פנחס יחזקאלי: פרודוקטיביות של מערכת מורכבת

תקציר: פרודוקטיביות (Productive) היא היכולת של מערכת להשיג את מטרותיה בצורה המיטבית. פרודוקטיביות היא חיבור בין שתי תכונות: יכולתו של ארגון להיות אפקטיבי; ורמת הגמישות האסטרטגית (האג'יליות) שלו. משמע, רמת "המערכת החיסונית" שלו לעמוד בפני משברים צפויים. פרודוקטיביות בארגונים ניתנת למדידה כמותית מספרית בעזרת ניתוח רשתות ארגוניות!...

[בתמונה: פרודוקטיביות - המחשה... האמן: ז'אן פרנסו דפלון. המקור: טוויטר]

[בתמונה: פרודוקטיביות - המחשה... האמן: ז'אן פרנסו דפלון. המקור: טוויטר]

פרודוקטיביותProductive) ) היא היכולת של מערכת להשיג את מטרותיה בצורה המיטבית. פרודוקטיביות היא חיבור בין שתי תכונות: יכולתו של ארגון להיות אפקטיבי; ורמת הגמישות האסטרטגית (האג'יליות) שלו. משמע, רמת "המערכת החיסונית" שלו לעמוד בפני משברים צפויים. פרודוקטיביות בארגונים ניתנת למדידה כמותית מספרית בעזרת ניתוח רשתות ארגוניות!...

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

דף זה עודכן ב- 20 באוקטובר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'. ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

פרודוקטיביות (Productivity) היא היכולת של מערכת להשיג את מטרותיה בצורה המיטבית. למשל, לייצר כמות גדולה יותר, באיכות טובה יותר, בפחות שעות.

פרודוקטיביות היא חיבור בין שתי תכונות:

  1. יכולתו של ארגון להיות אפקטיבי;
  2. ורמת הגמישות האסטרטגית (האג'יליות) שלו. משמע, רמת "המערכת החיסונית" שלו לעמוד בפני משברים צפויים.

פרודוקטיביות בארגונים ניתנת למדידה כמותית מספרית בעזרת ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA) (יחזקאלי, 2015).

מערכת מורכבת, מתאפיינת, בראש ובראשונה, בפעולות הגומלין הדינאמיות בין מרכיביה (נוה, 2003, ע' 178), שמטרותיהם שונות ממטרת העל ובאופן טבעי הן נוטות לפתח נטיות בדלניות (שם, ע' 188).

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ניתוח רשתות ארגוניות' - ONA, לחצו כאן] 

[בתמונה: בדרך לפרודוקטיביות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי qimono לאתר Pixabay]

[בתמונה: בדרך לפרודוקטיביות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי qimono לאתר Pixabay]

אז, מה מחולל את פעולות הגומלין הללו ומכווין אותן באופן קוהרנטי להשגת מטרת המערכת?

  • בניית שרשרת היררכית של סמכות ואחריות;
  • פריטת מטרת המערכת ליעדים ולפעולות ויישומן על ידי היררכיית הסמכות והאחריות;
  • השתתת הפעילות על תפקודם של שלושה מנגנונים שאמורים לקיים איזון הרמוני ביניהם.

מערכת מורכבת תהיה פרודוקטיביות ותתפקד באופן חלק ודינמי, כל עוד יתקיים איזון הרמוני בין המנגנונים הבאים (כלומר, יתקיים חיבור ואחדות של הגורמים הבאים, השונים זה מזה, לדבר שלם אחד, ולהפך (נוה, 2003, ע' 129):

  • המנגנון ההיררכי: היא קובע את כיוון היגיון הפעילות, מראש הפירמידה הארגונית ועד בסיסה.
  • מנגנון האמון ההדדי: הוא נובע מן המרחק הטבעי הקיים בין המנהל לבין המבצעים, בדרגים השונים של מבנה המערכת. תנגנון זה מבוסס על תודעה מקצועית משותפת של המשתתפים הרבים בתהליך, ומעניק למערכת אפשרות לפעול בצורה חלקה. הוא משתקף באימון ההדדי שרוחשים המנהל ועובדיו זה לאלה, מתוך הערכה הדדית ליכולת המקצועית של כולם.
  • המחויבות הקולקטיבית למטרה.

