האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
משהו מהותי השתנה בתופעת הבחירות: מה שעומד להכרעת העם, הולך ונעשה מהותי ממה שהכרנו בעשורים האחרונים. מדובר בבחירה לא רק בין שתי דרכים, בין שתי דמויות מנהיגותיות, אלא בין שתי מערכות ערכים, שאינן מתיישבות יותר זו עם זו. שתיהן מוכוונות אל העתיד אך תופסות אותו לגמרי אחרת.
עבוּר מקיאוולי, אין למדוד שלטון על פי זיקתו להגות ולתיאוריה השלטונית, אלא על פי הצלחתו בלבד. האם יעקב פעל להישרדותו באמת ובתמים בדרך דומה לדרך שהתווה מקיוואלי? קשה לומר היגד חיובי על כך. אולם הציטוטים מתוך ספרו של מקיוואלי מזכירים במקצת את מעשיו ואת הפרשנות אודות התנהלותו של יעקב למען קיומו הפיזי…
בפגישה מקרית על אם הדרך עם אביחי בוארון מזכיר עמונה, הצעתי לו, לחשוב איך מנצחים במאבק על עמונה גם אם מפסידים. המלצתי לו ללמוד מחכמת הערבים: כיצד בכוח אמונתם, גם מהפסד בקרב, מבקשים למצות פוטנציאל לניצחון. אבל למה לא ללמוד ממורשתנו? קרב תל חי, י"א אדר תר"פ, יסודו בכישלון טקטי. בכל זאת, בהיבט האסטרטגי, ההתעקשות להיאחז במקום למרות הסיכוי הדל להצליח, הסתיימה בניצחון…
בשנת 2001 יצאה פורטוגל במהלך נועז ראשון מסוגו והחליטה לעשות דה קרימינזליציה לכל סוגי הסמים – התוצאות היו מדהימות. התברר, שאחוז השימוש בסמים בקרב צעירים בגילאי 15-24 ירד בעשרות אחוזים, ובנוסף ירד באופן דרסטי גם כמות מקרי המוות כתוצאה ישירה מסמים. מה זה יכול ללמד אותנו לגבי הויכוח על הליגליזציה של הקנביס בישראל?
המאמר בוחן הפעלת כוח קטלני על ידי שוטרים בכלל ועל ידי צלפי משטרה בפרט. נבחנת הפעלת הצלפים באירועי אוקטובר 2000 ובאירועים נוספים בישראל, ומוצג מקרה השוואה מארצות הברית. לבסוף נגזרות מסקנות לגבי תורת ההפעלה של צלפי משטרה, בהתבסס על ייחוד מערכת נשק הצלפים ועל המאפיינים המוגדרים של מקצוע הצליפה.
בין אם חלום יעקב הוא שיקוף של הלא מודע שלו המופיע בסיפור המקראי; ובין אם המדובר בחלום עם גוון פילוסופי כדברי הרמב"ם, התוצאה מחלום זה הינה אותה תוצאה. יעקב הוא אבי האומה הישראלית, אומה שיש בה את שני המוטיבים המרכזיים הקיימים אצל יעקב. קרקע ושמיים. הישרדות ורוחניות המשמשים בערבוביה.
"ילדה שלי קטנה, אני לך מבטיחה, שזו תהיה ההטרדה האחרונה…"כך שרו "האימהות הלוחמות" בפייסבוק (ראו סרטון בסוף הדף). מן הסתם – וכל עוד ימצאו גברים ונשים בכפיפה אחת – הטרדות תמיד תהיינה, אבל הרבה פחות. מדינת ישראל יישרה קו עם העולם המערבי, וביצעה 'קפיצת מדרגה' למציאות חדשה. האם זו המציאות עליה חלמו ה'אימהות'? לא! האם היא טובה יותר? הכל בעיני המתבונן. דבר אחד בטוח: היא שונה לחלוטין!
אחד הפרדוקסים של מערכת מורכבת הוא שמאזני הכוח שבה נוטים להתהפך. משמע, הטוב מצמיח בתוכו את זרעי הרע ולהיפך. היפוך כזה מתרחש לנגד עינינו בסוגיית הסכמתה של המתלוננת לקיום יחסים, בהבחנה בין אינוס ובין קשר מיני לגיטימי. הנה הפרדוקס: ככל שהסכמת המתלוננת ממלאה תפקיד מרכזי יותר, כך גדלה המוטיבציה השיפוטית לבחון ביסודיות כל תג בהתנהגותה של המתלוננת ובאישיותה; וככל שפוחת משקלה של האלימות אשר הופעלה על ידי הנאשם – כך פוחת העניין השיפוטי בנאשם, ומפנה מקום לבחינת המתלוננת וחלקה באירוע הנדון…
הכריזה בערבית באוטובוסים בבאר שבע היא רק הסימפטום לכך, שבאר שבע עוברת תהליכים מואצים להפוך מהר מאוד לעיר דו לאומית. התהליך הזה מתקיים באינטנסיביות 'מתחת לרדאר. יש בו אלמנטים טובים, וגם רעים. איש אינו מנווט אותו. כולם מחרישים ונותנים לזמן לעשות את שלו, והזמן כידוע, איננו חבר של אף אחד…
בפרשת תודות בספר בראשית מתאר המספר המקראי את רצונו של יצחק לברך את בנו בכורו, את עשו. יצחק כלל לא היה מודע כי עשו מכר את בכורתו ליעקב, ורצה לברך דווקא את הלא ראוי מההיבט הרוחני. רבקה ששומעת, מסכלת את המעשה תוך כדי תרמית. היא מונעת התפצלות המשפחה לשלטון דו ראשי. יש מנהיג אחד וממשיך אחד בלבד, שראוי למשרתו…
