תקציר:  חשיבה מערכתית אמורה לאפיין מקבלי החלטות בדרג הבכיר. היא מתמקדת ביחסי הגומלין שבין מרכיביה של מערכת מורכבת, ובינם לבין גורמים בסביבה המשימתית, בהקשר של השגת מטרה מוגדרת. היא מנתחת את מרכיבי המערכת המורכבת; את קשרי גומלין ואיכותם; בוחנת את מגוון הכוחות הפועלים; את מורכבותם, ואת רמת הדינאמיות של הסביבה.[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי User:Fanghong Derivative work: User: Gnomz007 . קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לקובץ מאמרים על בכירות ומשמעויותיה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

חשיבה מערכתית היא אחד המושגים השגורים בניהול בכיר בעולם המערבי. כך למשל, הניב ציון המושג באנגלית בגוגל 6,120,000,000 תוצאות; ובעברית, כ-60,700 תוצאות.

חשיבותה נובעת מכך, שהיא מאפשרת התמודדות עם בעיות בצורה רב ממדית (פתרון בעיה לטווח ארוך ולא בצורה נקודתית), בין תחומית ואינטגרטיבית (פתרונה של אותה בעיה בצורה שתעלים אותה כליל מארגון שלם ולא רק ממערכת אחת בו).

אולם אני יכול לקבוע מניסיוני בעשרות השנים האחרונות, שלמרות השימוש הרב במושג, קטן מאוד מספר מקבלי החלטות בדרג הבכיר, המבינים לעומק את משמעותו, ומסגלים דרכי חשיבה וניהול בהתאמה.

למרות שגוף האדם הוא מערכת מורכבת, משפחתנו היא מערכת מורכבת וכך גם הארגונים שבהם אנו עובדים ושמנהלים את חיינו - כמו גם התחומים הרעיוניים שבהם אנו עוסקים - רובנו אינם מודעים לחוקיות, לפיה מערכת מורכבת פועלת; ופעמים רבות מידי, אנו מקבלים החלטות בניגוד לחוקיות הזו. התוצאות בהתאמה...

הסיבה לכך היא, הן מבנה המוח שלנו - שנוטה לחשוב באופן פשוט וליניארי - והן החינוך המערבי, שמקדש את התכנון, החשיבה על פי השכל, והעבודה הנכונה והראויה (best practice); ומותיר מעט מאוד מקום לאי הוודאות, למרות מרכזיותו הרבה בחיינו, ובהחלטות שאנו מקבלים.

[בכרזה: וודי אלן על מרכזיות אי הוודאות בחיינו... מקור התמונה המקורית: באתר הפייסבוק של וודי אלן]

חשיבה מערכתית מהי? המשגה

חשיבה מערכתית (System Thinking) קרויה גם: Systems Thinking; או: Systemic Thinking. מושגים דומים הם חשיבה לא-ליניארית וגם חשיבה מורכבת. מקור השם 'מערכתית' הוא המושג מערכת מורכבת והכללים לפיהם היא פועלת.

את אומנות יישום החשיבה המערכתית (System Thinking), הלכה למעשה, נכנה מיומנות מערכתית.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרם של עפרון רזי ופנחס יחזקאלי: העולם איננו ליניארי. תורת המערכות המורכבות, שראה אור בהוצאת משרד הביטחון, ההוצאה לאור, ב- 2007; להורדת גרסה חינמית של הספר 'העולם איננו ליניארי', לחצו כאן: the_world_isnt_linear]

חשיבה מערכתית מתמקדת ביחסי הגומלין שבין מרכיביה של מערכת מורכבת, ובינם לבין גורמים בסביבה המשימתית, בהקשר של השגת מטרה מוגדרת. היא מנתחת את מרכיבי המערכת המורכבת; את קשרי גומלין ואיכותם; בוחנת את מגוון הכוחות הפועלים; את מורכבותם, ואת רמת הדינאמיות של הסביבה.

