניסתי לתפקיד, בחנה את המשטרה את הגורמים שגרמו לבקיעים במעמדה.  הכתובת הייתה רשומה על הקיר: עליה של 30% בפשיעה בין 1994 ל- 1997, עליה מקבילה של 31% בפשיעת רכוש, שמהווה כ- 80% בעבירות במדינת ישראל ועליה של כ- 100% בגניבות רכב.  מצב זה תורם ליצירת פחד מפשיעה וירידת קרנה של המשטרה בקרב הציבור.  הצבנו לעצמנו יעד: יצירת שיווי משקל ארגוני חדש בין שני מישורי הפעילות של מ"י האחריות לביטחון הפנים מחד גיסא ותפקידי המשטרה הקלאסיים מאידך גיסא.  כלומר מתן דגש לתפקידי המשטרה הקלאסיים ודגש למלחמה בפשיעה מבלי להזניח את תפקידי הבטחון השוטף.  נקטנו במספר פעולות:

• עיבוי 1,400 שוטרים בתפקידי שטח.
• איתרנו את בעיית גניבות הרכב כבעיה חברתית שעלותה למדינה גבוהה.  בשל כך מיקדנו את הפעילות של יחידות השטח בנושא.  הקמנו כוח משימתי - "אתגר" לטיפול ארצי בנושא. מעבר לכך, שינינו את השיטות: לא עוד רק מרוץ אחרי גנבי הרכב אלא כניסה למשחטות רכב, רדיפה אחרי ברוני הרכב ופעילות בשטחי הרשות הפלשתינאית.
• טיפלנו במוקדי פשיעה חמורה: ג'ואריש, נתניה ועוד.
• הכנסנו שיטות ניהול חדשות: יעדים ומדדים וניהול איכותי. ז"א מיקוד האחריות בכל הרמות והצבת יעדים מדידים ברורים.

בשנית 1998 נבלמה העליה בפשיעה. במחצית של 1998 נעצרה העליה בפשיעה והתחילה מסתמנת הירידה.  הוכחנו שניתן, ביוזמה עבודה ושינוי שיטות, להגיע לתוצאות.  הציבור יודע להעריך עבודה זו.  בסקר עמדות ציבור שפורסם בערב יום העצמאות בעיתון "ידיעות אחרונות", אזרחים ענו שמבין מוסדות הציבור שהם מאמינים בהם, המשטרה במקום השלישי, אחרי צה"ל ובית המשפט העליון.

היעדים שלנו לשנת 1999 ברורים:

• המשך האיזון האסטרטגי בעבודת משטרת ישראל.
• התמודדות עם הפשיעה בדגש על עבירות אלימות, עבירות רחוב ועבירות רכוש.
• מתן שירות טוב יותר: בתחום השיטור הקהילתי, הטיפול באירועים והרמה המקצועית של נותני השירות.

הדגשים לתכנון הפעילות לשנת 1999:

• הגברת נוכחות כחלק מיצירת בטחון.
• פרישת מערך תנועה בתחנות הגדולות.
• המשך פיתוח מרכזי השיטור הקהילתי (מש"קים).
• עיבוי מערך הטיפול בנוער - הכפלת הכמות בתוך שנתיים.
• הקמת יחידות ללוחמה בפשיעה (יל"פים) בתחנות הגדולות והגברת יכולתן לעבוד עצמאית.
• רה-ארגון מערך משמר הגבול.

כיום, במחצית שנת 1999, אנו יכולים לומר שאם בשנת 1998 דיברנו על בלימה, השנה מסתמנת ירידה בפשיעת הרכוש.  כמו כן, יש עליה בפעילות יזומה.

