עדו הכט: אוקראינה – תמונת מצב צבאית שישית
לא נראים שינויים במגמות המאמצים הרוסיים; אולם, בימים האחרונים יש מעט מאד התקדמות של כוחות: באזורים מסוימים לא מאותרת התקדמות בכלל – אם כי עצרו ואם כי נבלמו, ובאזורים אחרים ההתקדמות איטית מאד.
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
לא נראים שינויים במגמות המאמצים הרוסיים; אולם, בימים האחרונים יש מעט מאד התקדמות של כוחות: באזורים מסוימים לא מאותרת התקדמות בכלל – אם כי עצרו ואם כי נבלמו, ובאזורים אחרים ההתקדמות איטית מאד.
כל החוקרים הוותיקים של צבא רוסיה מופתעים לחלוטין – זה לא מה שציפו לראות. עיון בכל הידיעות המצטברות על התנהלות הצבא הרוסי במבצע מעלה תמונה של ניהול כושל ואפילו שלומיאלי…
המצב הזה אולי מפריע לנו לזהות מה מנסים הרוסים להשיג; אבל, כנראה גם מפריע להם באותה מידה.
הדף הזה מביא לכם אוסף ראשון של כרזות על מלחמת רוסיה אוקראינה. תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד…
לטענת גורמי מודיעין אמריקנים, הרוסים כבר הכניסו לאוקראינה כמעט את כל הכוחות שצברו סביבה לפני המלחמה. אם כך, הם מיצו את העתודות שלהם. כעת, אם יזדקקו לכוחות נוספים, יצטרכו להביא אותם ממקומות אחרים ברוסיה ואולי אף לגייס מילואים.
לפי כמות הכוחות נראה, שההתקפה על קייב היא המאמץ העיקרי של צבא רוסיה, וההתקפה על חרקוב במקום שני. אולם, יש להתחשב באפשרות שזאת הטעיה; והמטרה הרוסית האמיתית אינה לכבוש ערים גדולות מאד אלה, אלא למשוך אליהן את תשומת הלב של האוקראינים, בעוד המאמץ העיקרי הרוסי האמיתי מוכוון לעבר חוף הים השחור ואודסה.
כשכל העיתונאים הישראלים נהגו באחריות וכבר יצאו מאוקראינה למדינות השכנות, כדי להתרחק מהסכנה, מהמוות הקרב ובא. רק אח שלנו גיבור, למוד המלחמות רון בן ישי בן ה-79, נשאר בלב קייב. כששאלו אותו 'למה לא עזב', ענה: "כי לא סיימתי את המשימה העיתונאית שלי". מקצוען אמיתי!
במקום מדיניות של פיוס והכלת רוסיה באירופה לאחר סיום המלחמה הקרה, נאט"ו בראשות ארה"ב, בחרה להשפיל את רוסיה המובסת. כך עשו גם מעצמות הברית מול גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה; והתוצאה האיומה הייתה עליית היטלר לשלטון ומלחמת העולם השנייה.
מטרת הפלישה האגרסיבית שהפכה לעימות צבאי חזיתי, היא לשנות את הסטטוס-קוו באירופה ואת הסדר העולמי הקיים ולהשיב עטרה ליושנה, ימי תהילתה תחת הנהגת הצאר וכאימפריה סובייטית…
ד"ר אבי הראל סוקר צמתים היסטוריים מרכזיים בדברי ימי אוקראינה.
סיום המלחמה הקרה עם נפילת חומת ברלין ב-1989, וסופה של ברית המועצות שנתיים לאחר מכן, הציבו את ארה"ב בפני בחירה: חגיגות ניצחון או פיוס. הייתה תקווה ל"דיבידנד שלום" ולמעבר ההון שהוצא על חימוש – לצרכים אזרחיים. במקום זאת, נאט"ו התרחבה, והתרחבותה הפכה לציר המרכזי בעימות הנוכחי על אוקראינה.