בניגוד לחשיבה המסורתית-אנליטית, חשיבה מערכתית מאופיינת בהפנמה, שלא ניתן להבין מערכת רק על ידי הבנת מרכיביה והבנת התכונות הבדידות שלהם; שאין די בהפניית המחשבה להיבט זה או אחר של מערכת או לבעיה ספציפית, אקוטית ככל שתהיה.

מערכת מורכבת נוצרת סביב מטרה מוגדרת. על כן, ניתוח מערכתי מתחיל בהגדרת המטרה המבוקשת. לאחר מכן, ניתן לבחון את היחסים בתוך המערכת; ולאחר מכן, את היחסים השונים של מרכיביה עם חלקים בסביבה הארגונית, שבה פועלות מערכות הרלוונטיות להקשר זה, ולשרטט את מערכת האם, שאוגדה יחד, על מנת להשיג מטרה זו.

כדי לפותרה - אם ניתן - או לנהל אותה, יש להבין את המערכת כמכלול - כיחידה הוליסטית שלמה. להגיע לתובנות על השלם על ידי הבנת הקישורים, האינטראקציות והתהליכים בין מרכיבי המערכת; והקונפליקטים שבתוכה, בין היתר, בשל העובדה, שהפרטים והקבוצות בתוכה מוכוונים מחד גיסא להשגת מטרת העל; ומאידך גיסא, גם להשגת מטרות אישיות וקבוצתיות, הסותרות את מטרת העל ומחבלות בהשגתה.

[בתמונה: לא ניתן להבין מערכת רק על ידי הבנת מרכיביה והבנת התכונות הבדידות שלהם. לכן, קבוצה בספורט תחרותי תהיה לעולם גדולה או קטנה מסך מרכיביה... זוהי מכבי נתניה המיתולוגית... מימין: חיים בר, גד מכנס, שרגא בר ועודד מכנס. התמונה באדיבות ההתאחדות לכדורגל. שם הצלם אינו מוזכר. לעוגן ברשת, לחצו כאן]

אלטמן (ללא תאריך) מונה מספר עקרונות חשיבה המאפיינים "חשיבה מערכתית":

• חשיבה על השלם ולא על חלקיו: לדוגמה, נבחרת כדור-סל איננה שווה את סכום הרכישה של שחקניה. התלכיד שביניהם יכול לייצר, בין יתר האפשרויות, הצלחה גדולה – מעל ומעבר, או כשלון מהדהד;
• חשיבה על ההקשר שבתוכו המערכת פועלת: למשל, תופעת העלייה לארץ ישראל: מנקודת המבט הסוציולוגית המעוגנת בהקשר הרחב, מדובר בתופעת הגירה, שהיא תופעה גלובלית ומרכזית בעת החדשה. אולם, מנקודת המבט הייחודית הישראלית, מדובר בתופעה ייחודית של "קיבוץ גלויות" – תופעה שאין לה אח ורע בהיסטוריה האנושית (הכהן, 2011, ע' 20).

[בתמונה משמאל: עקרונות חשיבה, המאפיינים 'חשיבה מערכתית'... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

