האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
תמר היא כלתו של יהודה, אשתו של בנו ער ויבמתו של בנו אונן. לאחר שסירב יהודה לאפשר לבנו השלישי לקיים את חובת הייבום כלפיה, התעברה תמר מיהודה בעורמה והפכה לאם ילדיו, פרץ וזרח. כאשר המעשה התגלה התעלה יהודה, לקח אחריות והציל את חייה וחיי ילדיו באמרו: "צדקה תמר ממני". ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות סיפור תמר ויהודה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
נאום ההגנה היעיל והמרגש את אמות הסיפים של יהודה אל מול ה"תובע" רם המעלה, מגלה עד כמה הפנים יהודה לקחים ממערכת יחסיו הבעייתית והמורכבת עם תמר; הייתה זו תמר ממנה למד, אל נכון, את החכמה שלא להתעמת ישירות עם ערכאה גבוהה ממך…
בדיוק בנקודת השיא הראשונה של סאגת יוסף ואחיו, במקום בו יוסף נמכר לפוטיפר המצרי, המתח הסיפורי נקטע באחת והקורא מוצא את עצמו בסיפור שונה לחלוטין, זה של יהודה ותמר. למראית עין סיפור חדש זה – המסתיים בלידתם של התאומים פרץ וזרח – מנותק בעליל מהמאורעות המסופרים בין אלה שקדמו לו או אלה שיבואו בעקבותיו. מה פשר הדבר ומדוע משתלב סיפור משני זה דווקא במקום בו הוא משובץ בפרשת השבוע "וישב"?
בדיבור על תבונת המעשה האסטרטגי, התקשיתי כל פעם מחדש להסביר, שהוא כרוך לעיתים גם במידה נחוצה של עורמה; ומה לעשות, שמותר האדם מן הבהמה מתבטא לעיתים גם בתבונת הערמה. בחצי אירוניה אמרתי: "לא פלא שמצאנו עצמנו נעדרי תחבולה, הרי את כל התחמנים הדחנו כבר בבה"ד 1"!
תמר, לאחר שהופכת לאלמנה לשניים מבניו של יהודה, מבינה שלא יהיו לה ילדים כי מודבקת לה סטיגמה של אישה קטלנית, שהגברים שלה מתים לפני שהם מספיקים להקים איתה משפחה. היא מחליטה לעשות מעשה…
פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב היא פרשת השבוע התשיעית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק ל"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק מ', פסוק כ"ג. הנושאים העיקריים בה: חינוך להורות; הזכות להורות; יהודה כמנהיג; הלבנת פנים ברבים; ו- "שלח יינך" על פני המים
סיפור יהודה ותמר קוטע את הרצף המקראי של סיפורי יוסף. הפרשנות המסורתית רואה בהפסקה זו לימוד של אחד מהכללים התאולוגיים החשובים – מידה כנגד מידה. יהודה היה מחולל מכירתו של יוסף על כל המשתמע מכך. לכן, הוא יורד ממנהיגותו וגדלותו, ומסתבך באירוע מורכב עם תמר הכנענית. החוק המקראי קובע כאן כי מי שגורם לכאוס הכאוס יפגע גם בו…
משבר הזרמת הגז משדה 'תמר', בספטמבר 2017, מזמן לנו המחשה מצוינת לאחד הכשלים הניהוליים המשמעותיים ביותר בעולם הניהול: היווצרות צווארי בקבוק במערכת, והסיכון האסטרטגי הטמון בהם. המציאות היא בית הספר המשוכלל ביותר: היא מאפשרת לנו לחוש את המשמעות של היעדר מגוון, ותלות בשדה גז אחד, באסדת קידוח אחת ובצינור אחד; וגם את הלקח הענק שאנחנו מסרבים ללמוד: את המחירים שאנו משלמים בהתעקשותנו להתעלם מניסיון העבר…
