יש ביניכם שיקדשו את רונן בר כ'שומר סף'. אחרים בזים לו וסבורים שעליו להישפט. אבל אלה גם אלה יכירו בתכונה אחת באופיו, שלא ניתן להתעלם ממנה: הוא שוויצר גאוותן ומלא בעצמו. עכשיו תחשבו על ראש אמ"ן בעת טבח ה- 7/10, אהרן חליבה, וגם על ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, האלוף אליהו (אלי) זעירא. מסתבר שלמרות שהצניעות היא הכלי החשוב ביותר של איש המודיעין, הטיפוסים הללו, המלאים בעצמם, נמשכים כמו פרפרים לאש לראשות ארגונים מודיעיניים...

בין יזם בניה למהנדס בנין קיימת תלות הכרחית. במתחים העלולים להיווצר ביניהם, הנאמנות של מהנדס הבניה היא קודם כל לנוסחאות החישוב המקצועיות. את המודל הזה מנסים להציב גם על מערכת היחסים שבין ראש ממשלה לראש השב"כ, כמו גם על מערכת היחסים שבין ממשלה ליועץ המשפטי שלה. אלא שמדובר בהטעיה. כמות הברזל ליציקת יסודות וגג היא סוגיה מקצועית נטולת השקפת עולם. בסוגיות מדיניות, הממד מקצועי מעורב בשיקולי הערכה השזורים בהשקפת עולם...

בעידן הדיגיטלי, הזיכרון אינו נשכח, אלא נצבר ומונגש לכל דורש. עבור פוליטיקאים, עיתונאים ומומחים, הארכיון הוא אוצר בלום – אך גם מלכודת. אספנו עבורכם אוסף של ממים על הארכיון הדיגיטלי כחרב פיפיות. אתם מוזמנים להוסיף.

הפרדוקס של הפוליטיקה הפוסט-מודרנית מבוסס על העובדה שבחוסר שביעות רצון ממנהיגיה, העם מבקש להיפטר מהם. כדי לשמור על הכוח, בעליו מבקשים להגביל אותו על ידי העברת ריבונות לארגונים טכנוקרטיים ועל-לאומיים. מצב זה יוצר את הדילמות המוסריות והפוליטיות המאפיינות את העידן המודרני.

תקציר: הדרך שבה הדרג המקצועי חוסם את דרכם של נבחרי העם למימוש מדיניותם!

יועצים ארגוניים ו'מומחים ארגוניים' אף פעם לא יחדלו לטרלל את עולם המושגים הניהולי, כי זו דרכם להתפרנס - 'לרכב' על גבי טרנדים שהם עצמם המציאו, ולעשות כסף. לכן, הם לוקחים תופעות קיימות וממתגים אותם מחדש, בתקווה שזה יצליח. הפעם המושג ה'חם' ששעל המדוכה הוא התפטרות שקטה (Quiet quitting)

רוב מי שהצליח לצבור קצת חסכונות, מחפש אפיקי השקעה סולידיים. זה ככה גם במלחמות. מי שיש לו יותר מה להפסיד, מנסה להסתכן פחות. כשהכל בסדר והבורסה עולה, הוא יעשה כסף; אבל, אם הוא לא מזהה את השינויים בזמן והכל מתרסק, כמו שקורה מדי פעם, הוא יאכל אותה, ואנחנו נאכל יחד איתו... הבעיה היחידה היא שמלחמות אי אפשר לנצח בלי להסתכן!

ב- 1964 שחרר מכון ראנד דו"ח יוצא-דופן אודות העתיד, בו פירט את תחזיותיהם ארוכות-הטווח של שמונים ושניים מומחים. אפשר לגחך על השגיאות של המומחים, ומיד אפרט כמה מהתחזיות היותר מוזרות שלהם; אבל, לעג שכזה מחמיץ את המטרה. הם היו מומחים אמיתיים בתחומם; ולכן, ראוי לשאול מה הסיבה לטעויות מרחיקות-הלכת שלהם...

על פי רוב, קצינים בכירים בצבא אינם עוסקים בנושאים אסטרטגים. הם עוסקים בנושאים טקטיים. יש כמה יוצאים מהכלל לנושא: מפקד חיל האוויר (מח"א); מפקד חיל הים (מח"י) ראש אגף התכנון (ראג"ת) וראש אגף המודיעין (ראמ"ן). בד"כ, כשזה מגיע לנושאים אסטרטגים רוב הקצינים הבכירים מבינים בנושאים הללו כמו עדר של חמורים במרק פירות...