בביקורי בניו יורק בחנתי את שיטת ה- COMPSTAT, דיברתי עם מפקדי שטח עם המפכ"ל ועם עוזריו.  דברים שמרחוק נראים דמיוניים מקרוב הם אמיתיים וממשיים וההישגים שאליהם הגיעו שוטרי ניו יורק הם מדהימים.  בשנה האחרונה הגעתם אתם היושבים פה באולם, לצמצום מרשים בפשיעה.  חוסנו של ארגון שהוא גם יודע ללמוד.  זאת לא בושה ללמוד מניסיונם של אחרים וזו לא בושה לישם טכניקות של לחימה בפשיעה שנוסו בהצלחה על ידי משטרות אחרות.  זה מראה על בגרות ועל חוסן.  אנחנו בחרנו ללמוד מהטובים ביותר - משוטרי ניו יורק.  המפכ"ל ספיר נענה להזמנתי לבוא לשוחח עימנו היום בנושא ה- COMPSTAT‎‎, כצעד ראשון לישום התהליך אצלנו.  מתוך אמונה שהתהליך הזה יביא אותנו במ"י להישגים טובים יותר מאשר אנו עכשיו.  נתוני הפתיחה שלנו טובים יותר.  משטרת ניו יורק נכנסה לתהליך בשיא עקומת הפשיעה.  אנחנו נכנסים לתהליך בתחילת הירידה ובטוחני שלא נפגר אחרי שוטרי ניו יורק.

לאחר דברי ברכה קצרים, המפכ"ל ספיר מציג את תכנית ה- COMPSTAT  באמצעות מצגת שהוכנה בנושא.

המפכ"ל ספיר

ברצוני לדבר עמכם על ההצלחה הגדולה שהייתה לנו בניו יורק בחמש השנים האחרונות.  הורדנו פשיעה חמורה ב- 50% ורצח ב- 67%. כעת אנחנו לא בירת הפשע של העולם אלא רק בירת העולם.  בשנת 1990, חיו בניו יורק 7.5 מיליון תושבים והיו בה 700,000 אירועי פשיעה.  הפחד מפשיעה היה עניין רציני.  אנשים פחדו ללכת ברחוב.  ניו יורק היא העיר הצפופה ביותר בארה"ב וגרים כה כארבע מאות מיעוטים אתניים, היא מוקד תיירות עולמי.  במשטרת ניו יורק משרתים 39,000 שוטרים ו- 14,000 אזרחים.  המשטרה מחולקת לשמונה מחוזות ובכל מחוז יש 8 עד 13 תחנות משטרה, סה"כ 76 תחנות.  בשנים האחרונות שיעורי הפשיעה בניו יורק ירדו באופן משמעותי.  ירידה זו היא ללא ספק תוצאה של שינוי טכניקות העבודה ואימוץ אסטרטגיות אגרסיביות להורדת פשיעה והחזרת הרחובות לבעליהם החוקיים - האזרחים.  השיטות הישנות לא עבדו ולכן שינינו את דרכי העבודה שלנו פיתחנו אסטרטגיות שיטור חדשות ושיטות חדשות להבטחת האחריות של מפקדים.  כל אלו התבססו  בין היתר על  ZERO TOLERANCE - "אפס סובלנות" ושיטור מנומס, מקצועי ומכובד.  כלי העבודה העיקרי הינו COMPSTAT:  COMPUTER COMPARISON STATISTICS - סטטיסטיקה השוואתית ממוחשבת.  זו שיטה חדשנית שמוודאת שמפקדי המשטרה הבכירים יודעים בדיוק מה מתרחש בשדה.  היא גם מוודאת Accountability מצד מנהלי השטח. כלומר, אחריות תפקודית ומוסרית, כולל מחויבות למתן דין וחשבון מצד אנשים במערכת, על כל היבטי הפעילות, כלפי המנהלים בארגון.

