האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
'תרבות הביטול' על רקע פוליטי של הווק לא נולדה היום. הבולשביקים (הקומוניסטים בברית המועצות), והנאצים אחריהם, השתמשו באופן אינטנסיבי במנגנונים של נידוי חברתי, השפלה פומבית ומחיקת זהות כדי לבסס את כוחם ולכפות קונפורמיזם. למרות שהאידאולוגיות שלהם היו מנוגדות (גזענות מול מאבק מעמדי), "ארגז הכלים" שלהם לשליטה חברתית היה דומה להפליא.
בתוך מסדרונות שב"כ ובתקשורת מתנהל מאבק התשה מתוחכם, כדי להקיא את דוד זיני, את סגנו ואת דרכו, אל מחוץ למערכת.
המאמר בוחן את אחד המשברים העמוקים ביותר בתולדות הכס הקדוש: הנתק המוסרי והתאולוגי בין הנהגת הוותיקן לבין המציאות המדממת של מאמיניו.
חזון האימים של האפרטהייד: כ- 1.8 מיליון פלסטינים ללא זכויות אזרח בתוך גבולות המדינה. רק שהגבינה הפוליטית והמושגית. זזה מזמן. אם קבוצה גדולה ללא זכויות אזרח היא אנומליה בלתי נסבלת בעולם הדמוקרטי, מדוע מדינות המערב מלאות היום באנשים ללא זכות הצבעה או שוויון אזרחי מלא?
מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר חסר תקדים שמחייב קודם כל נקודת איזון פנימית חברתית ופוליטית, להתנהלות איתנה מול סביבה שהולכת ומאבדת עוגני יציבות.
בליל ה- 13-12 באפריל 2026, התחלף השלטון בהונגריה בבחירות. האם זוהי מהפכת צבע?
המכונה עדיין נעה, הגלימות עדיין נלבשות, אך הרוח – אותה הסכמה חברתית שמעניקה לפסקי הדין את תוקפם האמיתי – כבר מזמן אינה שם.
אם מישהו מחפש הצדקה לביטול החלטת ממשלה 666 של ממשלת המעבר ב-1977 – אותה החלטה שנתנה לאוניברסיטאות אוטונומיה תקציבית מוחלטת – הרי היא לנגד עיניו. ההחלטה שימשה חומת מגן עבור אוניברסיטאות שעברו פוליטיזציה חמורה, והפכו – כמו ההיוריסטיקה – לשמאל רדיקלי, ופורום המרצים למען היוריסטוקרטיה הוא שמאל רדיקלי בחזקת שתיים.
קיים דמיון רב בין המחאה הפולנית שהפילה את קואליציית הימין ב- 2023 למחאה שלנו. הצלחתה הגדולה הייתה הפיכת הבחירות למשאל עם על קיומה של פולין כדמוקרטיה מערבית (נשמע לכם מוכר?). נו אז מה דעתכם? זה יעבוד גם אצלנו?
מביך לשמוע את התגובות הנחרצות מימין ומשמאל, לתוצאות הפסקת האש במלחמה עם איראן: "ניצחנו", "הפסדנו", "נתניהו"… שהרי, אי הוודאות היא ששולטת בחיינו, הלאומיים והפרטיים. אין קשר ישיר בין סיבה ותכנון לתוצאותיהם. אפשר לתכנן נכון ובמקצועיות ולהיכשל, או לא לתכנן כלל, ובכל זאת לנצח בזכות המזל או טעויותיו של הצד השני…