• חשיבה על היחסים בין חלקי המערכת השונים: כך לדוגמה, כאבים ברגל יכולים לנבוע מלחץ בעמוד השדרה, המגיע לרגל דרך קשרי הגומלין של העצבים;
• חשיבה תהליכית: ההיפך מ"חשיבה אינטואיטיבית". כל מצב על ציר הזמן מהווה תחנה על רצף התפתחותי כלשהו, שעליו נעה המערכת;
• חשיבה רב ממדית: יש לקיים "גמישות מחשבתית" ולחשוב, בה בעת, על האירוע הבודד ועל התהליך השלם במקביל. יש לקיים הפשטה מחד גיסא וקונקרטיזציה מאידך גיסא. הפשטה על מנת להבחין בדפוס או במבנה השלם; וקונקרטיזציה על מנת לא לנתק את ההפשטה מהמציאות;
• חשיבה לא ליניארית: אם החלקים במערכת מורכבת קשורים זה לזה ברשת שלמה של קשרים, הרי שהגורם יכול להיות מרוחק בזמן ובמרחב מהתוצאה שנגרמה בגינו
• חשיבה גילויית (היוריסטית): תובנה בעלת משמעות "מתהווה" פתאום מתוך בליל של מידע, מחשבות, היסקים, גישות רופפות וכדומה. זו יכולה להיות הבנה פתאומית של "שלם" כלשהו, רעיון חדש או המצאה יצירתית
• "חשיבה בניגודים" ("Janusian Thinking"): היכולת להפיק תועלת מהכלה של ניגודים (Paparone and Crupi, 2002). . הניגודים מגדירים זה את זה, וגם חודרים ומשפיעים זה על זה. בכך, הם מרכיבים מהות חדשה, גבוהה יותר, המכילה אותם בתוכה.

אדגיש, כי החשיבה בניגודים עמוקה הרבה מעבר להסבר הדיאלקטי. ההתייחסות ליממה למשל, כמכלול, מבטאת מהות חדשה שלגמרי מהתייחסות טכנית, נפרדת ליום וללילה. תופעה נפוצה בארגונים היא התייחסות מוטה לצד אחד של ה"משוואה" והתעלמות מצידה השני (למשל, מתן דגש על היתרונות וההתעלמות מן החסרונות, שמובילה בסיכומו של יום לתב"ץ). מגוון הצדדים של כל תופעה מחייב התייחסות לכל מגוון האפשרויות והבנתו כשלם אחד. זה הבסיס לכל מתודולוגיה שאמורה להתמודד בהצלחה עם תופעת התב"ץ (רזי ויחזקאלי, 2013).

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Jurgen Appelo לאתר flickr]

הרשת - כלי עזר חיוני להבנת מערכת מורכבת

כלי מרכזי, ויזואלי, העוזר לנו בהבנת מערכת מורכבת הוא הרשת. ניתוח רשת קשרי הגומלין בין מרכיבי המערכת - וביניהם לבין המערכות האחרות בסביבה המשימתית שבה היא פועלת - מאפשר הבנה של השפעה הדדית בין המרכיבים השונים.

בנוסף לניתוח הוויזואלי, קיימות מערכות ממוחשבות המסייעות לנו בניתוח של רשתות מורכבות: ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA), להבנת המבנה של ארגונים, וגם של תהליכי העבודה בהם; ו- ניתוח רשתות חברתיות Social Network Analysis) SNA) לרשתות חברתיות שאינן היררכיות באופיין.

לשם המחשה, חשיבה מערכתית בתחום הצבאי היא ההבנה, שהמלחמה היא התנגשות בין שני גופים בעלי מבנה של מערכת, וכי הדרך הטובה ביותר לנצח בה היא לקטוע את הקשרים בין רכיבי המערכת היריבה (הכט, 1999, ע' 136), ואת הקשר הרעיוני בינם לבין מטרת המערכת. 

[בתמונה: הדרך הטובה ביותר 'להקריס' מערכת, היא לקטוע את הקשרים בין רכיביה וליצור נתקים ברשת הארגון. הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']

התפתחות המושג חשיבה מערכתית

המושג חשיבה מערכתית נטבע על ידי המהנדס ג'אי פורסטר (Forrester) (Richmond, 1994, ע' 3). חשיבה זו מפרשת את העולם שבו אנחנו חיים במונחים של תורת המערכות המורכבות. זאת, מתוך ההבנה שדיסציפלינה זו מאפשרת התמודדות טובה יותר עם המורכבות של "סביבתנו המשימתית", בעולם דינאמי, המשתנה במהירות (רזי ויחזקאלי, 2013).