משטרת ניו יורק היא ארגון גדול במבנה כמו צבאי.  הקושי במודל זה הוא העברת המידע בדרגי הפיקוד הן כלפי מעלה והן כלפי מטה. לעתים קרובות מידע חיוני אובד בדרך.  אנו המנהלים לא יודעים מה קורה בשטח ומפקדי שטח אינם מקבלים מאיתנו את ההכוונה הדרושה להם במהירות הראויה.  COMPSTAT  מטפל בבעיות אלו ומאפשר לנו למקד את האצבע על הגורמים לפשיעה, ועל האופן שבו מפקדים מגיבים לבעיות אלו.  עלי להדגיש שהורדת הפשיעה היא מטרתנו העיקרית.  בעוד שהורדת הפשיעה היא מטרה מובנת מאליה,  בעבר המדדים העיקרים לבחינת ההצלחה שלנו היו העלאת מספר המעצרים או העלאת מספר הזימונים שמגישה התחנה.    תמו הימים שבהם גם אם עלו שיעורי הפשיעה, מפקדים שהיו להם מספיק מעצרים שובחו ואף קודמו.   היום כאשר אני נפגש עם מפקדים אני שואל האם הפשיעה עלתה או ירדה.  לא מעניין אותי כמה מעצרים נעשו או כמה סמים נתפסו.  אני מתעניין רק בבטיחותם של תושבי ניו יורק ובשמירת חייהם ורכושם.  אנו מודדים מניעת פשיעה, לא מעצרים. COMPSTAT משמעו פעילות גלויה לציבור. אנו נפגשים פעמיים בשבוע בין 07:00 ל- 10:00 בבוקר.  בפגישות אלו מפקדי שטח מתחנה אחת מופיעים לפני סגל הפיקוד הבכיר. כמו כן נוכחים כל מפקדי המחוזות ומפקדי התחנות וקציני מטה במחוזות כדי לדעת וללמוד מה קורה בחלקים אחרים של העיר וכדי להבטיח שחידושים מוצלחים שיושמו במחוזות אחרים ישוחזרו במחוז שלהם.  הם נמצאים שם גם כיוון שאם התנאים השתנו וההנהלה רוצה רוצה לאמץ מיד מדיניות חדשה, כל מחוז יהיה מודע לעניין.  עם שמונה מחוזות ופגישות פעמיים בשבוע, כל מחוז יכול להופיע פעם בחודש, אבל זה לא המצב.  אנו מאמינים שעל כל מפקד להיות מוכן בכל זמן להסביר את מצב הפשיעה שלו ואת אסטרטגיות הטיפול שהוא נוקט ולכן אין לוח זמנים קבוע להופעת המחוזות.  לפעמים מחוז יציג ברציפות פעמיים או שלוש אם התנאים מחייבים זאת.  בדרך כלל מחוז יציג בפגישת COMPSTAT אם עולה בו הפשיעה.  אבל לפעמים אנחנו מזמינים מחוז מצליח ומבקשים ממנו להסביר מה הם עושים כדי שאחרים ילמדו ממנו. נציגי המחוז כולם מגיעים לפגישות COMPSTAT. כלומר המחוז ומפקדי התחנות, ראשי יחידות הבלשים,  הסמים, הדיור הציבורי [שגם היא יחידת משטרה] ותנועה כולם מופיעים לדיון.  מפות מוצגות על מסך מאחריהם. הן מראות היכן מתרחשת פשיעה בחודש האחרון או אפילו בשנה האחרונה.  מוצגות טבלאות שמראות את השעות שבהן מתרחשת הפשיעה במהלך היום ואף את השעות שבהן נעשים מעצרים.  לא מפתיע לגלות שכאשר יורדים שיעורי מעצרי הסמים עולים שיעורי האירועים של שוד וירי.  בנוסף, לכל ההנהלה יש ביד את דפי ה - COMPSTAT.  דפים אלו מכילים מידע רלוונטי אודות שיעורי פשיעה בשבוע האחרון, בחודש האחרון ובשנה האחרונה.  מידע זה מסייע בתחקור המפקדים. למעשה,  הדפים מכילים מידע עד חמש שנים אחורה.  כמו כן הם כוללים מידע אודות כוח האדם במקום.  כמו כן מצוינים מספר הזימונים ובעיקר אלו הקשורים באיכות חיים.  ניתן לראות שכאשר יורדות העבירות הקלות כגון עשיית צרכים במקום ציבורי, יורד גם השיעור של העבירות החמורות. בהתבסס על מידע זה ועל דו"ח עדכני שהמפקדים מוסרים 24 שעות לפני הפגישה, אנו מתחקרים את המפקדים שלפנינו.

