פנחס יחזקאלי: טקטיקה – הרמה הבסיסית בין שלוש הרמות של אומנות המלחמה

תקציר: מילון מונחי צה"ל (1998, ע' 226) מגדיר טקטיקה (Tactics) כרמה הנמוכה והבסיסית בין שלוש הרמות של אומנות המלחמה: הרמה האסטרטגית, הרמה המערכתית והרמה הטקטית. זהו המדע והאומנות של הפעלת יחידות בלחימה. הטקטיקה ניכרת בעריכתה המסודרת של כל יחידה ויחידה ביחס לרעותה וביחס לאויב, כדי להפעילה הפעלה מיטבית בקרב. הטקטיקה כוללת את צורות הקרב האלה: התקפה, התקדמות ורדיפה, הגנה, נסיגה והשהייה. צורות קרב מיוחדות הן פשיטה ומארב. כן היא כוללת מטלות קבועות כ- אבטחה, סיור והיסע...

"טקטיקות ללא אסטרטגיה הן הרעש שלפני התבוסה!" (סון טסו)

המאמר עודכן ב- 24 באפריל 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המשגה

המרשל הצרפתי פוש הגדיר טקטיקה כאמנות הלחימה (בניגוד לאסטרטגיה, שהיא אמנות ניהול המלחמה (פולס, 1981, ע' 111).

מילון מונחי צה"ל (1998, ע' 226) מגדיר טקטיקה (Tactics) כרמה הנמוכה והבסיסית בין שלוש הרמות של אומנות המלחמה: הרמה האסטרטגיתהרמה המערכתית ו- הרמה הטקטית, שלה מוקדש מאמר זה.

טקטיקה היא המדע והאומנות של הפעלת יחידות בלחימה. הטקטיקה ניכרת בעריכתה המסודרת של כל יחידה ויחידה ביחס לרעותה וביחס לאויב, כדי להפעילה הפעלה מיטבית בקרב. הטקטיקה כוללת את צורות הקרב האלה: התקפה, התקדמות ורדיפה, הגנה, נסיגה והשהייה. צורות קרב מיוחדות הן פשיטה ומארב. כן היא כוללת מטלות קבועות כ- אבטחה, סיור והיסע.

טקטיקה המגולמת בקרבות, היא על פי רוב תגובתית במהותה, רספונסיבית, סגורה בתוך צורות פעולה מובנות ואינה יכולה לבצע מגמות אסטרטגיות מופשטות (תמרי, 2007, ע' 59).

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מערכה', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

למרות זאת, עקרון האקראיות שולט בפעילות הטקטית יותר מאשר בכל רמה אחרת של המלחמה. זאת מכיוון שמפקדים ברמה הטקטית מונעים לעתים קרובות על ידי דחפים אישיים יותר מאשר על ידי ציוויים מערכתיים. לכן, אין כמעט אפשרות לנבא את התנהגותם באופן רציונלי על פי הכללות או עקרונות קבועים (נוה, 2003, ע' 197).

'טקטיקה' כחלק ממרכיבי תורת הביטחון

תורת הביטחון - הנגזרת מהביטחון הלאומי - היא שלמות, הכוללת בנוסף לטקטיקה, גם את תורת האסטרטגיהאמנות המערכה ותורת בניין הכוח (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 637).

[בתרשים: הטקטיקה כחלק ממרכיבי תורת הביטחון]

[להרחבת המושג, תורת/תפיסת הביטחון, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אומנות המערכה', לחצו כאן]  [להרחבה בנושא 'בנין הכוח', לחצו כאן]   [להרחבת המושג 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

התכונות העיקריות התורמות ליצירתה של מצוינות טקטית

תכונות אלה הן:

  • חיוניות (משמע, דינמיות, נמרצות ואנרגטיות);
  • תוקפנות;
  • יוזמה;
  • דבקות במשימה;
  • ומיומנות טכנית.

אולם, בפעולות ברמת המערכה והאסטרטגיה, שימוש במנגנונים הללו ללא איזון על ידי מתח קוגנטיבי ושיקול דעת מערכתי, עלולים להביא בסופו של דבר להתפוררות המערכת ולא ליצירת מצוינות מערכתית. צבירת הצלחות טקטיות, גדולות ככל שתהיינה, עלולה להסתיים בכישלון צורב (נוה, 2003, עמ' 144, 169). דוגמה כזו היא ההצלחה הטקטית המדהימה של מתקפת האביב הגרמנית במלחמת העולם השנייה ב- 1918, שהובילה בסופו של דבר לאסון אסטרטגי ולחוסר יכולתה להמשיך ולהילחם (שם, ע' 15).

טקטיקה

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

בעיות ברמה הטקטית שאינן מטופלות, מביאות מהר מאוד לשיבושים מערכתיים (נוה, 2003, ע' 131);

ולהיפך: קיומה של סינרגטיות טקטית תורמת, הן ל- דינאמיות והן לאיכות של התמרון המערכתישיתוף פעולה נמרץ בין היסודות השונים ברמת שדה הקרב, מאיץ את ביצוע המשימה הטקטית, ובכך הוא ממריץ את התמרון המערכתי. שיתוף הפעולה הטקטי תומך במערכה בכך שהוא מעניק לה את הקצב הדרוש באמצעות ניידות מערכתית; את העוצמה הדרושה באמצעות התשת האויב; ואת יכולת ההסתגלות באמצעות גמישות מערכתית (שם, ע' 134).

[להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סינרגיה', לחצו כאן]  [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיתוף פעולה', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'הסתגלות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]

.

מקורות

50 thoughts on “פנחס יחזקאלי: טקטיקה – הרמה הבסיסית בין שלוש הרמות של אומנות המלחמה