[להרחבת המושג: 'היררכיה' במבנה ארגוני] [להרחבת המושג: 'אמון', לחצו כאן]

בכרזה: מה מניע מערכת מורכבת? [הכרזה: חברת TECI]

[הכרזה: חברת TECI]

כיצד תבוא לידי ביטוי הפרודוקטיביות של המערכת והאיזון ההרמוני בין המנגנונים השונים?

  • מחד גיסא, במילוי הנחיות, בדיווח אמין ובעדכון הדדי;
  • מאידך גיסא, בהבעה הדדית של ביקורת ומחאה (תהליכי היזון חוזר), במידה סבירה.

כאשר מערכת אינה מכירה בחשיבות המנגנונים הללו וביחסי הגומלין ביניהם, יהפוך הניהול הטכני שלה לבלתי מאוזן, ויופיעו דפוסים צורמים. בסופו של דבר יתפתחו ניהול בכפיה וניהול אובססיבי, שיגרמו באופן בלתי נמנע ל- התפוררות הדרגתית (נוה, 2003, ע' 130).

[להרחבת המושג: משוב - היזון חוזר, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התפוררות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]

מקורות

 

64 thoughts on “פנחס יחזקאלי: פרודוקטיביות של מערכת מורכבת

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: המשטרה מקצרת הכשרות... הגיע הזמן. הן ממילא לא שוות כלום! - ייצור ידע