ישנם ארבעה מרכיבים עיקריים לשאלות פשיעה:

1) מודיעין;

2) תגובה מהירה;

3) אסטרטגיות עבודה אפקטיביות;

4) מעקב הערכה והיזון חוזר

שוב ושוב אנו בודקים רכיבים אלו וכן מחפשים דפוסי פשיעה ומגמות שהחמצנו. הם מתבקשים להסביר אלו אמצעים ננקטו על מנת להוריד פשיעה וכן הסברים לגבי צעדים ואמצעים מתאימים שלא ננקטו.  אני מוודאים שכל מפקדי השטח השונים ביחידות המיוחדות מדברים האחד עם השני.  כפי שאתם יודעים, לתאם בין יחידות מתמחות להחליף מידעים ולתאם מאמצים הם אחד האתגרים שעומדים בפני כל ארגון גדול. COMPSTAT משמעו לשלוט בכל העניין הזה.  מפקדים שאינם מוכנים יגידו שפגישות  COMPSTAT קשות. באותה מידה COMPSTAT גורם למפקדים טובים לזרוח ולהתבלט.   אנו יכולים לראות מיהם המפקדים הטובים, לזהות אותם  ולקדם אותם.  מפקדים טובים אוהבים את COMPSTAT ורוצים להופיע בפגישות.  הם עושים עבודה טובה ורוצים שנדע זאת.  הם רוצים לדבר על האסטרטגיות שלהם ועל התכניות החדשניות שלהם. למרות ש- COMPSTAT עוסק ומאפשר ניהול מידע, והוא מבטיח Accountability,  מה שחשוב ובולט הוא בשימוש ב COMPSTAT הוא הישום המוצלח שלו בהפעלה של אסטרטגיות בהורדת פשיעה ובאימוץ פילוסופיה של "אפס סובלנות" ZERO TOLERANCE‏ כלפי התנאים שיוצרים פחד ואי סדר.  תנאים אלו הם בדרך כלל עבירות שמשפיעות על איכות חיים: עשית צרכים בציבור, מכירת ושימוש מריחואנה בקרנות רחוב, שכרות בציבור ועוד.  אני רוצה להזכיר שוב שפשיעה בניו יורק לא עלתה בגלל שהמשטרה לא עשתה כלום.  שוטרים עבדו קשה מאוד. במקרים רבים הם הקדישו את מרבית זמנם והתמקדו בפעילות תגובה ולא בפעילות יזומה.  אלו הימים שבהם ניידות רצות מקריאה לקריאה ואין להם זמן לנקוט בפעולות למניעת פשיעה ובמוקד לא היו עבירות של איכות חיים. יחד עם זאת, המשטרה תמיד עסקה בעבירות של איכות חיים בעצם בכל תחנה הייתה ניידת שמשימתה הייתה אכיפה של עבירות של איכות חיים.  אנו גם אוכפים את החוקים נגד זנות.  14,000 שוטרים עסקו בבעית איכות החיים הגדולה שלנו: מכירת סמים ברחובות.  כאשר אכיפה של עבירות של איכות חיים הייתה עניינם של שוטרים אלו בלבד,  המשטרה הפכה ל"ענק ישן".  למרות שקראק וקוקאין הפכו למגפה ועבירות של איכות חיים היו הבעיה הגדולה של המשטרה, רוב משאבי המשטרה לא הופנו למלחמה בהם.   לעיתים קרובות שוטרים בסיור לא התערבו באירועים מסוג זה.  הם חשו שאם הם יתעסקו בבעיות "קטנות" מסוג זה הם לא יתפנו לענות לקריאות "רציניות".  הייתה הרגשה כללית של יאוש במובן של "לאף אחד לא אכפת".  אזרחים הופחדו ולא יכלו לעשות דבר ושוטרים רבים חשו כך אף הם.  שינינו את זה.  כיום, המשטרה אינה "ענק ישן" ביחס לבעיות אלו.  אנו מטפלים בבעיות של איכות חיים בהתאם לגישת "אפס הסובלנות" שמבוססת על עבודתם האקדמית של הפרופסורים Kelling and Wilson בתיאורית "החלונות השבורים".  תיאוריה זו טוענת שאם נתייחס לדברים הקטנים שיוצרים פחד ואי סדר בקהילה ונטפל בהם, תהיה לכך השפעה גם על נושאי הפשיעה הגדולים.  לדוגמא, אם נטפל בזנות, ברוכלים או ב"מנקי החלונות" בניו יורק בגישת "אפס סובלנות", ניצור סביבה שבה אזרחים יגישו בטוחים יותר ופושעים ידעו שהם אינם רצויים.  העצמנו את מפקדי התחנות שלנו ונתנו בידיהם את הסמכות והאחריות לטפל בכל הבעיות שיוצרות פחד מפשיעה ואי סדר.  אמרנו להם שהם אחראים לתיאום כל הפעולות להורדת הפשיעה גם אם הן נעשות על ידי יחידות מיוחדות שאינן עובדות ישירות עבורם. בו בזמן, נתנו להם את הסמכות והאמצעים לטפל בבעיות. הסרנו כל מיני מגבלות בנוגע לאופן בו הם יכולים לנצל את משאביהם.  באמצעות  COMPSTAT הפחתנו את העול והעומס הבירוקרטי.  לא הורדנו את מספר היחידות המיוחדות שלנו.  חלקם, כמו יחידות הסמים למשל, הורחבו באופן משמעותי.  נתנו למפקדי הסיור שלנו את הכוח והמשאבים להלחם בבעיות של זנות, סמים ואיכות חיים.  לא מספיק ששלושת אלפים או ארבעת אלפים שוטרים יטפלו בבעיות סמים, כאשר במשטרה יש 40,000 שוטרים.  כולם צריכים לתת יד במאמץ.  התוצאה של ריכוז כל הכוחות של המשטרה במלחמה בבעיות סמים ובבעיות ונושאים של איכות חיים היא מדהימה.  הפשיעה ירדה באופן משמעותי וממשיכה לרדת.  יחד עם זאת, השוטרים עדיין נענים לקריאות חירום.  עם הירידה בפשיעה מספר המעצרים כמעט הוכפל.  בשנת 1993 בוצעו 185,000 מעצרים בניו יורק.  בשנה שעברה ביצענו  355,000 מעצרים.  באוגוסט השנה לראשונה,  מספר המעצרים שווה למספר הפשעים שבוצעו.  מספר המקרים שבהם נעשה שימוש בנשק קטלני על ידי השוטרים ירד בחצי מ- 212 תקריות בשנת 1993 ל- 111 בשנה שעברה. מחויבות כוללת ללחימה בפשיעה המבטיחה אחריות כוללת וישום אסטרטגיות מסוימות השפיעו.  