מושג זה התפרסם מאוד בעקבות ספרו הפופולארי של פיטר סנג'י, מתלמידיו של פורסטר, שיצא לאור ב- 1990 – "הדיסציפלינה החמישית" (The Fifth Discipline) שכבר עסקנו בו לא מעט בספר (Senge, 1990; סנג'י, 1998). סנג'י מונה חמש דיסציפלינות, כשהחמישית – המצויה במוקד הספר – הינה המושג "חשיבה מערכתית" (Systems Thinking) (Senge, 1990, ע' 89). הוא הגדיר "חשיבה מערכתית" כחשיבה לא-ליניארית, העוסקת בראיית השלם; והסביר ש"חשיבה מערכתית" נדרשת בימינו יותר מאשר בעבר, משום ש"אנו הולכים וכורעים תחת נטל המורכבות":

כל הסובב אותנו הוא דוגמאות ל"כשלי מערכות", כמו בעיית התחממות כדור הארץ, החורים באוזון, סחר הסמים הבינלאומי, הגירעונות המסחריים והגירעון בתקציב ארצות הברית – כולן בעיות שאין להן סיבה מקומית פשוטה. בדומה לכך, ארגונים קורסים חרף איושם באנשים מבריקים, וחרף המוצרים החדשניים שלהם, מפני שאין הם מסוגלים לרכז את התפקודים והכישרונות הנפרדים שלהם, וליצור שלם פורה אחד (סנג'י, 1998, ע' 79).

מאז, זכה המושג "חשיבה מערכתית" לתפוצה גדולה באמצעות חוקרים, אנשי ארגון וסופרים (רזי ויחזקאלי, 2006, עמ' 34-32), וגם אצל אחרים. כך למשל, על רקע הכישלון במלחמת לבנון השנייה, התמנה צוות מוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לבדוק את ממצאי דוח מבקר המדינה 57א על הכשרת הקצונה הבכירה בצה"ל ("צוות איתם", 2007). במסקנות הצוות קיימת התייחסות גם לחשיבותה של החשיבה המערכתית (למרות שלא כונתה בשמה):

דווקא בתקופה שבה חלה התקדמות עצומה בתחום איסוף, זמינות והפצת הידע והמידע הולך ומתברר כי אין תחליף לליבה האנושית, למח היוצר, לדייקנות ולבהירות המחשבתית כמצפן ומארגן לכל הידע והמידע. זרם אינפורמציה עדכני ומדויק ככל שיהיה – ללא חשיבה מעצבת ומארגנת שמקורה ברעיונות מכוננים בטרם מערכה והמשכה בעיצוב פני המערכה המשתנים בהקשר המתמשך של מטרותיה – יהפכו מידע, יחידות וזמן לערימת חומרי בנין המונחים כאבן שאין לה הופכין, או גרוע מזאת למפולת הקוברת את העומדים לידה (צוות איתם, 2007, ע' 2).

הדיאלוג ככלי להבנת מורכבותן של בעיות

כלי מומלץ להבנת המורכבות של מערכות מורכבות - פיזיות וחשיבתיות - הוא הדיאלוג בין כל הגורמים הרלוונטיים (מדובר בדיאלוג, ולא בוויכוח או בפשרה בין עמדות המובילים לפתרון בינוני ומטה. הדיאלוג אמור להיות אינטליגנטי ופתוח בין גורמי הארגון בכל אחת מהרמות, ובין הרמות הללו. הוא מאופיין בסקרנות, ברצון וביכולת לעמוד על הידע החסר, לאתרו ולעשות בו שימוש להשגת מטרות בארגון). דיאלוג כזה מסייע לנו בשרטוט מרכיבי הרשת והחיבורים / הנתקים ביניהם. ********************************************************************

[בתמונה: חשיבה מערכתית... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר FIXABAY]

טכניקת

החשיבה המערכתית איננה ליניארית, ושינוי קטן באחד הפרמטרים יכול להביא שינוי במערכת כולה. עקב כך, ההתנהגות המשותפת של הרכיבים השונים יכולה להיות שונה מהותית מההתנהגות של כל אחד מהם בנפרד. היא מאפשרת חשיבה מחדש על בעיות מתחומים שונים ומעודדת אותה.

