דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשות מצורפות בהר – בחוקותי

גם השבת אנו קוראים בשתי פרשות מצורפות – פרשת בְּהַר אליה מצורפת פרשת בחוקותי. פרשת בְּהַר היא פרשה קצרה שבה 57 פסוקים בלבד – פרק אחד (פרק כה) ושני פסוקים בפרק כו, אך עניינה עקרונות יסוד וצדק חברתי בדיני מקרקעין וזכויות הפרט. עיקרה של פרשת בחוקותי הוא ”הברכה והקללה". במבט שטחי נראה שלכאורה מספר הקללות רב מאד לעומת מספר הברכות. אלא שקריאה מדוקדקת תבהיר לנו שאין זה כך...

קובי ביטר: מה עניין שמיטה להר סיני?

נשאלת השאלה (ע"י רש"י) "מה עניין שמיטה בהר סיני"? (משפט זה משמש כניב בשפה בעברית ל-"מה הקשר"; ראו כרזה בראש המאמר); והתשובה הינה, כמו שהמצוות והפרטים שלהם בנושאים השונים, נתנו בהר סיני, כך גם המצות והפרטים הקשורים בארץ ישראל נתנו בסיני...

אבי הראל: החרם במקרא ומשמעותו

מושג החרם במקרא הינו מושג אמביוולנטי. מצד אחד המדובר בדבר קדוש או מקודש ומצד שני המדובר בדבר שהוא שיקוץ או טמא. משמעות שלישית מאוחרת קיימת מימי הבית השני, והיא – נידוי או הוצאה מהקהל. זאת גם המשמעות של המושג חרם בספרות חז"ל...

אבי הראל: מה עניין שמיטה להר סיני?

הרציונל המיידי בחוקים שבפרשת בהר, מדבר על יצירת חברה סוציאלית מתקדמת, אולם העובדה שבשנת השמיטה גם חיות השדה נהנות מכניסה חופשית אל האדמה הלא מעובדת, פוסלת טיעון זה. אשר על כן צריך למצוא רציונל אחר לחוקים אלה, ואכן יש נרטיב הקשור בכל השמיטות האמורות והוא – לימוד העיקרון כי הארץ שייכת לאל...

אבי הראל: משמעות שנת היובל במקרא ובמזרח הקדום

שנת היובל המקראית, חלה במועד קבוע, לאחר מחזור של שבע שמיטות, ויש לה פן חברתי/ דתי מובהק. בשנת היובל המקראית יש את מצוות שנת השמיטה, איסור של זריעה וקצירת היבול החקלאי; שחרור כללי של עבדים ישראלים; והשבת אחוזות הקרקע לבעליהן הראשונים. אין לשלטון שיקול דעת בפרמטרים אלו היות והמדובר בצו אלוהי המחייב את השליט באותה שנה לבצעה...

פרשת בהר באתר 'ייצור ידע'

פרשת בְּהַר (או בְּהַר סִינַי) היא פרשת השבוע התשיעית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ו, פסוק ב'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת בְּהַר, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

עופר בורין: ומה שמטנו אנחנו בדרך למדינה יהודית?

אני חושב שהסיבה שהתורה מדגישה - שהשמיטה ניתנה בהר סיני - קשורה לעובדה, שבהר סיני נתנו עשרת הדברות וסדרה של משפטים ומצוות, עוד לפני חטא העגל. כל המצוות, החוקים והתקנות שנתנו לפני חטא העגל, נתנו על הר סיני. אלה שאחרי חטא העגל, נתנו למטה, באוהל מועד או במקומות אחרים, אך לא על ההר...

אבי הראל: על מצוות חברתיות וחוקי יסוד

בניגוד לתרבויות המזרח העתיק, שבהן הייתה החמלה החברתית תלויה בשליט וברצונותיו, המקרא קובע את החוקים החברתיים שלו ללא זיקה לשלטון כזה או אחר חוקים אלה הינם מוחלטים ואינם ניתנים לשינוי בידי איש. גישה כזו צריכה להיות גם בימינו ביזמה לחוקק את חוק יסוד הזכויות החברתיות, שיחייב את השלטון המרכזי במתן הזכויות החברתיות המלאות לכל אזרח באשר הוא, במנותק מכל שיקול פוליטי או מגזרי כלשהו.

אבי הראל: שמיטה, יובל, ריבית ודילמות מוסריות

פרשת בהר בספר ויקרא מציגה כלכלה עם חמלה חברתית. היא עוסקת בהרחבה בציוויים הקשורים לקרקע - שמיטה ויובל. בשמיטה יש ציווי על מורטוריום של עבודת האדמה, ואילו ביובל יש ציווי על מורטוריום מוחלט, וכל קרקע שנמכרה אמורה לחזור לידי בעליה המקוריים. המקרא גם אוסר ריבית, ומאפשר מתן הלוואות והחזרת אותו סכום בדיוק...