אלעד רזניק: אסקלציה תודעתית במפרץ בדרך למו"מ אמריקאי-איראני

לאסקלציה לעיתים יש חיים משלה; ועל ישראל להיערך בהתאם. הנחת העבודה של תר"ש גדעון הייתה, שקיים הסכם בין המעצמות לאיראן. האיום האיראני בהפרת ההסכם מחייב את שינוי הנחות היסוד של תר"ש גדעון ואת ההערכות המחודשת – תקציבית ואחרת – מצד מדינת ישראל להתמודדות עם האיום האיראני. להערכות התקציבית עלולות להיות משמעויות מרחיקות לכת לנוכח הגירעון העצום בתקציב!

גרשון הכהן: הדינמיקה של הניוון מתוך ההצלחה…

ספר שופטים הוא הסיפור על הנורמליות הישראלית-יהודית: אחרי שיצאנו ממצרים בנסים; יש לקיים את סדר החיים בארץ ישראל כמו כל עם, שיושב על אדמתו: עם חרב ביד; כי זו משמעותה של ריבונות. ללא חרב, אנחנו בבעיה…

אמציה חן: הגיעה העת לשינוי מתכונת יום העצמאות!

הגיע הזמן להצטרף לקריאתם המתמשכת של ההורים השכולים, להאריך לשלשה ימים את חג העצמאות. תחילתו ביום זיכרון לנופלים, המשכו ביום שכולו "חשבון נפש לאומי" (שימוקד במורשת ובלקחים), וסיומו, בהנפת הדגל ובחגיגות העצמאות. חובה.

מרדכי בר און: דרכו של משה דיין בפוליטיקה

דיין לא נכנס לפוליטיקה בזחילה איטית, על ידי כך שנראה בציבור כאילו הוא עוד עסקן חדש שנכנס לפעילות, כמו שעשו, אולי, אחרים. הוא הבין, שכדי שיוכל להגיע גבוה, הוא מוכרח להתחיל בפיצוץ גדול, בהרגזה גדולה ובאמירת אמת גדולה. יחד עם זאת, בכל הדברים שאמר והרגיז את כולם, הוא האמין עד הסוף…

מוטי גולני: משה דיין בראשות המטכ"ל

אין לטעות בין אהבתו הגדולה של דיין לשטח, הצורך לגעת בדברים, לבין התעניינותו בנושאים צבאיים. דיין, הקדיש את רוב זמנו כראש המטה הכללי לנושאים שהיו פוליטיים ומדיניים. כאשר פרש, בסופו של דבר, בינואר 1958, דומני, כי הנכס העיקרי שלקח עימו מהצבא, משירותו הקצר בצה"ל, היה ניסיון מדיני ופוליטי יוצא דופן, יותר מאשר ניסיון צבאי…

אלי בר און: אפילו להחלטות אסטרטגיות נכונות יש תאריך תפוגה…

להחלטות ביטחוניות – לא חכמות ולא מקצועיות במיוחד, לצערנו – התרגלנו. אבל, האם לעיתים, תהליך קבלת ההחלטות בתחומים הביטחוניים – החיוניים ביותר לחיינו ולעתידנו כאן – הוא מושחת? אולי מה שבאמת קובע זו העדפת האינטרסים הארגוניים והאישיים על האינטרס הלאומי?

עמר דנק: דיסוננס קוגניטיבי ב' – נקמה ומעגל הסלמה

מנגנון ההצדקה העצמית ימשיך להזין את שני הצדדים – הישראלי והפלסטיני. כך, לכל נערה בת 14 עם מברג אנחנו חייבים לקרוא מחבלת, כדי להצדיק את האמירה שצריך לחסל אותה (סליחה לנטרל); ואילו הפלשתינים ימשיכו לראות בה גיבורה, לקרוא רחובות על שמה, ולראות בחיילי צה"ל והמתנחלים כובש אכזר, כדי להצדיק את האלימות מהצד שלהם. זאת גם הסיבה שאיני סבור שניתן להגיע ל'הסכם שלום' עם הפלשתינים…

יעקב עמידרור: 4 פגישות עם משה דיין

משה דיין: לפני שאתם מעלים תוכנית כזו מוסכמת על הערבים, אל תבקשו שנקים פה מדינה פלסטינית. כשאתם האמריקאים מבינים מה פירוש הדבר, אם נקים מדינה פלסטינית, מבלי שהדבר יבטיח את פתרון בעיית הפליטים, ולנו תהיינה שתי צרות – גם מדינה וגם פליטים…

אמציה חן: רדידות לאומית בסוגיות ביטחון – המשך

כתב מבקר המדינה: הרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי, החליט בספטמבר 2007 להצטייד במערכת "כיפת ברזל", וראש אג"ת המליץ בנובמבר 2007 לאשר סופית את פרויקט "כיפת ברזל". באותם מועדים עדיין לא ערך צה"ל ניתוח של רמת המענה הצפויה להתקבל מהיקף ההצטיידות. ללא ספק רדידות לשמה. המעידה כי אכן בארזים נפלה השלהבת!

אלעד רזניק: נפט סנקציות ואיראנים שאפתניים – מה רוצה רוחאני?

כרגע, גם האיראנים גם הרוסים וגם האירופים מחכים לביידן או לכל דמוקרט גנרי אחר, שינצח בבחירות את דונלד טראמפ. ומה יקרה אם יעריכו באיראן שטראמפ עומד להיבחר שנית? להערכתי אנחנו נחזה בניסוי גרעיני איראני. כמה גיבוי יתנו לנושא סין ורוסיה? רשמית לא סביר שיינתן גיבוי כלשהו. הסכמה שבשתיקה? זה כבר סיפור אחר…