  1. Pingback: אורי בר לב: אנחנו הצפרדע שבסיר, והסיר כבר מזמן רותח! - ייצור ידע

  2. Pingback: אורי בר לב: אנחנו הצפרדע שבסיר, והסיר כבר מזמן רותח! - ייצור ידע

  3. Pingback: גרשון הכהן: "סילוק האיראנים מסוריה" - האם המטרה שהציג השר בנט בת הישג? - ייצור ידע

  4. Pingback: פנחס יחזקאלי: ממדינה לקהילה שבטית, שמתבוססת בבעיות הביטחון הלאומי שלה... - ייצור ידע

  5. Pingback: פנחס יחזקאלי: ממדינה לקהילה שבטית, שמתבוססת בבעיות הביטחון הלאומי שלה... - ייצור ידע

  6. Pingback: פנחס יחזקאלי: ממדינה לקהילה שבטית, שמתבוססת בבעיות הביטחון הלאומי שלה... - ייצור ידע

  7. Pingback: פנחס יחזקאלי: מה בין הדרכת עובדים לפיתוח עובדים? - ייצור ידע

  8. Pingback: פנחס יחזקאלי: מה בין הדרכת עובדים לפיתוח עובדים? - ייצור ידע

  9. Pingback: פנחס יחזקאלי: ההתנתקות מרצועת עזה - שיעור באסטרטגיה - ייצור ידע

  10. Pingback: פנחס יחזקאלי: סוגי הדרכה בארגון לאורך חיי העובד - ייצור ידע

  11. Pingback: פנחס יחזקאלי: סוגי הדרכה בארגון לאורך חיי העובד - ייצור ידע

  12. Pingback: פנחס יחזקאלי: הדרכת בכירים - ייצור ידע

  13. Pingback: אלי בר און: ניהול סיכונים הוא תפקידו החשוב ביותר של ראש ממשלה - ייצור ידע

  14. Pingback: אלי בר און: ניהול סיכונים הוא תפקידו החשוב ביותר של ראש ממשלה - ייצור ידע

  15. Pingback: אלי בר און: ניהול סיכונים הוא תפקידו החשוב ביותר של ראש ממשלה - ייצור ידע

  16. Pingback: נושא לימוד: תכנון משאבי אנוש - ייצור ידע

  17. Pingback: גרשון הכהן: מבוכת שדה הקרב המשתנה - ייצור ידע

  18. Pingback: גרשון הכהן: מבוכת שדה הקרב המשתנה - ייצור ידע

  19. Pingback: גרשון הכהן: מבוכת שדה הקרב המשתנה - ייצור ידע

  20. Pingback: פנחס יחזקאלי: תכנון משאבי אנוש - ייצור ידע

  21. Pingback: פנחס יחזקאלי: הערכת מצב ארגונית בתחום משאבי אנוש - ייצור ידע

  22. Pingback: פנחס יחזקאלי: הערכת מצב ארגונית בתחום משאבי אנוש - ייצור ידע

  23. Pingback: פנחס יחזקאלי: הערכת מצב ארגונית בתחום משאבי אנוש - ייצור ידע

  24. Pingback: פנחס יחזקאלי: הערכת מצב ארגונית בתחום משאבי אנוש - ייצור ידע

  25. Pingback: גרשון הכהן: נגורנו קרבאך - חדשנות באמצעי הלחימה, ועדין לא חדשנות מערכתית - ייצור ידע

  26. Pingback: גרשון הכהן: נגורנו קרבאך - חדשנות באמצעי הלחימה, ועדין לא חדשנות מערכתית - ייצור ידע

  27. Pingback: גרשון הכהן: חשיבותו של העיתוי! - ייצור ידע

  28. Pingback: אלעד רזניק: על קצינים בכירים ועמותות פוליטיות - ייצור ידע

  29. Pingback: מעבר של עובדים מהדרג הטקטי לבכירות: הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  30. Pingback: מעבר של עובדים מהדרג הטקטי לבכירות: הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  31. Pingback: מעבר של עובדים מהדרג הטקטי לבכירות: הרצאה בשני חלקים - ייצור ידע

  32. Pingback: הלוקשים של רוני אלשיך - ייצור ידע

  33. Pingback: דורון מצא: תופעת גמזו - ייצור ידע

  34. Pingback: ההתנתקות מרצועת עזה - שיעור באסטרטגיה - ייצור ידע

  35. Pingback: אלי בר און: לייזר חשמלי לא יגן על הערים הגדולות! - ייצור ידע

  36. Pingback: הכל בהקשר: אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת - ייצור ידע

  37. Pingback: הכל בהקשר: אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת - ייצור ידע

  38. Pingback: אלעד רזניק: על קצינים בכירים ועמותות פוליטיות - ייצור ידע

  39. Pingback: גרשון הכהן: באסטרטגיה, אין מומחיות נטולת השקפת עולם פוליטית! - ייצור ידע

  40. Pingback: גרשון הכהן: באסטרטגיה, אין מומחיות נטולת השקפת עולם פוליטית! - ייצור ידע

  41. Pingback: גדעון שניר: ניתוח אובייקטיבי או משאת נפש? תשובה ליורם מיטל - ייצור ידע

  42. Pingback: שלמה ינאי: דילמות בבניין הכוח במלחמה מוגבלת ובמלחמה גדולה - ייצור ידע

  43. Pingback: משה (בוגי) יעלון: ניצחון והכרעה בעימות המוגבל - ייצור ידע

  44. Pingback: אבי קובר: ניצחון והכרעה במלחמות המודרניות והפוסט-מודרניות - ייצור ידע

  45. Pingback: יותם הכהן: לרדת מכנף הסבנה: אסטרטגיה ישראלית לנוכח טרגדיית החטיפה - ייצור ידע

  46. Pingback: מה קורה לנו בירושלים? - ייצור ידע

  47. Pingback: יותם הכהן: עלייתו ונפילתו של המרכז לחקר תורת המערכה (מלת"ם) - ייצור ידע

  48. Pingback: יותם הכהן: לרדת מכנף הסבנה: אסטרטגיה ישראלית לנוכח טרגדיית החטיפה - ייצור ידע

  49. Pingback: אז מה היה צריך לעשות בעזה? - ייצור ידע

  50. Pingback: יותם הכהן: לרדת מכנף הסבנה: אסטרטגיה ישראלית לנוכח טרגדיית החטיפה | ייצור ידע

Comments are closed.