  2. Pingback: יחזקאלי ואונגר משיח: מה בין מחוברות ארגונית לקבלת החלטות? - ייצור ידע

  3. Pingback: גדעון שניר: שיטת הממשל - הגיע זמן תיקון! - ייצור ידע

  4. Pingback: יחזקאלי ואונגר משיח: עשר כרזות על ניתוח רשתות ארגוניות – אוסף אחד עשר - ייצור ידע

  5. Pingback: רקפת ששון: ביצועים של עובדים בארגון - ייצור ידע

  6. Pingback: רקפת ששון: ביצועים של עובדים בארגון - ייצור ידע

  7. Pingback: רקפת ששון: ביצועים של עובדים בארגון - ייצור ידע

  8. Pingback: גלית גנאור: תקשורת פנים ארגונית ומחוברות ארגונית - ייצור ידע

  9. Pingback:  Krebs & Methot: האסטרטגיה המחודשת של הרשת הארגונית - ייצור ידע

  10. Pingback:  Krebs & Methot: שיטת הקפסולות לשמירה על פרודוקטיביות העבודה בימי קורונה - ייצור ידע

  11. Pingback:  Krebs & Methot: שיטת הקפסולות לשמירה על פרודוקטיביות העבודה בימי קורונה - ייצור ידע

  12. Pingback: פארס אלריאטי: הקורונה פוגעת בלכידות הקבוצתית של כיתות הלימוד - ייצור ידע

  13. Pingback: פארס אלריאטי: הקורונה פוגעת בלכידות הקבוצתית של כיתות הלימוד - ייצור ידע

  14. Pingback: יחזקאלי ואונגר-משיח: האם עובדים מנותקים הם עובדים פחות טובים? - ייצור ידע

  15. Pingback: יחזקאלי ואונגר-משיח: האם עובדים מנותקים הם עובדים פחות טובים? - ייצור ידע

  16. Pingback: יחזקאלי ואונגר-משיח: האם עובדים מנותקים הם עובדים פחות טובים? - ייצור ידע

  17. Pingback: שוש קמחי: בנק מתחת לרדאר - ייצור ידע

  18. Pingback: יחזקאלי ואונגר משיח: מה בין מחוברות ארגונית לקבלת החלטות? - ייצור ידע

  19. Pingback: יחזקאלי ואונגר-משיח: שימוש בניתוח רשת לאופטימיזציה של מרחבי חינוך עירוניים - ייצור ידע

  20. Pingback: יחזקאלי ואונגר-משיח: שימוש בניתוח רשת לאופטימיזציה של מרחבי חינוך עירוניים - ייצור ידע

  21. Pingback: Jeppe Vilstrup Hansgaard: סגירות ניהולית ואופטימיזציה עכשיו - ייצור ידע

  22. Pingback: Jeppe Vilstrup Hansgaard: סגירות ניהולית ואופטימיזציה עכשיו - ייצור ידע

  23. Pingback: Jeppe Vilstrup Hansgaard: סגירות ניהולית ואופטימיזציה עכשיו - ייצור ידע

  24. Pingback: Jeppe Vilstrup Hansgaard: סגירות ניהולית ואופטימיזציה עכשיו - ייצור ידע

  25. Pingback: שימוש בניתוח רשת לאופטימיזציה של מרחבי חינוך עירוניים - ייצור ידע

  26. Pingback: שימוש בניתוח רשת לאופטימיזציה של מרחבי חינוך עירוניים - ייצור ידע

  27. Pingback: שימוש בניתוח רשת לאופטימיזציה של מרחבי חינוך עירוניים - ייצור ידע

  28. Pingback: שילוביות של מרחבי חינוך עירוניים - ייצור ידע

  29. Pingback: שילוביות של מרחבי חינוך עירוניים - ייצור ידע

  30. Pingback: נושא לימוד: פעולות משותפות במערכת מורכבת - מהתארגנות עצמית עד שת"פ - ייצור ידע

  31. Pingback: הכל על מורכבות ומערכות מורכבות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  32. Pingback: הכל על שיתוף פעולה לסוגיו באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  33. Pingback: פעולות משותפות (שיתוף פעולה לסוגיו) במערכות מורכבות - הרצאה בשלושה חלקים - ייצור ידע

  34. Pingback: אז מה באמת קורה עם משאבי אנוש? - ייצור ידע

  35. Pingback: שינוי ארגוני מתחת לרדאר - ייצור ידע

  36. Pingback: שני סבח: ניהול עובדים או ניהול קשרי עובדים - ייצור ידע

  37. Pingback: מה בין מחוברות ארגונית לקבלת החלטות? - ייצור ידע

  38. Pingback: מה בין מחוברות ארגונית לקבלת החלטות? - ייצור ידע

  39. Pingback: מה בין מחוברות ארגונית לקבלת החלטות? - ייצור ידע

  40. Pingback: מה בין איכות הניהול להצלחה? - ייצור ידע

  41. Pingback: משהו טוב קורה לדוברות המשטרתית... - ייצור ידע

  42. Pingback: מחוקקים את עצמנו לדעת... - ייצור ידע

  43. Pingback: איך מתקנים ביורוקרטיה מנופחת? - ייצור ידע

  44. Pingback: אוטונומיה ודרגות חופש בעבודה - ייצור ידע

  45. Pingback: לאבחן ארגון מהר, בשלוש תמונות רשת - ייצור ידע

  46. Pingback: חמש סיבות ניהוליות, למה לקחת את דוח בריק ברצינות - ייצור ידע

  47. Pingback: חמש סיבות ניהוליות למה לקחת את דוח בריק ברצינות - ייצור ידע

  48. Pingback: לואית שגב: שרשרת אספקה וניהולה - ייצור ידע

  49. Pingback: תהליכי התפתחות של קבוצות - ייצור ידע

  50. Pingback: שני סבח: מחויבות ארגונית וחשיבותה - ייצור ידע

  51. Pingback: שרית אונגר-משיח: תקשורת ארגונית - ייצור ידע

  52. Pingback: שני סבח: מחויבות ארגונית וחשיבותה - ייצור ידע

  53. Pingback: נושא לימוד: התנהגות ארגונית מהי? - ייצור ידע

  54. Pingback: שני סבח: ביצועים של עובדים בארגון - ייצור ידע

  55. Pingback: שני סבח: ניהול עובדים או ניהול קשרי עובדים - ייצור ידע

  56. Pingback: שני סבח: ניהול עובדים או ניהול קשרי עובדים - ייצור ידע

  57. Pingback: ההזדמנות הגדולה של מנהלי משאבי האנוש - ייצור ידע

  58. Pingback: ההזדמנות הגדולה של מנהלי משאבי האנוש - ייצור ידע

  59. Pingback: שוש קמחי: בנק מתחת לרדאר - ייצור ידע

  60. Pingback: שינוי ארגוני מתחת לרדאר - ייצור ידע

  61. Pingback: מתי יכול ארגון להיחשב מצליח? - ייצור ידע

  62. Pingback: מתי יכול ארגון להיחשב מצליח? - ייצור ידע

  63. Pingback: נושא לימוד: מערכות מורכבות - ייצור ידע

  64. Pingback: מורכבות בניהול בכיר: היום השני - ייצור ידע

Comments are closed.