[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Jurgen Appelo לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 4 בינואר 2021

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

האם העובדה שקיימת מחוברות ארגונית - משמע, שכמות קשרי הגומלין גדולה יחסית ואיכותם מצוינת - מעידה על תהליכי קבלת החלטות אפקטיביים יותר? 

כדאי לסייג. בעולם מורכב ודינאמי, יש בקבלת החלטות מרכיב משמעותי של  אי וודאות.

בין שני גורמים יש לפחות ארבע אפשרויות, ובשנים הרבות שבהן אנו מאבחנים ארגונים, אנחנו יכולים בהחלט להצביע על ארגונים, שלכאורה עושים את כל הטעויות האפשריות בניהול, ולמרות זאת, רווחיהם גבוהים, וההחלטות האסטרטגיות שביצעו נמצאו - בערבו של יום - מצוינות.

אבל, אין ספק, שמחוברות טובה מקטינה את אי הוודאות, מגדילה באופן משמעותי את איכות קבלת ההחלטות, ואת הסיכוי שתימצאנה נכונות, במבחן המציאות.

[להרחבת המושג 'מחוברות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'קשרי גומלין', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן]

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Julian Fong לאתר flickr]

למה?

שלושה גורמים משפיעים במיוחד על אפקטיביות קבלת ההחלטות:

• קיומה של מטרה ברורה ומוגדרת;
• מגוון הדעות והדיסציפלינות שמועלות בתהליך קבלת החלטות;
• ומידת החופש והפתיחות להביע דעה (פתיחות ניהולית - Administrative openness).

עתה, תנו עיניכם בשני תרשימי הרשת של הארגונים למטה: במי מהם גדול יותר הסיכוי ששלושת הגורמים הללו אכן יתקיימו?

[להעמקה בנושא ה'מגוון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פתיחות ניהולית', לחצו כאן]

התשובה ברורה מאליה:

• הארגון שמימין מזכיר במבנה שלו דמוקרטיה, כשכמעט כל הגורמים ארגון מחוברים לכולם;
• וזה שמשמאל מזכיר דיקטטורה היררכית, שבה הכל נקבע 'מלמעלה', ואין קשר כמעט בין מרכיבי הארגון, ללא התיווך של ההנהלה.

אבל אין ארוחות חינם: אותן תכונות שיקלו על הארגון בשלב התכנון יקשו עליו בשלב הביצוע: לא בכדי קבע המומחה הארגוני, פרופ' יצחק אדיג'ס (ראו את כריכת הספר משמאל), כי דמוקרטיה טובה בקבלת החלטות וגרועה בביצוען, כי המחלוקות הנחוצות לקבלת החלטה, הופכות למכשלה בביצוע; בעוד דיקטטורה גרועה בקבלת החלטות וטובה בביצוען; כי אין בה מחלוקות המכשילות ביצוע, אך חסרונן מורגש בעת קבלת ההחלטה.

[כריכת הגרסה העברית של ספרו של פרופ' יצחק קלדרון אדיג'ס, "ניהול מהו? תורת אדיג'ס לניהול מודרני" ראתה אור בהוצאת מערכות בשנת 1990. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

אבל הבעיה היא לא תמיד בהנהלה דווקא. למבנה החברתי של מערכת מורכבת יש תרומה משמעותית לאיכות תהליך קבלת ההחלטות. כך למשל, מבנה ארגוני המשוסע בקליקות  - שהן מטבען לעומתיות אחת לרעותה; או מלא בנתקים בין מרכיביו (ראו התרשים למטה) - לא יאפשר פתיחות ניהולית והיזונים חוזרים הנדרשים לתהליך קבלת החלטות בריא:

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מבנה ארגוני', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'קליקה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'נתק', לחצו כאן] [להרחבת המושג: משוב - היזון חוזר, לחצו כאן]

חשיבות המדידה

העובדה שכיום, תורת הרשתות מאפשרת מדידה מדויקת של רמת המחוברות באמצעות מה שמכונה: ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA). מאפשרת לארגונים אימוץ תהליך של שיפור מתמיד כדרך חיים, שכולל בחינה חצי שנתית של מידת המחוברות הארגונית, בניית תכנית לחיבור הקשרים החסרים, מדידת התוצאות וחוזר חלילה.

תהליך קבלת ההחלטות יהיה רק אחד התחומים שירוויחו מכך, בצד הפרודוקטיביות הארגונית, שביעות רצון העובדים ומחויבותם לארגון, [מחויבות ארגונית (Organizational Commitment - OC)] ועוד ועוד...

[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבה על המושג: 'פרודוקטיביות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא שביעות רצון בקרב עובדים, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מחויבות ארגונית', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
• גלית גנאור (2017), גלית גנאור: תקשורת פנים ארגונית ומחוברות ארגונית, ייצור ידע, 22/3/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), קבלת החלטות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 31/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), פתיחות ניהולית וסגירות ניהולית, ייצור ידע, 14/2/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), (כמעט) הכל על מבנה ארגוני, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קליקה, ייצור ידע, 27/11/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), נתק, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), משוב - היזון חוזר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרודוקטיביות של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 26/6/14.
• רקפת ששון (2017), (כמעט) הכל על שביעות רצון בקרב עובדים, ייצור ידע, 7/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), מעורבות עובדים: מה שעושה את ההבדל!, ייצור ידע, 14/2/17.
• פנחס יחזקאלי (2017), פתיחות ניהולית וסגירות ניהולית, ייצור ידע, 14/2/17.