גרשון הכהן: עידן האומה החמושה חוזר
אזרח איננו יכול לקבל שוטר או חייל צמוד שיאבטח אותו בשגרת היום יום שלו, וביטחון אישי ולאומי – כמו גם ריבונות – אינם מושגים רק על ידי צבא ומשטרה, הזקוקים לשותפות האזרחים!
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
אזרח איננו יכול לקבל שוטר או חייל צמוד שיאבטח אותו בשגרת היום יום שלו, וביטחון אישי ולאומי – כמו גם ריבונות – אינם מושגים רק על ידי צבא ומשטרה, הזקוקים לשותפות האזרחים!
אמור מעתה: סוף מעשה במחשבה תחילה, שבבסיסה עקרונות מנחים מוגדרים היטב. או: סוף מעשה במחשבה תחילה שבבסיסה אסטרטגיה מוגדרת היטב.
מערכת כיפת ברזל משתמשת בטילים ולכן היא יקרה מאוד. בקצב של 3000 טילים ליום על ישראל, תחשבו כמה מיירטים יוותרו לנו אחרי שלושה ימי לחימה, כמה יעלה לחדש את המלאי… על כן, הלייזר חייב להיות המערכת העיקרית וכיפת ברזל היא הגיבוי והסיוע.
למראה טורי השריון הרוסי בפאתי קייב; הפלישה הרוסית לאוקראינה; והתנגדותה של זו האחרונה מול צבא עדיף, של מעצמה גרעינית עולמית, קשה שלא להיזכר במערכה אחרת שניהלה רוסיה, אז ברית המועצות, בעלת הצבא האדיר, מול פינלנד הננסית.
האם קורבן העולה הוא קורבן מכפר? על כך מצויה מחלוקת. רבי עקיבא אומר שכן, ואילו אחרים אומרים שקורבן זה הוא קורבן מתנה שמביא האדם למקדש כאשר הוא בא לראות את פני קונו.
[בתמונה: מקימים אנדרטה… התמונה היא נחלת הכלל] אל"ם במילואים גדעון גידי טרן (ראו תמונה משמאל), מבכירי המדריכים במכללה לביטחון של צה"ל לשעבר ואיש חינוך ותיק. בעל סוכנות היעוץ ליבה – עיצוב וליווי תהליכים פדגוגיים וארגוניים. זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על אירועי תל חי ומיתוס טרומפלדור. למאמרים האחרים לחצו: גרשון הכהן: הדילמה של חלוצי תל חי … להמשך קריאה
ההשוואה שבין ולדימיר פוטין לולדימיר זלנסקי, נותנת לנו הזדמנות מרתקת להבין, מנהיגות לאומית וארגונית מהי…
הפוגרום שביצעו הפלסטינים בתושבי עוטף עזה ב- 7 באוקטובר 2023, החזיר בבת אחת את זיכרונות השואה, שיהודים לא חוו מאז 1945: התעללות באנשים, עריפתם, אניסתם ושריפתם בחיים… דומה כי הפלסטינים, בדומה לנאצים, 'פתחו חשבון' ארוך שנים עם העם היהודי, שלא במהרה ימחה. הם הפכו בכמה שעות לעמלק, ככתוב: "כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור" (שמות, י"ז).
בעולם אידאלי, הזמן הנכון לצאת לפעולה נרחבת בעזה היה מיד כשהתחילו ההפגנות על הגדר, כאשר השקט מיצה את עצמו ולפני ההגעה לשלב הקריטי של הפריסה האיראנית בסוריה. אבל בתחום הזה, אין אידאלי אצל דמוקרטיות (ולא רק אצלן)… הצורך שלהן בלגיטימציה פנימית, מחייב אותן להוכיח לתושביהן – מעבר לכל ספק – שיצאו למלחמה רק בלית ברירה…
מלחמת רוסיה אוקראינה מלמדת אותנו כמה קשה למדינה כיום לרתום את בניה להילחם – תופעה המוכרת בשם 'שלטון האימהות’. איך מתמודדות מדינות עם התופעה?