פנחס יחזקאלי: הסכמים וביטחון לאומי באתר 'ייצור ידע'

עוצמה מניעה מערכות מורכבות, ולא מוסר. לכן, החלשות מערכת תניע מיד גורמים בסביבתה לנסות ולנגוס בנכסיה, בין אם הם מעוגנים בהסכמים ובין אם לאו, ולהיפך. לכן, אין ערך להסכמים ביחסים בינלאומיים. לכל היותר, הסכם מבטא מצב קיים, כל עוד הוא קיים. קל וחומר במזרח התיכון, שבו ה'תקייה' וההולכה שולל הם חלק ממציאות הווייתו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ערכם של הסכמים בביטחון הלאומי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

פנחס יחזקאלי: הסכמי נייר והשלכותיהם על הביטחון הלאומי

האמונה בהסכמי נייר היא תוצר מערבי הנובע מעליית המשפט וההשלכה בין השלטת החוק בתוך מדינה במסגרת יחסים בין אנשים וחברות; לבין הזירה הבינלאומית. אבל, אין טעות קשה מזו!

פנחס יחזקאלי: דיסוננס קוגניטיבי והשלכותיו באתר ייצור ידע

תיאורית הדיסוננס הקוגנטיבי (Cognitive Dissonance Theory) גורסת, כי אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה, ואז ימצא דרך לפתור לעצמו את הסתירה הפנימית… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הדיסוננס הקוגניטיבי והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: כבוד לאומי והשפלה לאומית: כלים ביחסים בינלאומיים

השפלה לאומית (National humiliation) הוא שמה של אחת הקטגוריות שנודעה לה חשיבות רבה ביחסים בין עמים ומדינות מאז העת העתיקה. המושג ההפוך הוא כבוד לאומי. גם ההשפלה הלאומית וגם הכבוד הלאומי הם מרכיב חשוב בביטחונן הלאומי של מדינות. כשמדינה מושפלת חלה פגיעה ביוקרתה, ולכן, דועכת גם עוצמתה, אפילו אם מבחינה חומרית, "אובייקטיבית", נדמה כאילו לא חלה פגיעה בעוצמתה; ולהיפך, כשכוחה של מדינה גדל, כך גדלים גם ההערכה והכבוד אליה…

הרן פינשטין: גילוי נאות, אני תומך נלהב במהפכה משפטית!

גילוי נאות: אני תומך נלהב במהפכה משפטית… אני תומך נלהב במהפכים המוצגים במאמר, וכמאמר השיר "זוהי רק ההתחלה". כל אשר יתרום רעיונות נוספים שבוודאי קיימים – יבורך!

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת ויחי

"דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי-עַל הָאֱמֶת שֶׁל הַחֶסֶד: חַבְּקִי אוֹתִי בִּתִּי בזקנתי, עֲשִׂי עַמִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת; וּנְדַבֵּר וְנִתְלַחֵשׁ קָרוֹב, כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי לָךְ בינקותך…". איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת ויחי…

רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: הילדה שבי

לְעִתִּים, זוֹ הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה שֶׁבִּי; כְּמוֹ צוֹפָה בְּעַצְמִי וּמְהַרְהֶרֶת. אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בָּהּ וְשׁוֹאֶלֶת: ״עַל מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת? מָה אַתְּ חוֹלֶמֶת?״ הִיא מְחַיֶּכֶת
וַאֲנִי מְהַנְהֶנֶת. רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: הילדה שבי…

פנחס יחזקאלי: מגוון תעסוקתי – גיוון המשאב האנושי בארגון ככלי ניהולי

ביולי 2023, כשהתפשט הקרע בן חילות העילית לחיילי צבא היבשה, למד צה"ל על בשרו ובשרנו, את מחירה של אי הקפדה על מגוון תעסוקתי או גיוון בתעסוקה (Workforce Diversity; Diversity Hiring). זו מדיניות של יצירת מגוון מכוון בכוח האדם של הארגון, על ידי שילוב עובדים ממגזרים שונים. גיוון בתעסוקה מייצר הזדמנויות לגיוס אנשים איכותיים ממקורות שטרם מוצו, ובכך מייצר סביבת עבודה מגוונת ועשירה יותר עם פוטנציאל גבוה לחדשנות וליצירתיות; אבל, הכל במידה. מגוון-יתר עלול לדרדר ארגון לכאוס…

פנחס יחזקאלי: ההפתעה הרוסית במבצע ברברוסה: אנטומיה של הכחשה

אחד המקרים הקלאסיים של הכחשה ביחסים הבינלאומיים היה העיוורון שבו לקתה ההנהגה הסובייטית ערב מבצע ברברוסה – פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ב־22 ביוני 1941; תוך רמיסת ההסכמים לשלום ולשיתוף פעולה שחתמו שתי המעצמות, רק כשנתיים לפני כן, בהסכם ריבנטרופ-מולוטוב…

אבי הראל: ברכות יעקב והצורך באישור מלכותי לקברו בארץ כנען

פרשת ויחי, המסיימת את ספר בראשית, עוסקת ברובה בברכת יעקב לבניו. לפי הנאמר, קשה לקרוא לדבריו ברכה, היות ורוב השבטים מקבלים שם יחס צונן עד פושר. רק שני שבטים, יהודה ויוסף, מקבלים דברי ברכה ועידוד חמים נוכח מעמדם. יהודה כמנהיג השבטים ויוסף בגלל תפקידו הממלכתי בחצר המלוכה של פרעה…