האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
תארו לעצמכם שהיה מוסלמי פורס את מחצלתו באמצע כביש סואן בישראל ומתפלל, כשהוא נותן לטור המכוניות להמתין. איך היינו מגיבים אז? כיוון שאיננו שייך לתנועת המחאה, אני מניח שהיה מסולק בברוטליות מהכביש, כדי להחזיר את סדר החיים למסלולו. במדינות המערב, המקרה החריג שתיארתי הופך לנורמה, במסגרת ה'אסתנזאף' – ההתשה / השחיקה או הדימום האיטי, שחותרת תחת מרקם החיים התקין של היריב, תוך ניסיון לגרום לו לאבד סבלנות, לגיטימציה פנימית ומשאבים.
קשה להתעלם מן ההקבלה בין ספרו של סטפן צוויג, "העולם של אתמול", למתרחש בעולם המערבי כולו, ובוודאי אצלנו, מאז טבח ה- 7 בנובמבר…
מה עוד לא נכתב וצולם על הטירלול הפרוגרסיבי המערבי, שהשמאל הישראלי ראה בו בטעות אובייקט לחיקוי, ושמאיים להכחיד את התרבות המערבית? הדף הזה מביא לכם את האוסף השני של כרזות שפורסמו על התופעה והשלכותיה… אתם מוזמנים להוסיף!
הפרוגרסיביים, בתבונה רבה, ביצעו מניפולציה סמנטית (תהליך של שינוי מכוון במשמעותן של מילים למטרות של 'צריבת תודעה') וסיפחו אליהם, בכוונת מכוון, את המושג 'ליברלים', זאת כדי שהציבור יזהה אותם עם הדמוקרטיה הליברלית בעוד שהם פועלים באינטנסיביות להחריבה. יתרה מכך, הצגתם כ'ליברלים' מקלה עליהם להטמיע מניפולציה סמנטית נוספת של זיהוי הימין כ'פשיסטים' וכ'נאצים'. והימין נפל בפח, ומכנה גם הוא את הפרוגרסיביים: 'ליברלים'…
במחנה הפועל נגד קיום המדינה היהודית – איראן וגרורותיה, חמאס וחיזבאללה, כמו גם ארגונים נוסח UNWRA, אינם פועלים לבד. כמו סרטן גרורתי נוצרים במערב אחרי טבח ה- 7 באוקטובר עוד ועוד ארגונים פרו פלסטינים, הממומנים מכספי משלמי המיסים, ופועלים בעקביות ובנחרצות – בשיגעון קולקטיבי – למיגורה של מדינת ישראל, דרך החדרת הרעיון שלישראל אין זכות להגן על עצמה כי היא האשמה המקורית.
המתחים של בנימין נתניהו עם ג'ו ביידן אינם חידוש בנוף הבריתות הבינלאומי. ההיסטוריה של הבריתות גדושה בדוגמאות של מאבקי כוח בין מנהיגי מדינות בעלות הברית. מרוזוולט וצ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם השנייה ועד למתחים בתוך נאט"ו במהלך המלחמה הקרה, הדינמיקה הזו משקפת את המורכבות הטבועה בפוליטיקה הבינלאומית.
התמיכה הלהט"בית והקווירית בפלסטינים נראית מטורללת במבט ראשון אולם יש בה היגיון. גם אויבים בנפש יכולים לחבור יחד לשלב ראשון משותף בתוכניתם. השגת השלב הראשון – הקרסת הסדר הישן – תיקח זמן רב, שבו תוכל כל קבוצה להתעצם כתוצאה מהסולידריות המשותפת. ואז בבוא הזמן, כל קבוצה תתפנה להשגת מטרותיה, על חשבון הקבוצות האחרות.
המאבק הישראלי נגד הנחשול הפרוגרסיבי האנטישמי, בקמפוסים הגועשים במערב, איננו מנוהל על ידי מדינת ישראל. הוא פרי יוזמה של בודדים ש'תפסו' יוזמה ומשיבים מלחמה. זהו החלק השלישי של כרזות מחאה שהוכנו ע"י הצד הישראלי. קצת נחת בימים קשים… אתם מוזמנים לתרום עוד!
המאבק הישראלי נגד הנחשול הפרוגרסיבי האנטישמי, בקמפוסים הגועשים במערב, איננו מנוהל על ידי מדינת ישראל. הוא פרי יוזמה של בודדים ש'תפסו' יוזמה ומשיבים מלחמה. זהו החלק השני של כרזות מחאה שהוכנו ע"י הצד הישראלי. קצת נחת בימים קשים… אתם מוזמנים לתרום עוד!
ההצבר העצום של אירועי התקיפה של יעדים מערביים, על ידי מוסלמים קנאים, המשבחים את המוות מקדשים קורבנות אדם, ומצהירים בריש גלי, שבאו לרשת את התרבות המערבית המנוונת, היה צריך לשמש 'קריאת ההשכמה' לשמאל הפרוגרסיבי, אבל מסתבר שגם הם, כמונו, לכודים בקונספציה שקשה להינתק ממנה, שמונעת מהם להתעמת עם הליבה האנטי-ליברלית של האסלאם הקיצוני.
