עמוס ידלין: משה דיין – איש רב ניגודים

משה דיין הוא, אולי, אחת הדמויות המרתקות, המורכבות, והבלתי מפוענחות ביותר בהיסטוריה הצבאית והמדינית של מדינת ישראל. מבין כל הדמויות, שעיצבו את צה"ל ואת דמותם של קציניו, מעטות היו רבות השפעה כמוהו… מעטים היו נערצים ממנו, במדינת ישראל, מעטים הושפלו, ציבורית, כפי שהושפל דיין; הוא היה לדמות מיתולוגית הירואית מחד גיסא, ודמות טרגית ושנויה במחלוקת מאידך גיסא…

גדעון טרן: משה דיין – בין אסטרטג למדינאי

לרגל יום העצמאות, אנו מעלים לרשת את החוברת: 'משה דיין – בין אסטרטג למדינאי'. זו החוברת החמישית של כתב העת עיונים בביטחון לאומי, שראתה אור בנובמבר 2003 במכללה לביטחון לאומי, צה"ל. 

יעקב שחם: שקיעה

זהו הפרק העשירי והאחרון בסדרת מאמרים זו, הסוקרת פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות, ה- .K.G.B, בין השנים 1991-1917. סוף שנות השבעים וראשית שנות השמונים של המאה הקודמת, הביאו את ברית המועצות אל סף משבר חמור, שהסתיים בקריסתה. בשלהי 1991, תם, למעשה, עידן ה- .K.G.B, שהחל 74 שנים קודם לכן בהקמת זרוע הדיכוי והטרור של המשטר הקומוניסטי…

אלי בר און: איך קורה שהרקטות ה'טפשות' מנצחות את הטילים ה'חכמים'?

כאשר משגרים את הרקטות מבורות ירי שהוכנו מראש למטרות בגודל של עיר בינונית; אזי כפי שהוכח בסבב האחרון, אחוזי הפגיעה של הרקטות מגיעים גם ל- 40 אחוז. במצב כזה, את כולם חייבים ליירט אבל מעשית זה לא ניתן. לכן, האויב מצטייד בכמויות של רקטות הגדולות פי כמה מזו של כמות המיירטים שלנו ואנחנו נהיה, מהר מאוד, במצב נחות!

ענבל גולנזר: מה עומד מאחורי האנדרטה המוצבת בצומת בית-ליד?

25 שנה עברו מאז הפיגוע הכפול בצומת בית-ליד ב-22 בינואר 1995 – שבו נהרגו נהרגו בו 21 חיילים ואזרח אחד – והאנדרטה המוצבת בסמוך למקום ממשיכה להעניק מעט נחמה למשפחות ההרוגים. ענבל גולנזר ישבה לשיחה עם שרה קונפורטי, האמנית שתכננה ויצרה את הפסלים, לשיחה על אותו יום נורא וחושפת את הסיפור שמאחורי היצירה…

גרשון הכהן: אם אין 'אנחנו', אין מי שינצח!

אם אין "אנחנו" אין מי שינצח, אם אין "אנחנו" היודעים להתאחד כ"אנחנו" וממשיכים את החיים והמפעל הלאומי המשותף, נותר רק סבל השכול והנכות שכל איש נושא לבדו. זו חיוניות זיקת הגומלין בין קדושת יום הזיכרון על  מלוא הכאב הכרוך בו לבין אופק העתיד, התכלית והתקווה האמורים להתבטא ביום העצמאות…

בר און ומירון: הבעיה של 'כיפת ברזל' – והפתרון

שמונה מערכות לייזר מסוג סקייגארד, המיירטות כל  איום בתוך שניות, מסוגלות לחסום את כל השיגורים מרצועת עזה, כולל פצמ"רים וכל סוגי הרקטות, כולל רקטות מהירות, כבדות וארוכות טווח, מיד לאחר שיגורן. כאשר כל אזור שיגור מכוסה בשלוש מערכות, כל אחת מהן תוכל להשמיד כשבעה איומים בו זמנית ויהיה ניתן ליירט מטח של עד כ-24 שיגורים בבת אחת!

גרשון הכהן: מדוע נמנע בן גוריון מכיבוש יהודה ושומרון בסיום מלחמת העצמאות?

את דוד בן גוריון לוותה חרדה הולכת וגוברת מפני התערבות בכוח של האו"ם, ככל שגדלו הישגי ישראל במלחמת העצמאות. כאן טמון ההסבר להתנהלותו, גם במניעת משה דיין מפקד מחוז ירושלים, מכיבוש העיר העתיקה, וגם בעצירת יגאל אלון מכיבוש הר חברון…

אלעד רזניק: הערכה להמשך

הסבב הזה לא ייגמר מהר. הג'יהאד האסלאמי (להלן: גא"פ) ממומן מכסף איראני ונשמע להם. למשמרות המהפכה באיראן התחלף המפקד, והמפקד החדש, סלאמי, צריך להראות קשיחות. וגם על כך שמישהו הזיז את הגבינה של הכוח הרב לאומי…

אלעד ארד: הזדיינו בסבלנות!

עם ישראל שוב דבוק אל המרקע. ערוצי הטלוויזיה – שהבינו מזמן שאין שידור מקפיץ רייטינג יותר מיום-יומיים של לחימה – ברקיע השביעי. הנה המתכון – מספר מנוחש של רקטות, כמעט פגיעות בנפש, כמה כתבים פרושים ברחבי השטחים הפתוחים של הנגב (עדיף שילבשו אפוד מגן) ומסך מפוצל מציג בלולאה אינסופית יירוטים (אגב, את ה'שוט' הזה אפשר להראות גם מהמלחמה הקודמת, אין צורך להוציא צוות חדש לשטח…).