הגבנו באופן עקבי לצורכי הקהילה והבעיות שזיהינו תגובה זו.  נראה שזהו לב ה"שיטור הקהילתי" או ה"שיטור הממוקד בקהילה". ביקשנו מהקהילה לזהות בעיות שמטרידות אותם.  בכל הקהילות היו אלו בעיות שעוררו פחד ואי סדר.  נתבקשנו לטפל בזנות, למשל בכל העיר. ביצענו מבצעים מתוקשרים שבהם שוטרים עצרו זונות והפרסום שהתלווה לכך היה יעיל בהעלמת התופעה.  בנושא הסחר במריחואנה ברחוב, שהדאיג את התושבים, בעיקר בפארקים, הצבנו מצלמות וידאו לתעד את המכירה.   הצבנו שוטרים סמויים בפארקים,  שוטרים התחפשו לסוחרי סמים ועצרנו את אלו שקנו מהם.  ערכנו מסיבת עיתונאים על מנת להכריז על המבצע ותוצאותיו.  הודענו לאנשים שהם לא יכולים להיות בטוחים ממי הם קונים.  הודענו לתובע המחוזי ולשופטים שאנו מבקשים עונשי מאסר ממושכים לסוחרי סמים והוצאנו נגדם צווים שמרחיקים אותם מהפארקים שבהם עבדו.  התקנו מצלמות במעגל סגור בפארקים כדי להוכיח מיהם סוחרי הסמים ומיהם הלקוחות.  אימצנו תכניות אחרות לטפל בבעיות נוספות שהטרידו את התושבים.  הודענו לאנשים איך אנחנו משתמשים בחוקי עזר עירוניים על מנת לאכוף את החוק.  אם עצרנו עבריינים במקום מסוים מספר פעמים, בסוף גם סגרנו את הבניין.  אנחנו מחרימים מכוניות מנהגים שיכורים.  את כל המבצעים אנו מבצעים בשיתוף סוכנויות אחרות.  אנו מבקשים את שיתוף הפעולה שלהם ומסייעים להם.  אנחנו משתפים את הקהילה ומקיימים איתה פגישות על בסיס קבוע.  כל מפקדי התחנות וגם אני, משתתפים בישיבות אלו ברחבי העיר.  יש לנו קציני קישור לקהילות השונות ולמוסדות הדת בעיר.  שיטור טוב דורש ששוטר יתנהג לאזרח כמו שהיה מבקש שיתייחסו למשפחתו: נימוס, מקצוענות וכבוד הן מילות המפתח.  יש לנו אסטרטגיה כתובה כדי להבטיח שהציבור יקבל את היחס שמגיע לו.  50,000 מקרים נבדקו בנושא היחס לאזרח וכולם היו מוצלחים.  ניו יורק עוברת התחדשות.  הפשיעה היא ברמה הנמוכה ביותר שלה מזה 30 שנה וממשיכה לרדת.   בחדרי מיון טוענים שאין מספיק מקרי טראומה לאמן ולהכשיר רופאים.  תיירים מגיעים לעיר.  ילדים משחקים ברחובות שלפני שנים מעטות מבוגרים פחדו להסתובב שם.  אנחנו מאוד גאים במה שעשינו בניו יורק וחושבים שניתן לשחזר זאת גם במקומות אחרים.  אני מקווה מאוד שתרוויחו משהו מהניסיון שלנו.

