פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על התנועה לפירוק המשטרה ומערכת האכיפה

התנועה לפירוק המשטרה ומערכת האכיפה (Police Abolition, Defund The Police) מבוססת על ההנחה שהמשטרה המודרנית נוטה לטפל בסימפטומים של מצוקה חברתית באמצעים של ענישה ודיכוי, במקום בפתרונות שורשיים. על כן היא כבר אינה רלוונטית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על התנועה לפירוק המשטרה ומערכת האכיפה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: ספר חדש, "ואולי המשטרה צועדת אל סופה" לאראלה שדמי

האם המשטרה הפכה לכלי, שמתחזק את המעטפת הדמוקרטית תוך שהוא מרוקן אותה מתוכן? האם כבר אינה פועלת לפי המודל הקלאסי של "משרת הציבור" (Public Servant), אלא כזרוע ביצועית של הדרג הפוליטי הנבחר? האם המשטרה צועדת אל סופה? על ספרה החדש של ד"ר אראלה שדמי.

פנחס יחזקאלי: מה יקרה עם בני האליטה כשתאבד את אחיזתה?

שקיעתה של אליטה בערבו של יום, אינה מעלימה את בניה, אלא מפזרת אותם בין הגירה, התנגדות והיטמעות. לתוך החלל שייווצר תיכנס קבוצה חדשה שכבר הבשילה להחליפם, שתגדיר מחדש את פני החברה הישראלית.

פנחס יחזקאלי: בעל המאה הוא בעל הדעה, ואין ריבונות ללא שקיפות

ללא חובת זיהוי ופיקוח, היכולת של המדינה להגן על תהליכי קבלת ההחלטות שלה מפני מניפולציות חיצוניות אינה קיימת. לכן, אימוץ גרסה ישראלית לחוק הסוכן הזר היא צעד הכרחי להגנת הריבונות.

פנחס יחזקאלי: קוראן בחינם ? אל תפלו בפח!

לאחרונה התקשר אליי מאזין לנזוף בי. הוא השיג קוראן בעברית, ולא מופיע בו שום דבר מהדברים האיומים שאני כותב על האיסלאם. להיפך. כולו אהבת אדם ואחווה בין עמים. כבר הבנתם למה?

פנחס יחזקאלי: 'תעשיית המחאה': מאבק כמודל עסקי

בעוד שבשיח הציבורי המחאה מוצגת כדרישה לשינוי, מבחינה מוסדית יש לאנשיה תמריץ להמשך המשבר. ככל שהוא נמשך, כך גוברת הזרמת הכספים. תעשייה זו מתוחזקת לא רק על ידי אידאולוגיה אלא גם על ידי מנגנוני רווח. המחאה הופכת מ'כלי' ל'מוצר'. הקמפיינים מיוצרים כדי להצדיק גיוס תרומות נוסף ולשמר את מעגל המועסקים, ולאו דווקא כדי להשיג הכרעה פוליטית.

פנחס יחזקאלי: הציבור איננו 'אוכל' את הפגנות המגזר הערבי

בעבר התרגשתי כשהאסטרטגים המעולים של המחאה שגו שוב ושוב (והם באמת הטובים בישראל). היום העיוורון ברור לי כי 'אין ארוחות חינם': מי שמערב פוליטיקה במקצוענות אסטרטגית, מכניס שיקולים זרים לתהליכי קבלת החלטות שלו. התוצאה? המחאה שוב יורה לעצמה ברגל.