פנחס יחזקאלי: מגוון – היתרון שבשוני!

תקציר: מגוון (Diversity) הוא מקבץ של תכונות ונישות אפשריות, עם שונות בין אחת לשנייה. ככל שהמגוון גדל, כך גדלה מורכבות המערכת, אבל גם החוסן שלה. המגוון מאפשר לנו גמישות; ועל כן, מעניק לנו חוסן. לכן, המגוון הוא אחד המשתנים המשפיעים על רמת הוודאות והמורכבות של מערכת מורכבת. המגוון מתאר את כמות האפשרויות הקיימת במערכת נתונה. ככל שמספר המשתתפים במערכת גדל כך גדל מספר האפשרויות. מגוון היא תכונה חשובה בתהליכי בקבלת החלטות: ככל שהדיון כולל מגוון של אנשים ממגוון דיסציפלינות שונות, וככל שמועלות נקודות מבט שונות בדיון על ההחלטה, כך גדל הסיכוי להחלטות נכונות (הרפורד, 2015, ע' 67).

[בתמונה: מגוון. צילמה: שרית אונגר-משיח]

המאמר עודכן ב- 28 במאי 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מגוון (Diversity) בכל תחום מתחומי החיים (מכלים; דרך עובדים; ועד אפשרויות פעולה) היא תכונה חיונית למערכת מורכבת, החפצה חיים.

המחשה לחיוניות שלה נתן לנו אלעד רזניק במאמר קשה באתר זה, בשם: "אינקובציה של פיגור במערכת הביטחון".

רזניק טוען כי "רוב מערכות הביטחון במדינת ישראל מורכבות מאנשים שחושבים אותו דבר. בצבא, הקידום מעבר לדרגה מסוימת הוא די אחוד; והארגון הומוגני להחריד...

האלוף עמוס ידלין אמר פעם, שבמקום שכולם חושבים בו אותו דבר, סימן שאף אחד לא חושב... ואני אומר" - סיכם רזניק - "שמנישואיי קרובים יוצאים ילדים פגומים!"

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [למאמרו של אלעד רזניק: "אינקובציה של פיגור במערכת הביטחון", לחצו כאן]

 [התמונה המקורית של האלוף במיל עמוס ידלין: דובר צה"ל]

המחשה טובה אחרת לחשיבותו של מגוון מוצגת לנו בסרטים שבהם גיבורי העל חוברים יחד להילחם ברוע. לכל אחד מהם יכולות ייחודיות, אבל בסיטואציות שונות, רק היכולות של אחד מהם מחלצים אותם ממצבים אבודים לכאורה...

.

'מגוון' מהו? המשגה

מגוון (Diversity) הוא מקבץ של תכונות ונישות אפשריות, עם שונות בין אחת לשנייה. ככל שהמגוון גדל, כך גדלה מורכבות המערכת, אבל גם החוסן שלה. המגוון מאפשר לנו גמישות; ועל כן, מעניק לנו חוסן.

לכן, המגוון הוא אחד המשתנים המשפיעים על רמת הוודאות והמורכבות של מערכת מורכבת. המגוון מתאר את כמות האפשרויות הקיימת במערכת נתונה. ככל שמספר המשתתפים במערכת גדל כך גדל מספר האפשרויות.

מגוון היא תכונה חשובה בתהליכי בקבלת החלטות: ככל שהדיון כולל מגוון של אנשים ממגוון דיסציפלינות שונות, וככל שמועלות נקודות מבט שונות בדיון על ההחלטה, כך גדל הסיכוי להחלטות נכונות (הרפורד, 2015, ע' 67).

לדוגמה, בהטלת קובייה יש מגוון של 6 אפשרויות. כאשר נוסיף קובייה אחת המגוון יעמוד על 36 אפשרויות. לעומת זאת, מגוון היצירות שניתן להפיק מ-7 תווים הוא אינסופי. מרכיביה של מערכת מורכבת, הנבדלים זה מזה בתכונות ובאופי (קרי, המגוון) מהווים את התשתית ל- מורכבות [ראו את חוק המגוון הנדרש (The law of requisite variety) של אשבי, שמגדיר את החוקים בטבע כגורם להגבלת המגוון.

