אלי בר און: סיפורי כיפה אדומה מברזל

להלן מס' סיפורים וחצאי אמיתות שהיחצנים של כיפת ברזל והעיתונות – גם של צה"ל – "מוכרים" לציבור הרחב; ולהערכתי גם למקבלי ההחלטות, שמרביתם אינם מקצוענים ולכן לא מבררים היטב את הנתונים. הציבור מחזיק בהנחות השגויות הללו (כי 'מוכרים' לו…); כך גם ההנהגה הממשלתית, הציבורית והביטחונית (מסיבות פוליטיות); וכמובן, גם היצרנים (מסיבות כלכליות)…

אסא כשר: שלוש הערות בדבר החקיקה במדינה דמוקרטית

"העם" לא יקבע מהי דמוקרטיה. ייתכנו תפיסות שונות בדבר מהותו של המשטר הדמוקרטי, וכמובן בדבר פרטי ההסדרים שלו, אבל אין תפיסה רצינית, שדמוקרטיה היא מה ש"העם" חושב שזו דמוקרטיה. העם לא יקבע מהי מתמטיקה, מהי הנדסה, מהי רפואה, מהי לוחמה וגם לא מהי דמוקרטיה…

שלמה גזית: מדיניות משה דיין ביהודה, שומרון ועזה

עוד בטרם נכנס לתפקידו כשר ביטחון, משה דיין הגיע למלחמת ששת הימים זמן קצר לאחר שערך סיור בווייטנאם, כאורח הצבא האמריקאי. מה שראה שם, והניסיון האומלל של האמריקאים בווייטנאם, היו בית הספר, אשר השפיע על מדיניותו בשטחים, לאחר מכן, יותר מכל דבר אחר…

אלעד רזניק: 'מבצע מאסף' – חלק שלישי – מרוסיה לאיטליה

המטרה הבאה של מטוסי בעלות הברית הייתה תקיפת שני שדות תעופה ברומניה: שדה התעופה בבוזאו (Buzau) ושדה התעופה בזיליסטה (Zilistea). זאת, בהתאם לבקשה הרוסית שהוצגה למפקדת פיקוד האוויר האסטרטגי אירופה (מפאא"א). התכנון היה שב- 2 לאוגוסט 1944, ימריאו כנפות המפציצים ומטוסי הליווי, מבסיסיהם הזמניים ברוסיה, יפציצו את השדות הגרמנים בבוזאו וזליסטה, וימשיכו לבסיסי חיל האוויר ה- 15 באיטליה…

עמר דנק: "הפצץ וקווה לסיום" כאסטרטגיה, פרק ד'

טענתי אינה שישראל לא מפעילה כוחות יבשה, אלא שהיא לא רואה במהלך קרקעי כלי אסטרטגי. בעופרת יצוקה ישראל ביתרה את רצועת עזה, בקו נצרים, אבל זה היה אמצעי לחץ, שמטרתו לחתור לסיום המבצע. גם הפעולה הקרקעית מסביב לעיר עזה עטפה את העיר ולא חדרה לשכונות הצפופות שלה. צה"ל לא קיבל משימה לטהר חלקים מהרצועה וגם לא לכבוש אותה. אלא לייצר אש, שלא היה ניתן להמשיך לייצר מהאוויר…

פנחס יחזקאלי: מי פוחד מ'מדינת עומק' ('דיפ סטייט')?

המושג מדינת עומק (דיפ סטייט) הפך לכינוי גנאי, מאז נכנסו פרשת גל הירש וחקירות נתניהו לחיינו. הוא 'הצמיח כנפיים' במחאה נגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית' (תבחרו). אבל האמת היא, שמדובר במונח מוכר במדעי החברה ובתופעה שקיימת בכל מדינה דמוקרטית, שיש בה עובדי ציבור ונבחרי ציבור…

עמר דנק: "הפצץ וקווה לסיום" כאסטרטגיה, פרק ג'

הבעיה במלחמה לא הייתה, שלא הפעלנו את צבא היבשה יותר מהר, יותר חזק (יותר גבוה). הבעיה הייתה שאסטרטגיית המלחמה, שישראל בנתה בשנות ה-90 של המאה הקודמת – השמדה מהירה של האויב ע"י חימוש מונחה מדויק (חמ"מ) – לא התאימה לאויב. היא התאימה למלחמה שלא נלחמנו, נגד הצבא הסורי כפי שהוכח במלחמת המפרץ. נגד חיזבאללה וחמאס נדרש לבנות את הכוח אחרת…

אלעד רזניק: עלי חמנאי נואם בטהרן…

נאום עלי חמינאי: הממשל הנוכחי בארה"ב הוא כמו תוספת רעל. הם אומרים: 'בוא ננהל מו"מ על היכולות הצבאיות שלך ועל הצורך שלך בטילים בעלי טווח מסוים, פתח טילים לטווח קצר יותר בכדי שאם נתקוף את בסיסיך, אתה לא תהיה מסוגל לתקוף אותנו בחזרה'; או שהם אומרים: 'בוא נדבר על ההשפעה האסטרטגית שלך באזור', משמע, 'אנחנו מצפים ממך לוותר עליה'…".

אלעד רזניק: עמדת סין ורוסיה לנוכח האסקלציה במפרץ

ביום שני בסוצ'י נערכה פגישה בין שר החוץ הרוסי לברוב לשר החוץ הסיני וואנג יי. עם סיום הפגישה, ניהלו לברוב ויי מסיבת עיתונאים משותפת, שבמהלכה אמר לברוב את הדברים הבאים: הפדרציה הרוסית תפעל על מנת להבטיח, שהשותפות להסכם – ובראש ובראשונה, השותפות האירופאיות – ימלאו את חלקן בהסכם. אין דרך אחרת! אם למישהו היו השגות לגבי העמדה הרוסית, נדמה לי שהן התבדו!

גרשון הכהן: ממלכתיות?

הממלכתיות הישראלית מבטאת את תודעת ההתנהלות, במתח המתמיד שבין הקמת המדינה כפרויקט מוסדי סדור ומוגדר, לבין ראיית המדינה כאמצעי, בתהליך גאולה נשגב השואף לאין סוף. בכך מוסבר, מדוע לשיטת בן גוריון גם לאחר הקמתה, מדינת ישראל, כאמצעי למימוש חזון אין סופי, תמשיך להיות "מדינה שבדרך"!