אנו מתקרבים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. אדולף היטלר היה אחד המהמרים הגדולים מכולם בהיסטוריה של העת החדשה, עד שכמו כל מהמר סדרתי, התהפך עליו מזלו. המאמר עוסק בהימורי מדיניות (Policy Gamble): מצב שבו מקבל ההחלטות בוחר מהלך הכרוך באי-ודאות רבה, אך עם פוטנציאל לרווח גבוה – לרוב, תחת לחץ זמן, מידע חלקי ותחושת דחיפות. זהו מהלך שאין ממנו דרך חזרה: אין בו "שמור וצא", כמו במשחק מחשב.
הימור מדיניות הוא לקיחת הימור - מחושב או אימפולסיבי - ע"י מדינאי בתחומים של ביטחון לאומי. ההיסטוריה מלאה במנהיגים שהימרו – לעיתים מתוך תעוזה, לעיתים מתוך ייאוש – ובנו אימפריות או הובילו לקריסתן. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הימורי מדיניות והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
מה היה קורה אילו הגרמנים היו נבלמים עוד בפלישה לחבל הריין ב- 1936? אילו אנשי הביטחון והפוליטיקאים היו מפתחים תודעה אחרת לפני טבח ה- 7/10? שאלות כגון אלה נשמעות, על פניו, כמו תרגיל בדמיון. אבל הן שייכות לשדה רציני ועמוק: המִצְיָאֲלוֹגִיָה – מחשבה על תרחישים שלא קרו, אך יכלו לקרות. זה נושא המאמר.
"חלון לים התיכון" ליעקב גלעד, הוא שיר נוגע ללב המשלב בין האישי לקולקטיבי, בין העבר להווה, ובין הכאב לתקווה. הוא מבטא את המורכבות של תקווה להתחלה חדשה לאחר טראומה, למרות הפצעים שעדיין פתוחים מהעבר, את התקווה והכמיהה לאהבה ולמשפחה, ואת ההתמודדות עם הזיכרונות. המוזיקה בסגנון יווני מובהק מחזקת את התחושות הללו ומוסיפה עומק רגשי ליצירה.
פתאום מבינים במחאה שמי שהכשיר שימוש בשב"כ למטרות פוליטיות, עלול לגלות בערבו של יום שהשב"כ 'יהפוך את קניו' לעברם. אז, למה הם לא מנצלים את כוחם להגיע להסכמות עם הימין? זו שנאת נתניהו, טמבל! מחאה שלמה משוכנעת שהוא הרוע בהתגלמותו, יותר מהחמאס. אז איך אפשר להגיע איתו עכשיו להסכמות?
מאמר זה חוזר לשאלה הוותיקה, שסברנו שכבר הוכרעה - האם ניתן להכריע מלחמה מהאוויר בלבד, או שעוצמה אווירית – מרשימה ככל שתהיה – איננה תחליף ל'מגפיים על הקרקע'? מקרה הבוחן שלנו הוא מערכת ההפצצות האוויריות המאסיבית של ממשל טראמפ נגד החות'ים.
"אדם מוזר הוא האויב שלך" - כתב ושר שלום חנוך - "בדיוק כמוך"... למרבה ההפתעה, גם אחרי ה- 7/10, גם אחרי שנשמעו דברי המזרחנים - על שנאת היהודים חסרת הפשרות הטבועה בקוראן ובחדית', ועל תרבות המזרח ומאפייניה - רבים כל כך עדיין מאמינים במשפט האווילי הזה, שהוא העוגן היחידי בעיניהם, לתקווה של חיים 'נורמאליים' במזרח התיכון. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר זה. אתם מוזמנים לתרום עוד.
בערב פסח תשפ"ה 2025, נרשמה סצנה יוצאת דופן בלב הממסד הביטחוני של מדינת ישראל: פעילי מחאה השליכו פיתות אל תוך בסיס הקריה בתל אביב. פעולה זו, שנראית במבט ראשון כמעשה קונדס או פרובוקציה זולה, נושאת מטען סימבולי עמוק. יש להבין אותה כחלק מטקטיקה פוליטית מוכרת המכונה שיבוש טקסים, שמטרתה לערער על סדרים תרבותיים מקובלים, לחשוף יחסי כוח, ולייצר דיון ציבורי דרך הפרת הנורמה.
מאבקי ימין-שמאל אינם חדשים. אך לאורך ההיסטוריה, מתבלטת תופעה מרתקת: השמאל נוטה להוביל רעיונית, תרבותית וטקטית – בעוד שהימין, לאחר פרק זמן של התנגדות, נוהג לאמץ, להתאים ולשכפל את אותם רעיונות בדרכו שלו. הטענה, לפיה "הימין לעולם לא יהיה יצירתי כמו השמאל – אבל הוא חקיין מעולה", נבחנת כאן מזווית היסטורית, פוליטית וסוציולוגית, עם דגש על הדינמיקה של רעיונות, סגנונות פעולה ואסתטיקה פוליטית.
לא תמיד כדאי להלחם חזיתית למול חומה בצורה. צריך לדעת להרפות, לוותר ולהבין, שהמאבק רחוק מלהסתיים, מחר יום חדש, ובינתיים נכון להכיר בחולשה, כי הכרה כזו מול מציאות בלתי רצויה, היא חוזק!