 [להרחבת המושג, 'גמישות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן]

בתחום הצבאי, ככל שקיים מגוון של פתרונות מבצעיים, כך תגבר יכולתו של הארגון להתמודד עם יעדיו; כמו גם להמשיך ולתפקד במצב של פגיעה. דוגמה למגוון בתחום הטקטי-צבאי הוא מושג "הקרב המשולב". זהו קרב, המתבצע על ידי יחידה צבאית המורכבת ממגוון של רכיבים שונים, שכל אחד מהם ניחן בתכונה טקטית מיוחדת, המקיימים סינתזה טקטית ביניהם. האינטגרציה של תכונות שונות מעניקה ליחידה המשולבת את היכולת להתגבר על בעיות טקטיות מסובכות שיחידה חד חיילית לא הייתה מסוגלת לפתור לבדה.

גם ברמת המערכה (אומנות המערכה) יש צורך להפעיל באופן סימולטני, במסגרת תמרון אחוד, לא רק כוחות מחילות שונים, אלא אף לשלב צורות לחימה שונות: עוצבות או יחידות נפרדות תופעלנה לצורך הקמת מערך הגנה, יציאה למארב, ביצוע פשיטות עומק, השגת התקדמות מערכתית ויציאה להתקפה (נוה, 2003, ע'מ 41-40).

[להרחבת המושג: 'סימולטניות', לחצו כאן]

חשיבות המגוון בתכנון

[תמונת המקור]

מגוון מאפשר לארגון להקטין את ההשפעה של "כשל נקודתי בודד" ("Single Point Failure") על הארגון כולו. כך למשל באקולוגיה, גדלה יכולת המערכת לשמר את מצב שווי המשקל והתפקוד של המערכת כתוצאה משינוי פתאומי בסביבה החיצונית (אל"ם ש', 2014, ע' 7).

נציין כי כאן לא מדובר ב- יתירות. זאת כיוון שגם אם ה- יתירות מבוססת על אותו מוצר, היא חשופה לפגיעה בה במידה (אל"ם ש', 2014, ע' 7).

דוגמה לצורך בהגבלת ה- מגוון היא נהלים בארגונים. ה- מגוון הוא גם המפתח לסכנת ה"כאוס" (Chaos), אך גם המפתח להזדמנות ל"התהוות"/"צמיחה" (Emergence) ול"יצירתיות" ("Creativity"). ניתן לנהג את ה- מגוון באמצעות נהלים ומשובים, אולם מערכת שלא תדע לעשות שימוש במגוון ותפעל לרסנו, עלולה לקפוא ולקמול.

האתגר של הארגון הוא לאפשר מגוון רחב של אפשרויות פעולה ולעודד "יצירתיות" ("Creativity") מחד גיסא; אך להימנע מגלישה ל "כאוס" (Chaos) מאידך גיסא.

יחד עם זאת, תהליכי ניהול עכשוויים רבים מנוגדים ופוגעים בעיקרון ה- מגוון. כך למשל, ה- "בנצ'מרק" (קרי, ההשוואה בין ארגונים, תהליכים, מבנים ארגוניים, עובדים, מחלקות בארגון וכדומה, במטרה לאתר את ה"טוב ביותר" וליישמו בארגון) סותר את הצורך לקיים מגוון (אל"ם ש', 2014, ע' 7).

דוגמה לעידוד מגוון תוך כדי ניהוגו, הינה יצירת תחרות הפנימית בצוותי פיתוח בחברות עתירות ידע.

דוגמה לארגון העושה שימוש במגוון הם ארגוני ה- BNI, המייצרים בתוכם רשת של בעלי מקצוע, המתחברים אחד לשני ומקדמים האחד את השני, 'מפה לאוזן', כשכל קבוצה מקיימת קשרים עם קבוצות אחרות, בארץ ובעולם וכך מגדילה את הרשת. הם מקפידים כל העת להגדיל את מגוון בעלי המקצועות ברשת, כך שככל שהקבוצה מגוונת יותר, התועלת ההדדית בה תהיה רבה יותר.

ארגון נוסף הפועל לפי עקרונות דומים, בארץ בלבד, הוא ארגון העסקים הקטנים בישראל (BIZ make Biz).

מגוון

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Iqbal Osman לאתר flickr]

העשרה ומקורות