פנחס יחזקאלי: מדינת תל אביב, הרכזת שיצאה משליטה
הזורע רוח קוצר סופה… משך שנים מזהירים מומחים כי הסתמכות על 'מרכז עצבים' אחד – המרכז את מירב העוצמה בידיו – מסוכנת לישראל. עתה, במאבק על הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית, התרחיש הזה מתממש במלוא עוצמתו!
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הזורע רוח קוצר סופה… משך שנים מזהירים מומחים כי הסתמכות על 'מרכז עצבים' אחד – המרכז את מירב העוצמה בידיו – מסוכנת לישראל. עתה, במאבק על הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית, התרחיש הזה מתממש במלוא עוצמתו!
אחד הסמלים המוכרים של תנועת המחאה הוא האגרוף המונף. זהו סמל וותיק שהמחאה השאילה לצרכיה. בסמל זה נעשה, לאורך השנים, שימוש מגוון, כסמל לסולידריות, לתמיכה, להצדעה, להבעת אחדות, להדגשת עוצמה, להתנגדות ולמאבק. בעידן המודרני, מזוהה האגרוף המונף בעיקר עם תנועות שמאל ועם תנועות של קבוצות מיעוט, אולם גם עם תנועות ימניות ופשיסטיות שעושות בו שימוש.
היה זה ברוך קימרלינג שנתן לאליטה המייסדת של ישראל את שמה – אחוס"לים: אשכנזים, חילוניים, ותיקים, סוציאליסטים, לאומיים-ציוניים ומזרחיים, שעברו את כור ההיתוך, קיבלו את התרבות האחוס"לית על עצמם (כמו הורי וכמוני) ו'השתכנזו'. האחוס"לים בנו מראש את מוקדי הכוח שלהם בתבונה רבה, בתחומי הרווחה והבריאות (ההסתדרות הכללית); הביטחון, בחינוך, בתרבות, בהסתדרות, במשפט, באקדמיה וכמובן בתקשורת. הם הנהיגו את ישראל ביד רמה, מראשית שנות המדינה, והם שאחראים לניצחון במלחמת השחרור, במערכת קדש ובמלחמת ששת הימים.
צדדים המצויים במחלוקת עזה מגיעים בדרך כלל להסכם פשרה ברגע האחרון רק לאחר שהמחיר לשני הצדדים מאי הסכמה הופך לגבוה והרסני עבורם במידה בלתי נסבלת אף אם לא בהכרח באותה מידה לכל הנוגעים בדבר. בימים אלה ישראל נמצאת במשבר חמור בשל מחלוקת כזו שיש בה סכנה לקיומה אך גם הזדמנות לפנות לדרך חדשה באמצעות פשרה שגובשה ברגע האחרון.
ברוכים הבאים ל'שד' ששחררה המחאה מהבקבוק, לאחד הכלים המבריקים והמפחידים של אנשי המדיה שמנווטים אותה: מעתה כולנו פטורים ממורכבות. העולם כבר איננו מורכב ולא צריך לשבור את הראש. המסרים ברורים וקבועים. הסגנון מותווה מראש. יש פטור מהרהור שני, מספיקות, אפילו מדיסוננס קוגניטיבי. הדוגמאות בגוף המאמר. אתה מוזמנים להוסיף עליהן…
אהוד אולמרט, אהוד ברק, דן חלוץ וישראל זיו, יירשמו בהיסטוריה כמובילי המחאה הבולטים והמיליטנטיים ביותר. אבל האם לארבעתם – כל אחד ממניעיו השונים בהחלט – יש גם צורך ב'הלבנה', קרי, בשיפוץ דמותם בזיכרון הלאומי ובעיני גורמים זרים, כמו גם בדפי החיפוש בגוגל? אם כן, הם לא לבד…
הדף הזה מביא לכם את האוסף השישי של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית – הכל ע"פ עיניכם. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
איתרע מזלה של משטרת ישראל להגיע למבחן הקשה בתולדותיה כשהיא במצב עלוב מתמיד. האם יש לה את הרצון, התבונה, העורמה והחוסן הנפשי להתמודדות כזו? קל לומר שלא, כי כל התנאים האובייקטיביים נגדה. אבל לעיתים, מתוך הכאוס צומחת הישועה. אם תצליח, זה יכול להיות הצעד הראשון לרפואתה ולהתחדשותה, ולהיפך. אם תיכשל, היא תמשיך להתפורר כמו המדינה שעל הצלתה היא מופקדת, בעל כורחה.
מקובל לייחס את ההתקפות על בית המשפט לימין הפוליטי. ההחיבור הזה נצרב בתודעתנו בעיקר בעקבות משפט נתניהו, והתחזק מאוד בעקבות המאבק על הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית. אבל האמת היא, שכמו שופטי כדורגל, חוטף בית המשפט נאצות משני צידי המפה הפוליטית, בכל פעם שאיננו מספק את הסחורה לאחד מהצדדים.
ב- ז' בתמוז ה'תשס"ד – 26 ביוני 2004 – נסתלקה מאיתנו נפילת השירה העברית, נעמי שמר: משוררת, מוסיקאית ופזמונאית, כלת פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשמ"ג (1983). ריכזנו עבורכם את כל הדפים העוסקים בנעמי שמר, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.