אורית אביגד: עובד אחד – שני תפקידים… מתי זה מצליח?

אחד הפתרונות שמוצאים מעסיקים – לצורך הקטנת הוצאות הארגון והפחתת עלויות השכר – היא מינוי עובדים לכפל תפקידים. נגדיר כפל תפקידים של עובד כמצב שבו עובד אחד ממלא שני תפקידים שונים, בשני עולמות תוכן, במחלקות שונות ותחת מנהלים שונים…

אבי הראל: האם אות או מופת משכנעים?

בשליחותם השנייה של משה ואהרון לפרעה, מבצע אהרון אות לעיניו של פרעה. ברם, זה האחרון אינו מתרשם מכך יתר על המידה, וקורא לחרטומיו שעושים בדומה לאות של אהרון. הדבר מלמד אותנו כי נס, גדול ככול שיהיה, רישומו ניכר אם בכלל ברגע התרחשותו. לאחר מכן, הרישום האמור מתפוגג ואין לו זכר.

גרשון הכהן: ההיגיון הפרדוקסלי של השקיפות

דווקא בעידן הדרישה הגוברת לשקיפות מוחלטת, הפוטנציאל הטמון בשינוי הדינמי בין גלוי לנעלם, הופך להיות כורח חיוני להתנהלות אסטרטגית יעילה: אפשר למנף את הגילוי בשקיפות מלאה כביכול, על מנת להסתיר טוב יותר את מה שהמציאות מחייבת להמשיך ולהסתיר!

פנחס יחזקאלי: תיאורית המפל – הנהירה אל העושר

תיאורית המפל או אפקט המפל (The waterfall effect) במדע המדינה גורסת כי כאשר יש חוסר שוויון באמצעים בין גורמים בסביבה המשימתית, ייווצר לחץ מבחוץ על הגורם רב האמצעים, הנובע מרצונם של גורמים שמחוץ לו לעבור אליו ו/או להעביר אמצעים ממנו אליהם.

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת שמות

וְקָרָאתָ לִי בְּשֵׁמוֹת, כְּאִילּוּ לְהַגְדִּיר אֶת אַהֲבָתְךָ הָעַזָּה אֵלַי; וְקָרָאת לִי אֲהוּבָהּ, וְהָגִית בְּקוֹל עָנוֹג, אִישְׁתִּי, יפתי… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת שמות…

פנחס יחזקאלי: רב תרבותיות ותקינות פוליטית (פוליטיקלי קורקט) באתר ייצור ידע

רב-תרבותיות היא אסטרטגיה של קליטת הגירה והכלתה. היא נובעת מפרדיגמת חשיבה הקרויה פוליטיקה של זהויות, ועושה שימוש בכלי המכונה: תקינות פוליטית. כבר ב- 2010 הכריזו מנהיגי אירופה כי "הרב תרבותיות נכשלה לגמרי". למרות זאת, המערב אינו מצליח להשתחרר מלפיתתה… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מושגים אלה והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: סכך

"בַּקְּשִׁי לָךְ סְכָךְ, לְסוֹכֵךְ עַל גּוּפֵךְ, לְהָגֵן עַל נַפְשֵׁךְ. לֹא אֲרָעִי כִּי אִם תְּמִידִי; כָּזֶה שֶׁלִּקַּטְתְּ וְנִקִּית, בְּמוֹ יָדֵךְ, וְאָסַפְתְּ אֶל דְּמוּתֵךְ…". רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: 'סכך'.

פנחס יחזקאלי: למה תקף אדולף היטלר במזרח, ומה הלקח?

מבחינות רבות הייתה החלטתו של אדולף היטלר לתקוף במזרח נכונה לזמנה, והתבררה כלא טובה במבחן המציאות. אפשר ללמוד מכך, שמנהיג של מעצמה – שנלחמת על מעמדה העולמי; ושנדמה לו, שהיא מחזיקה ביתרון אסטרטגי, שלא יחזור – עלול לעשות שימוש באותו יתרון כדי לנצל את חלון ההזדמנויות שנקרה בדרכו… תחשבו רוסיה של פוטין; תחשבו איראן!

יצחק אדיג'ס: מה קורה כשמנהל מסוג I מחליף מנהל מסוג A?

במדינות מתפתחות, יכולים אדם/ארגון לבנות את מערכות היחסים שלהם על מה שמכונה 'שמור לי ואשמור לך' (IOU – I owe you). מערכת IOU זו מסבירה, מדוע יחסי שבט ויחסי ידידות חשובים במיוחד בארגונים במדינות מתפתחות. כשאנשים בארגונים האלה עוזרים לחברים שלהם, הם עוזרים לעצמם. הם עושים כל שביכולתם כדי לעזור לחבריהם, כך שחבריהם יעשו כל שביכולתם בכדי לעזור להם להתקדם…

פנחס יחזקאלי: למה תקפה יפן דווקא את ארצות הברית?

אחת הטיפשויות האסטרטגיות שחרצו את גורל המלחמה, הייתה הבחירה של יפן לתקוף את ארצות הברית; במקום את ברית המועצות. אם במקביל לפלישה הגרמנית לברית המועצות ('מבצע ברברוסה'), היו היפנים תוקפים את ברית המועצות בגבה, הייתה רוסיה קורסת כבר בחורף 1942-1941; וללא השפלת פרל הארבור, ארצות הברית כבר לא הייתה, כפי הנראה, נכנסת למלחמה…