פנחס יחזקאלי: עשרה ממים על תקשורת אקטיביסטית וטיפשות, אוסף רביעי

תקציר: תקשורת אקטיביסטית אינה מבקשת לתווך את המציאות אלא לעצב אותה, תוך שהיא חוברת למסרים פוליטיים מערערים, ומסרבת להכיר בלגיטימיות של המנהיגות הנבחרת. במצבי קיצון – כמו בעת מלחמה – יוצא השבר הזה לאור במלוא עוצמתו, ומקריס את החוזה החברתי של התקשורת עם הציבור. אספנו עבורכם אוסף רביעי של ממים אינטרנטיים על תקשורת אקטיביסטית ופוסט ג'ורנליזם. קריאה מועילה.

[בתמונה: להציל את החיילים מה'בית'... המקור: דף הטלגרם של ד"ר גיא בכוא. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: להציל את החיילים מה'בית'… המקור: דף הטלגרם של ד"ר גיא בכוא. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

שמונה מיליוני צופים בישראל צורכים תקשורת בעברית, וערוצי הליבה אמורים לשרת אותם. אבל הערוצים הללו כולם משרתים את ניסיון אליטת ההון, לסכל שלטון נבחר בעיצומה של מלחמה, ורלוונטיים למיליון צופים בלבד, המבקשים את הפלת הממשלה והקמת מדינה פלסטינית ומדינת כל אזרחיה. היתר אמורים להסתפק בערוץ 14, חלק מערוץ i24, רדיו כלי ישראל, ערוץ טוב היו-טיובי, והרשתות החברתיות.

התהליכים הללו אופייניים לעידן ה"פוסט-ג'ורנליזם": לא מדובר עוד בשאיפה לאובייקטיביות או לבדיקה מאוזנת של עובדות, אלא בעיתונות הנשלטת ע"י גורמים אינטרסנטים. היא מונעת מהשקפת עולם אידאולוגית ברורה, שמתיימרת "לתקן" את הציבור במקום לשרת אותו. תקשורת אקטיביסטית כזו אינה מבקשת עוד לתווך את המציאות אלא לעצב אותה, תוך שהיא חוברת למסרים פוליטיים מערערים, ומסרבת להכיר בלגיטימיות של המנהיגות הנבחרת.

במצבי קיצון – כמו מלחמה – השבר הזה יוצא לאור במלוא עוצמתו: הציבור מזהה את הדיסוננס בין המאמץ הלאומי לבין הרוח האנטגוניסטית שמשדרת התקשורת, ובתגובה מאבד אמון, ולא נותן לה לגיטימציה. זהו לא רק כישלון עיתונאי, אלא קריסת החוזה החברתי של התקשורת עם הציבור.

* * *

מם ראשון בראש העמוד מדף הטלגרם של ד"ר גיא בכיר: "להציל את החיילים מה'בית'!"

זה "הבית של החיילים"? הרי המלינים העיקריים היום על הפיכת גלי צה"ל לשופר של תעמולה אקטיביסטית, הם החיילים הנלחמים בעזה. מילא אקטיביזם פרוגרסיבי. אבל למה תחת המותג 'צה"ל', ולמה על חשבון תקציב הביטחון?

חזקה על חברינו אנשי המחאה ("אנחנו הכלכלה") שיוכלו לרכוש את התחנה הנפלאה הזו ולהמשיך להפעילה כאוות נפשם… הגיע הזמן!

* * *

מם שני מדף הטוויטר של משה כהן אליה: אין ארוחות חינם וערוצי ה- WOKE משלמים בסוף את המחיר

הערוץ התואם לערוץ 14 בבריטניה – GBN שהוקם על ידי נייג'ל פארג', תומך ישראל מובהק, עבר לראשונה את הרשתות המתחרות בבריטניה – BBC, SKY NEWS. פראג' גם מוביל באופן ברור בסקרים וצפוי להיות ראש ממשלת בריטניה הבא. ובארצות הברית, פוקס ריסקה לחלוטין את כל מתחריה מרשתות הווק (WOKE) האמריקאיות – CNN, NBC, ABC.

ככה זה כשהתקשורת הופכת להיות WOKE ומתנשאת מעל ההמונים. וכמובן זה גם מה שיקרה בקרוב מאוד בישראל, ברגע שיתפרסמו נתוני הרייטניג האמיתיים ולא המהונדסים על ידי 12, 13 בועדת הפיפל מיטר. ברור לאן העולם החופשי צועד – למען החופש, בעד ישראל, ונגד הווק האנטישמי. וההמונים איתנו.

[בתמונה: ערוץ היו-טיוב של GBN. התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: ערוץ היו-טיוב של GBN. התמונה היא צילום מסך]

מם שלישי מדף הטוויטר של Sadie: האירוניה והפרדוקס בעידן המידע הנוכחי

המם למטה מציג באופן מבריק את האירוניה והפרדוקס בעידן המידע הנוכחי. במבט ראשון, הוא נראה כמו קריאת תיגר פשוטה נגד תקשורת המיינסטרים, וקורא לכל מי שאיבד בה אמון להרים את ידו.