תהליך זה דורש מידה רבה של דינאמיות ואסוציאטיביות מצד החושב. הוא מחייב אימוץ טכניקות התמודדות רב ממדיות, שיאפשרו התמודדות עם בעיות מורכבות. לכן, תהליך של חשיבה מערכתית יהיה גם תהליך של פיתוח ידע, שיתפתח מן המפגש שבין ההקשר לבין יצירת מושגים חדשים. חשיבה מערכתית מסייעת למצוא תבניות התנהגותיות ולחפש אחר יחסים שיטתיים האחראים להיווצרות תבניות אלו.

החשיבה המערכתית היא אישית וסובייקטיבית, והיא ניתנת לפיתוח.

 פרקטיקות של עידוד "חשיבה מערכתית" ו"יצירתיות" בארגונים 

קיום "חשיבה מערכתית" בארגונים מחייב אימוץ של פרקטיקות לניהולה, באופן שהעקרונות שהוזכרו לעיל יוכלו לבוא לידי ביטוי.

יש פרקטיקות המתורגלות כבר בשלב בית הספר, וחלק מהמדינות המערביות אכן הפכו את החשיבה למקצוע חובה בכל בתי הספר. כזו היא למשל "שיטת ששה כובעי החשיבה" של ד"ר אדוארד דה בונו (De Bono), מייסד הפורום הבינלאומי ליצירתיות שבו נוטלות חלק מהחברות המסחריות המובילות בעולם^[1].

התכנית בבתי הספר קרויה, שיטת "ששה כובעי החשיבה", על שם ספרו – "Six Thinking Hats" –  שראה אור בשנת 1985 ( de Bono, 1985)[2]. על פי שיטה זו, המשתתפים בדיון מבצעים משחק תפקידים בהתאם לכובע הדמיוני שהם חובשים. כל משתתף רשאי להחליף כובעים במהלך הדיון, וכך לייצג דרכי חשיבה שונות זו מזו. הדגש בתכנית היא על ביקורתיות; הפריית הדיון ויצירתיות; שיפוט ניטראלי; ויכולת קבלת החלטות שקולות (Katerndahl, 2005).

פרקטיקות אחרות מבוצעות בעיקר בארגונים, הנזקקים מאוד לפרקטיקות חשיבה שתאפשרנה התמודדות עם האתגרים שהעמידה המציאות הדינאמית, המשתנה במהירות. להלן מספר פרקטיקות כאלה:

• קביעת יעדים מבלי להתוות את הדרך להשגתם: יש לקבוע מערכת ברורה של יעדים ולוודא שהעובדים מבינים היטב את מטרותיהם. אולם, יש להיזהר שלא להתוות בפירוט רב מדי את הדרך שבה הם צריכים להגיע לאותם יעדים (רוס, 2009);
• פיקוח על העבודה – אבל מרחוק (רוס, 2009);
• עידוד השתתפות בקבוצות למידה: תהליך למידה קבוצתי שבו אנשים מבררים את המציאות דרך שיתוף של השקפות עולם וזוויות ראייה (אלטמן, ללא תאריך);
• קביעת תהליכים פוריים ליצירת רעיונות ולפיתוחם, על מנת לעודד את העובדים לשתף בידע שבידם;
• עידוד השתתפות בקבוצות מיקוד, כמו, למשל, ה-Mastermind: זהו שילוב בין קבוצת תמיכה מקצועית לבין מפגשי סיעור מוחין בין אנשים שאין ביניהם תחרות עסקית. זאת, במטרה לקדם זה את זה באמצעות חשיבה משותפת (סלטון, 2010);
• עידוד דיונים א-פורמאליים (אלטמן, ללא תאריך);
• עידוד ריבוי נקודות מבט: מימוש עיקרון זה מחייב צוות הטרוגני, רב מקצועי, רב היררכי, בדגש על אנשים יצירתיים המשוחררים מ"כבלים" ארגוניים ואחרים, המגבילים את כיווני החשיבה שלהם (אלטמן, ללא תאריך);
• המוביל כלומד: פה המנהל שם את עצמו גם בתפקיד של לומד, השווה ליתר, עד שמתהווה הצורך לקבל החלטה (אלטמן, ללא תאריך);
• עידוד שימוש בדימויים: הדימוי מאפשר להמשיג רעיון מורכב באופן תמציתי ומהיר, בעזרת שאילת תמונה מתחום אחד והשלכתו לתחום אחר (אלטמן, ללא תאריך);
• דגש על שימוש בסימולציות: במסגרת הסימולציות ניתן להקפיא את הגורמים המשפיעים למעט אחד, ולנייד את האחרון באופן שבו נפרס לפני המנהל/המפקד מלוא מגוון האפשרויות. בצורה כזו ניתן למנוע תב"צים רבים;
• שימוש בנקודות התייחסות (references), על מנת לזהות מה דומה ומה שונה באירוע ביחס לאירועים קודמים, דומים ומוכרים, בעבר אלטמן, ללא תאריך)
• שימוש במודלים: המודלים יכולים להוות כלי לחיזוי של התנהגות המערכת, במצבים מסוימים (אלטמן, ללא תאריך).
• השקעת זמן: בחינת המצב מהיבטיו השונים, בחינת נקודות התייחסות, בניית מודל, ניהול תהליך למידה שתוצאתו אינה ידועה מראש וגיבוש דרכים לפתרון – כל אלה דורשים זמן (אלטמן, ללא תאריך)
• הקלה על עבודת צוותי החשיבה: כמו למשל, בסרת חסמים ביורוקרטים – פעולות אלה יכולות להשפיע רבות על איכות ועל מהירות עבודתם (רוס, 2009).

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לקובץ מאמרים על בכירות ומשמעויותיה, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• הרחבה בנושא חשיבה מערכתית;
• אוסף מאמרים על בכירות ומשמעויותיה;
• הרחבה על קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון;
• אוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו;
• העמקה בנושא ה'מגוון';
• הרחבת המושג: 'דינאמיות';
• הרחבת המושג: 'מורכבות';
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
• אוסף המאמרים על מבנה ארגוני;
• אוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים;
• הרחבה על ניתוח רשתות ארגוניות - ONA;
• הרחבה על ניתוח רשתות חברתיות Social Network Analysis) SNA)
• הרחבה על קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון;
• הרחבה בנושא ויזואליזציה של הרשת;
• הרחבה בנושא: 'סביבה ארגונית';
• הרחבת המושג: 'מיומנות מערכתית'.

הערות

[1]     ראה את האתר של ד"ר אדוארד דה בונו: http://www.edwdebono.com/index.html

[2]    הספר ראה אור בעברית ב- 2010: דה בונו אדוארד (2010), ששה כובעי חשיבה, תל אביב: כנרת.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), בכירות ומשמעויותיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 7/8/22.
• יחזקאלי פנחס (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), (כמעט) הכל על מבנה ארגוני, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), ויזואליזציה – יתרונותיה ומגבלותיה – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 28/9/19.
• פנחס יחזקאלי (2017) מיומנות מערכתית מהי? ייצור ידע, 22/9/17.
• על מגבלות המומחיות הצרה: טוויגר רוברט, אל תהיו משעממים, אלכסון.
• יותם הכהן (2014), הערך: חשיבה מערכתית, דואלוג.
• הכט עידו (1999), ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית 1945-1870, תל אביב: מערכות.
• נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.
• סנג'י פיטר (1998), הארגון הלומד, תל אביב: מטר.
• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס, העולם איננו ליניארי - תורת המערכות המורכבות - גורם חדש בניהול, תל אביב, משרד הביטחון, עמ' 48-43.
• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2013), תב"צים, תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה, גלילות: מרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל.