פנחס יחזקאלי: אפקטיביות – להשיג את המטרה או מטרה גבוהה יותר!

תקציר: אפקטיביות (Effectiveness) משמעה משמעה השלמת המשימה, השגת המטרה שהצבנו לעצמנו וניצול הצלחה. משמע, מעבר למשימה שונה אחרת, הישגית יותר, אפילו באותה סביבה המשימתית

אפקטיביות

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Jurgen Appelo לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

הדף עודכן ב- 4 במרץ 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אפקטיביות (Effectiveness) משמעה משמעה השלמת המשימה, השגת המטרה שהצבנו לעצמנו וניצול הצלחה. משמע, מעבר למשימה שונה אחרת, הישגית יותר, אפילו באותה סביבה המשימתית.

השגת המטרה המקורית ניתנת להשגה באמצעות מה שמכונה, 'היזון חוזר / משוב שלילי', שמתקן סטיות מהנתיב שהגדרנו לעצמנו, בדרך אליה.

השגת מטרה גבוהה יותר מתבצעת בעזרת מה שמכונה, 'היזון חוזר / משוב חיובי', שמצביע בפנינו על הזדמנות להשגתה.

הדבר קורה, כאשר השינויים בסביבה המשימתית מאפשרים לנצל הצלחה ולהגיע למטרה גבוהה יותר מזו שהוגדרה בתחילת התהליך. זה מחייב עדכון מטרה בזמן אמת – התאמת המטרה לנסיבות שהשתנו; ומעבר למשימה שונה אחרת הישגית יותר, אפילו באותה סביבה משימתית. 

[להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'היזון חוזר' / 'משוב' שלילי] [להרחבת המושג: 'היזון חוזר' / 'משוב' חיובי] [להרחבת המושג: 'סביבה משימתית של ארגון', לחצו כאן]

מה בין יעילות לאפקטיביות?

אם 'אפקטיביות' משמעה השגת המטרה ומעבר למטרה שונה אחרת, הישגית יותר, אפילו באותה סביבה המשימתית; הרי שיעילות היא שימוש מינימלי במשאבים ובעלויות בדרך להשגת המטרה.

לדוגמה חברת אינטל יעילה ביותר בייצור שבבים למחשבים מסוג 'פנטיום 4', אולם היא תהיה אפקטיבית רק אם תצליח במשימה החדשה שלה – פיתוח שבב בתחומי הננו טכנולוגיה. כלומר אינטל הגדירה יעד חדש במקביל ליעד הקודם ובחפיפה מסוימת איתו.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 3dman_eu לאתר Pixabay]

תהליך יכול להיות 'יעיל' אך לא 'אפקטיבי' (משמע, לא ישיג את המטרה); והוא יכול גם להיות 'אפקטיבי' אך לא 'יעיל', (קרי ישיג את המטרה, תוך בזבוז - הכרחי וגם לא... -של משאבים).

דוגמה לכך מתחום האסטרטגיה הצבאית, מביא אדוארד לוטוואק, הטוען בספרו 'אסטרטגיה של מלחמה ושלום' (ראו למטה), כי דווקא העדפת שיטות פעולה בלתי יעילות יכולות להוות ביטוי של חשיבה טקטית יצירתית: העדפת כביש משובש על כביש טוב, כיוון שהאויב אינו מקפיד על הגנתו;, הכנות הנראות בלתי שלמות בעליל, לחימה בתנאי מזג אוויר גרועים וכדומה (לוטוואק, 2002, עמ' 19-18).

אדוארד לוטוואק

[הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י DLuttwak. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

'אפקטיביות' - הכרוכה בדילוג למטרה גבוהה יותר - מתאימה לסביבה דינאמית ומשתנה, שבו קיימות הזדמנויות (וגם סיכונים, בהתאמה). לעומת זאת, 'יעילות' ממקסמת את יכולות הארגון בסביבה משימתית מסוימת. לכן, היא מתאימה להשגת מטרה מוגדרת בסביבה סטטית יחסית:

  • בסביבה סטטית יחסית, השגת יעילות מביאה בדרך כלל גם להשגת אפקטיביות, שכן, היא ממקסמת את יכולות הארגון בסביבה משימתית שלו.
  • לעומת זאת בסביבה דינאמית, סביר יותר מצב שבו ככל שהתהליכים בארגון יתבצעו ביעילות רבה יותר, הם יהיו אפקטיביים פחות. היעילות מביאה את המשאבים למיצוי בסביבה הישנה ומאפשרת התמקמות טובה יותר בסביבה החדשה, אך אינה מבטיחה השגה של המטרות החדשות המשתנות ביחס לשינויים בסביבה.
מכאן שבסביבה דינאמית תהליך יכול גם להיות אפקטיבי אך לא יעיל. משמע, הוא ישיג את מטרות המערכת תוך בזבוז מסוים של משאבים). יתרה מכך, דווקא אותה יתירות תאפשר לו להשיג אפקטיביות!

[להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'יתירות', לחצו כאן]

על כן, יעילות אינה מאפיינת מערכת מורכבת והיא מאופיינת ביתירות: עודף בערך מסוים של המערכת; תוספת מעבר לנדרש או הנורמלי, וכדומה. למשל:

  • עודף ביורוקרטיה;
  • כפילות ביחידות ביצוע בתחום מסוים;

ועוד.

העובדה שה'יעילות' מביאה את המשאבים למיצוי בסביבה הישנה, מאפשרת התמקמות טובה יותר בסביבה החדשה. בחרנו להמחיש זאת בעזרת התרשים הבא שלמטה (שמו לב למקרא):

התהליך המקורי המתואר בתרשים הינו, על פי הסדר:

  1. Y מעביר מידע/חומר/אנרגיה ל- A, בפעולה מס' 4.
  2. A מעביר ל- B, בפעולה מס' 1.
  3. B מעביר ל- C ול- D.

בשל סיכון שהתהווה בפעולה 4 נוצר תהליך חלופי בתחילת התהליך: במקום Y שמעביר ל- A, בפעולה מס' 4; X מעביר ל- A בפעולה מס' 2.

אז באה הצעת ייעול לתהליך: במקום X שמעביר ל- A בפעולה מס' 2; Z יעביר ל- A בפעולה מס' 5. זוהי יעילות!

אבל בעקבות 'היזון חוזר / משוב חיובי', הסתבר שיש פריצת דרך והזדמנות לוותר על שלב בתהליך: במקום ש- Z יעביר ל- A בפעולה מס' 5; ו- A יעביר ל- B, בפעולה מס' 1; Z יכול להעביר ישירות ל- B בפעולה מס' 6. זוהי אפקטיביות!

אפקטיביות מול יעילות

[התרשים: עפרון רזי, 'ייצור ידע']

[לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

העשרה