מרדכי קידר: מעמדם של ירושלים והר הבית באסלאם

מי שקידש את ירושלים היו בני אומאיה הסונים, שביקשו להקים מרכז דתי מתחרה ולמכה ולמדינה. מאז, האסלאם הסוני רואה בירושלים את המקום השלישי בחשיבותו, אבל לא השיעה המסורתית. עבורה, העיר השלישית בחשיבותה היא נג'ף בדרום עיראק, שם קבור עלי מייסד השיעה, ואלפים מחכמי השיעה לדורותיהם. הם החלו לגלות עניין בירושלים רק אחרי מהפכת חומייני, ב- 1979, כמשקל נגד להצלחת הציונות הנתפסת כמרידה באסלאם.

יוני בייט: הרס העתיקות ככלי במאבק התודעתי של הפלסטינים

בעוד שליטים במזרח התיכון מנסים ליצור, יש מאין, חיבור תודעתי להילת ההיסטוריה הקדומה, הפגאנית והמפוארת של מדינותיהם, הקשר של 'עם התנ"ך' עם עברה הקדום של הארץ הוא כמעט מובן מאליו. את הקשר הזה מנסה עתה הרשות הפלסטינית לקעקע, בהשמדת אתרי עתיקות יהודיים; כי כל מהות הלאומיות הפלסטינית היא לקעקע את הציונות, ולרשת אותה; משל הכנענים חזרו לתבוע את ארצם מבני ישראל...

פנחס יחזקאלי: איתמר בן גביר שיטה שוב ביריביו

"אם אתה חפץ לירות, תירה. אל תדבר!" ("If you want to shoot, shoot; don't talk"). את כלל הברזל הזה המחיש לנו שחקן הקולנוע, אלי וולך (ראו תמונה משמאל למטה), בסצנה האייקונית מתוך הסרט "הטוב, הרע והמכוער"; זה בדיוק מה שעשה בן גביר בסיפור העלייה להר הבית.

אבי הראל: ירושלים והר הבית

הרצל הילך בין השיטין בעניין ירושלים והר הבית. הוא ראה לנגד עיניו מדינה יהודית חילונית, וחשב כי רצונם  של היהודים הדתיים לבנות מקדש תוביל להקרבת קורבנות, שהיה מעשה פרימיטיווי בעיניו. לכן הציע הרצל לבנות מקדש הדומה באופיו לבית כנסת רפורמי, ושמשם יופץ המוסר האוניוורסלי לאנושות. הרצל גם לא עסק במיקומו המדויק של המקדש החדש על הר הבית. לדידו הוא יכול להיבנות לצד מסגד כיפת הסלע, המקום שעליו עמדו בית המקדש הראשון והשני לפי המסורת היהודית.

אלעד רזניק: האיסלמיסט האסטרטגי

במשך שנים רבות החשש העיקרי שהוביל להערכות הבטחונית סביב הר-הבית היה פיגוע שיבוצע על ידי יהודים וייעודו הדלקת מדורה בין ישראל לבין שותפותיה ויריבותיה הסוניות והשיעיות כאחד. האם הגיע הזמן לבדוק את נכונותה של הנחת היסוד הזאת?   

יונתן ווינברג: אני חושש שמחר תהיה מלחמה…

בין מהומות, לאינתיפאדה, למלחמה יש פערים וקשה להגדיר. אבל, עד שצה"ל עסוק ברקטה שעוברת מסוריה ללבנון, קורה כאן משהו שהוא הרבה יותר מורכב ומסוכן. מה שקורה, זה שאנחנו כישראלים מתווכחים בינינו האם זה לגיטימי או לא להגביר אמצעי אבטחה. במילים של בטחון מעל הכל ומה יותר בטוח כשבצד השני, נאבקים על המולדת ועל המקומות הקדושים...

אבי הראל: עלייה להר הבית – אסורה או מותרת הלכתית?

סוגיית העלייה להר הבית הינה מחלוקת הלכתית רבת שנים: מול הפוסקים האוסרים את העלייה להר הבית, עומדים עשרות רבנים, רובם המזוהים עם הציונות הדתית, המתירים עלייה להר הבית, לאחר טבילה במקווה. למרות זאת, עמדת הרבנות הראשית נשארה ברורה ונחרצת שאין כל היתר הלכתי לעלייה להר הבית; וכל שחשקה נפשו לשאת תפלה במקום המקדש יעשה זאת אחר כבוד בכותל המערבי.