עם זאת, העוצמה האמיתית של המם טמונה בדימוי החזותי: קהל עצום, אחיד באופן מדאיג, שכולו מרים את היד בהתלהבות ובפרצופים צוהלים עד כדי גיחוך. הבחירה בדימוי של "עדר" המציית לקריאה ללא מחשבה עצמאית חושפת ביקורת מתוחכמת. היא רומזת, שרבים מאלה שמתגאים בכך ש"התפכחו" מתקשורת המיינסטרים, למעשה רק החליפו סט אחד של נרטיבים ותאי תהודה בסט אחר. במקום להפוך להוגי דעות עצמאיים וביקורתיים, הם הצטרפו להמון אחר, שמאוחד בשלילתו ובאמונתו הבלתי מתפשרת בנרטיב הנגדי.

כך, המם אינו רק ביקורת על התקשורת, אלא מטא-ביקורת על האופן שבו בני אדם מחפשים שייכות ואישור, גם כאשר הם מאמינים שהם פועלים נגד הזרם.

מם רביעי של ד"ר גיא בכור: הים הוא אותו ים, והערוץ אותו ערוץ

יותר מעשר שנים עברו מאז הקריקטורה הגאונית הזו של מושיק גולסט בג'יפלאנט: אותם פרצופים, אותן דעות, אותו ערוץ, והים הוא אותו הים. מי צופה בזה בכלל? לפחות החמאס…

מם חמישי מדף הטוויטר של דניאל בורסן: טקטיקת ווק קלאסית

2 פושים ב-Ynet: באחד יציינו שמדובר ביהודי. בשני לא יציינו שמדובר בבדואים. למה…?

זה פשוט. השמאל הקיצוני שונא יהודים ויהדות, ורואה בהם אויב. במוסלמים הוא רואה בן ברית. ולכן את היהודים ישתדלו להשחיר, ואת הטרור המוסלמי ישתדלו להצניע.

טקטיקת ווק פרוגרסיבית קלאסית.

מם שישי מדף הטוויטר של תמיר מורג: הפטור מעונש נגמר!

הורדת התוכנית של ג'ימי קימל מרשת ABC – בעקבות השקרים שהפיץ על רצח צ'רלי קירק, והניסיון שלו לטעון כי הרוצח הוא בכלל איש ימין – היא בשורה שאסור לזלזל בה. השמאל האמריקני, כאחיו הקטן הישראלי, הוא תעשייה של שקרים והנדסת תודעה, ששגשגה במשך עשורים כתוצאה מהידיעה של מפעיליה, שהם מוגנים מסנקציות ומשחקים לבד על המגרש. מאות מיליוני צרכני תקשורת תמימים היו בטוחים שמתווכים להם מציאות אובייקטיבית ומבוססת עובדות, בשעה שהזינו אותם בבורות, בשקרים ובחצאי אמיתות (עיין ערך קמפיין הרעב בעזה, לדוגמה, בתקשורת העולמית והישראלית כאחת).

התופעה הזו תימשך כי לשמאל הרדיקלי אין קיום בלעדיה, אבל הפטור מעונש נגמר – וזו בשורה ענקית.

עוד על תקשורת, אקטיביזם ודמוקרטיה:

מם שביעי מדף הפייסבוק של אושר שקלים: המפגש עם המציאות הופך אכזרי יותר ויותר עבור אנשי התקשורת האקטיביסטים של המחאה

ברור לנו מה טעם מצאה המחאה להיטפל לרון דרמר. כדי להשליט כאוס צריך לייאש את שרי הימין האפקטיביים ביותר ולסלקם…

אבל 'אין ארוחות חינם, והזמן והארכיון מנציחים את שיח הטיפשות הקולקטיבי של המחאה. אינני יודע אם איש חכם ומוערך כדני קושמרו מצטער על האייטם הזה, אבל עוד לבנה נפלה בחומת האמינות של התקשורת האקטיביסטית ושלוחיה, לקראת הקריסה הבלתי נמנעת!

'מחלת הטפשת' הווקיסטית, ממירה את 'שיח העובדות' (עובדה – משמעות – מסקנה) בנרטיבים, ופוטרת את חסידי הווק ממאמץ הכרוך בחשיבה. אבל המפגש עם המציאות הוא בלתי נמנע, והופך מביך מיום ליום…*

מם שמיני: עוד פעם 'הפיכה משטרית'?

תרגיל מוכר: בכל פעם שיורשי הבולשביקים מדברים על "ניסיון חסר תקדים לבצע הפיכה משטרית", הם מאשימים אחרים במה שהם עושים. בג"ץ נתבקש להוציא צו על תנאי ולעצור את העברת החקירה בפרשת הפצ"רית והיועמ"שית לשופט בדימוס אשר קולא. הוא לא עשה כן. משמע, הממשלה יכולה להמשיך. למרות זאת, קולא עצמו התנהג בממלכתיות, ואמר שלא ייטול את החקירה עד להחלטת בג"ץ.

אם 'אבירי ערוץ 12' מבקשים לעצור את הסחף ברייטינג המידרדר שלהם, מומלץ להם להפחית דרמטית את הניסיונות לייצר פאניקה מוסרית, שכבר מזמן עובדת בקושי רק על חלק מחסידי המחאה.

מם תשיעי מדף הטוויטר של 'אהרון ברק שליט יחיד': חישבו כמה קרדיט, כמה אמון וכמה לגיטימציה איבד ערוץ 12 השנה, ולא אוסיף!

[לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה, והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה