האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
אחת התופעות המרתקות בשמאל הישראלי, היא הבוז ל'בבונים' – אחיו יוצאי עדות המזרח, והאוטו-אנטישמיות שהוא חש כלפי אחיו החרדים, מול ההתבטלות וההתחשבות שהוא נוהג בערבים ה'ילידים'. ההיגיון הזה הוא לחם חוקו של השמאל בכל העולם המערבי, וממוצה בתיאוריה רומנטית – ונאיבית מאוד – הקרויה: 'רעיון הפרא האציל'. (Noble savage), שאיננו מאפשר לתופעות – כמו הרג להט"בים והתעללות בנשים – לשנות ולו במעט את הערצתו לערבים.
בפני המחאה ניצבת דילמה, האם להביא את העימות בין שני המחנות לכדי פיצוץ, כדי להגיע להכרעה הפעם, אחת ולתמיד, על צביונה התרבותי/דמוקרטי של המדינה; או לחתור לממשלת אחדות, שמשמעה שקט חלקי המושג על ידי פשרות, שתספקנה אולי מענה בינוני וחלקי לבעיות והאתגרים הניצבים בפנינו; ובכול מקרה, יוותר רמץ לוהט דיו, כשכול גץ יוכל לחדש בכול רגע נתון את התבערה, ולהתנהל כך להתנהל, לסירוגין, במעגלי קונפליקטים פנימיים חסרי שליטה.
הדרך להכשיר קשר או פעולה תוקפנית נגד יריב, היא להאשים אותו בכך שהוא זה שמתכנן לבצע את אותה פעולה בדיוק. זה יוצר הצדקה מוסרית ל"מכת מנע" ומציג את התוקפן כקרבן שמגן על עצמו.
תאמינו ברפורמה משפטית, תאמינו במהפכה המשטרית, אבל אל תאמינו למילה שפוליטיקאי אומר לכם!
הדף הזה מביא לכם את האוסף השמיני של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית – הכל ע"פ עיניכם. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
אחד מגילויי המחאה הפרוגרסיבית, הן האמריקנית והן הישראלית, הוא ראיית היריב כ'רע מוחלט' שאיננו זכאי לזכויות. כך למשל דיבר ח"כ רם בן ברק על: "הם שחורים, אנחנו לבנים"; פרופ' עידית מטות על חברי הממשלה, כחיידקים שגורמים להרס הגוף ולהרס המדינה, וקובי ריכטר על 'נגע', שצריך לסלקו באופן טוטאלי. ההיסטוריה מלמדת שלאבחנה הזו השלכות קשות מנשוא!
איך מביאים לדעיכת המחאה? איך גורמים לרוח לשנות את כיוונה, ובדרך לבצע את אותן רפורמות כלכליות הדרושות לישראל כאוויר לנשימה? 'רעיון מחולל' כזה מציע פרופ' ירון זליכה כבר שנים, אך איש 'לא הרים את הכפפה'. דומה שלאחר הבחירות הקרובות יבשלו התנאים לביצועו. תוך שלושה חודשים מרגע הביצוע נוכל להיות במציאות אחרת, אבל זה משחק שחמט מורכב ודינאמי, מול יריב אימתני, שיעשה הכל כדי לשרוד!
העם היהודי בארץ ישראל אינו יכול להכריע בשאלות היסוד ואף מוטב לו שלא לחתור לכך. בימים אלה של חרדה לעתיד מדינת ישראל, החברה הישראלית זקוקה מחדש להנהגה לאומית, ברוח דרך האמצע המכילה והמסנכרנת של בן גוריון.
צריך לומר, הקדנציה הזו היא טראומה שתיצרב בימין עוד שנים רבות. אחרי כמעט תשעה חודשים, ברור כי קברניטי הימין רחוקים מלהשתוות לקבוצת המוחות המנהיגה את המחאה. במקום להיאבק בה בתבונה הם עושים את ההיפך הגמור: מתדלקים אותה ומסייעים לה. בקצב הזה דומה שהליכוד בדרך להתרסקות, באין מושיע. הנה הסיבות לכך…
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 42 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…
