מדינת ישראל שקועה בפרדוקס ממאיר; יש בה פוטנציאל גבוה מאד ומשילות נמוכה מאד. הסיכוי לשנות זאת לא נראה כלל...

ב-4 נובמבר 2022, בעקבות חילופי השלטון בישראל קבע תום פרידמן, עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" הבכיר, המבטא – ברהיטות וביצירתיות – את תפיסת העולם של מחלקת המדינה: "ישראל שהיכרנו איננה עוד". המאמר מוקדש לפער בין דעותיו של פרידמן למציאות ושואל: האם תום פרידמן טועה או מטעה סידרתי?

אף שמדינת ישראל חרתה במגילת העצמאות את חזון הדמוקרטיה, כשיטת הממשל הנשאפת (לצד היהודית) - היא נדרשת, עקב ייחודיותה ומיקומה, לבחון את עצמה - לא רק לפי סט הערכים המקובל באומות אחרות - אלא לפי המידה, שהדמוקרטיה משרתת את מטרת העל של עצם קיומה של מדינת ישראל, נוכח האתגרים הניצבים בפניה בעידן זה.

הפאניקה המוסרית השתרשה עמוק בתוך התרבות הפוליטית שלנו; ומרגע פתיחת מערכת הבחירות של שנת 2022, הכוכב התורן שלה הוא איתמר בן גביר. לקראת כניסתו של בן גביר למשרד לביטחון הפנים, מתמקדת הפאניקה הזו בהרס המשטרה...

סוֹבְלָנוּת מחייבת הבנה, כי בעולמנו, שום דבר אינו מוחלט. הכל יחסי והכל הקשרי; וכי בני אדם ניכרים בחוסר השלמות שלהם, אבל גם בייחודיות הפשוטה והמקורית שלהם. על כן, חשוב לא לשפוט, אלא לנסות ולהבין; ולהוסיף עובדות והנמקות שיתכן שתתמוכנה באמונות שלנו; אבל יתכן גם שתערערנה אותו.

תקציר: "... בדיני המס כולם, ולעניין זה אין הבדל מהותי בין מס הכנסה, מע"מ או מס אחר, אי דיווח פירושו שליחת יד לכיס הציבור. אין הבדל ערכי ומוסרי גדול בינה לבין שליחת יד בכספי הזולת או גניבה ממנו, עבירות שלגבי נבחר ציבור לא רק יגבשו קלון אלא עלולות לשלול את כשירותו לשרת את הציבור לשנים ארוכות אם לא לצמיתות..."

תקציר: הדת הפרוגרסיבית לא מרחמת גם על אנשים מהשמאל. הפעם הגיע תורה על עינב גלילי, ש'נמחקה'. רק שמחיקה מהתודעה היא חרב פיפיות. הערבים אינם קבוצת ה'מקופחים' היחידה. זה רק עניין של זמן עד שקבוצות ה'מקופחים' בימין יבינו - כמו הערבים - שהאג'נדה הפרוגרסיבית המטורללת הזו נולדה עבורן; יאמצו אותה, ויכניעו את מתנגדיהם הפוליטיים בנשקם הם. נשק שאותו הם, בסכלותם, ייבאו לכאן במו ידיהם!

תקציר: כאשר מנגנוני הייצוג הפוליטי אינם מסוגלים לייצג את העם כיחידה, כאשר תהליך זה אינו אומר עוד ריבונות עממית, כאשר השוויון הפוליטי נבגד, כאשר קיים פער משמעותי בין המערכת הפוליטית להבטחה הדמוקרטית, נוצר משבר ייצוגיות. לכן, הגיע זמן שינוי!

התפכחתי. בתור בוחר חופשי יחסית, אני מתכוון לא להצביע או אולי להכניס פתק לבן. אדגיש: התפכחות פוליטית אינה אדישות אזרחית; וההימנעות שלי - או הצבעתי ה'לבנה' - מבטאת נחישות מתמדת להשקיע את עצמי בהליך הדמוקרטי.