נקודות עיקריות מהתשובות לשאלות:

• Þ מספר השוטרים בעיר עלה ב- 25%. התקציב של משטרת ניו יורק עלה מ- 2.4 בליון דולר בשנת 1993 ל- 3 בליון דולר השנה. בשנת 1993 הופעלו  1,400 מכוניות, השנה מופעלות 6,000 ניידות.
• Þ בנושא זכויות האזרח, לדעת המפכ"ל ספיר, זכות האזרח מס' 1 היא להיות משוחרר מפשיעה. יש לשמור על איזון בין לחימה בפשיעה ובין שיטור קהילתי אי אפשר שתהיה רק משטרה שגורמת לאזרח להרגיש טוב.  צריכים להיות שוטרים שעוסקים בקהילה ושוטרים שיעסקו בלחימה בזנות, בסמים, וכו'.  יש להקפיד שפעולותיהם תהינה תמיד מתואמות בתחנות שלהם.  מפקד התחנה הוא השוטר הקהילתי מס' 1.   יש לו את הרקע ואת הניסיון.  שוטרים קהילתיים בני 23 אינם מסוגלים לפתור בעיות קהילתיות.  יש להבטיח שהקהילה יודעת מה אתה עושה.  בכל תחנה יש ועדה קהילתית מייעצת שנפגשת עם מפקד התחנה אחת לחודש וקבוצות מיקוד שעמן אנחנו מבררים מה מציק לאזרחים.  פעילות זו מגובה בפעולות אכיפה משמעותיות.
• Þ העיריה פיתחה פתרונות חברתיים לנושאי חסרי הבית. יחד עם זאת חלק מהבעיה (חסרי בית וזונות) עברו למקומות אחרים.
• Þ ארגון טוב יכול לעשות יותר מדבר אחד בו זמנית. כאשר אנו מתמקדים בסטטיסטיקה בעצם אנחנו מתמקדים ב Accountability.  משטרה היא עסק.  ובעסקים אתה דורש פרודוקטיביות.  אנחנו לא מתעלמים מהחלקים האחרים: יש לנו שוטרים קהילתיים, שוטרים לתחום האלימות במשפחה וכו’.  אנחנו מחויבים לספק בטחון לציבור ואם אנחנו לא דורשים מהקצינים להיות פרודוקטיביים אזי אנחנו לא ממלאים את תפקידנו. COMPSTAT דורש מצוינות.
• Þ COMPSTAT, איכות חיים ומקצוענות הם מושגי מפתח בהכשרות השוטרים שלנו. כל השוטרים מקבלים הדרכה לשימוש במחשב וכיצד להקליד תלונות באופן מיידי  - on line למערכת הממוחשבת שלנו.  אנחנו גם מקדישים זמן לבקרת איכות ובהכשרות בתחנות.  אחד מהיסודות של COMPSTAT הוא אמיתות הנתונים.  אחת לשלושה חודשים אנחנו עורכים ביקורת בכל תחנה ומבקשים ממפקד המחוז את הבקרות שלו.  כך למשטרה ולציבור יש אמון בנתונים.   כל שוטר - מהמגויס החדש ועד למפקדים מאומן בתהליך ה- COMPSTAT.  כל קצין מדרגת קפטן הולכת למכללת COMPSTAT שהקמנו.
• Þ פגישות COMPSTAT קשוחות אך הוגנות. אני מוודא שאין אף אחד בפגישה שמזלזל במפקדים שמציגים או לא מנומס כלפיהם.  אך אני דורש שמפקדים ידעו מה קורה בתחנה שלהם.  רבים מהם אוהבים את COMPSTAT כיוון שהיא מאפשרת להם להראות את כישוריהם.  תכניות טובות במקום אחד שמוצגות ב- COMPSTAT יתפשטו ברחבי העיר.  איננו משפילים או מעליבים אנשים בפגישות COMPSTAT, למרות שלפעמים אנחנו רואים כישלונות וחוסר יכולת לתפקד.  באמצעות COMPSTAT אנחנו מקבלים תמונה על יכולת הפיקוד של אנשים.  בניו יורק ישנם חמש מאות אנשים שמסוגלים לפקד על תחנות ורק 76 מפקדי תחנות.  אנחנו משתמשים ב- COMPSTAT לוודא שהטובים ביותר יפקדו על תחנות.  אך אין זה אומר שבארגון גדול כמו משטרת ניו יורק או משטרת ישראל אין משרות חשובות אחרות כגון: ראשי יחידות סמים וכו'.  אם תדברו עם מפקדי תחנות תבינו שבעבודה קשה ובהכנות רבות, הם יודעים טוב יותר כיצד לבצע את תפקידם.  בנוסף לדרישה ל- Accountability, אנחנו נותנים בידם הרבה יותר סמכויות.  אנחנו אומרים שישנם 76 מפכ"לים בניו יורק. רק ההכוונה והמדיניות הכללית באים מלמעלה.
• Ü בשנים האחרונות הייתה ירידה של 11% בתלונות אזרחים וירידה של 24% בתלונות בשימוש בכוח. יש ועדה אזרחית בלתי תלויה שבודקת את התלונה ואם היא מוצדקת האנשים עומדים לדין משמעתי בפני.
• Ü המפתח לעשייה בניו יורק הוא פגישות עם אזרחים. אנחנו אומרים לאזרחים מה אנו עומדים לעשות ושואלים אותם מה הם מציעים.  הרבה פעמים עצתם מועילה מאוד.  המפתח להצלחה של תכנית חדשה הוא לידע את הלקוחות שלך, לוודא שהם מבינים שמה שאנחנו עושים הוא לטובתם,  ולהפוך אותם לחלק מהתכנית במקום שהם יהיו חלק מהבעיה.

 

[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן]

[להורדת המאמר כאן:  אורית שלו - קומפסטט]