[בתמונה: חיילים אוקראינים משגרים טילים נגד מטוסים... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

סא"ל במיל' ד"ר עדו הכט הוא חוקר מלחמות, המלמד במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית, 1945-1870".

*  *  *

התעכבתי מאד בהוצאת העדכון הנוכחי כי במהלך הימים, שחלפו מאז העדכון האחרון, השתנה מעט מאד בחזית – רוב השינויים הם במידה או בחלוקת הקשב של היריבים ולא מאמצים חדשים.

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים

הערות לגבי המפה: המילוי של רצף צבע על שטח נרחב נכון יותר כעת מאשר היה בעבר, אבל קשה מאד לדעת באיזה אזורים בדיוק השלימו הרוסים את טיהורם ובאיזה לא.

מפות - שפורסמו על-ידי מגוון מכוני-מחקר - נראות קצת אחרת בהיבט זה. לכן, בחרתי להשאיר את המפה במתכונת החיצים; ורק לסמן אזורים מסוימים, כמצויים בשליטה רוסית – כלומר, הלחימה נגד הנוכחות הרוסית נפסקה לחלוטין או כמעט לחלוטין באזורים אלה. בחלק מהמקומות יש הפגנות לא-אלימות נגד הרוסים – אם כי מהצילומים, מספר המשתתפים אינו רב ביחס לגודל האוכלוסייה.

[בתמונה: מפת הקרבות, עדכנית ל- 26-23 במרץ 2022. המפה: עדו הכט]

חזיתות קייב וחרקוב

אני מתייחס לשתיהן ביחד כי המתרחש בשתיהן זהה. בשתי החזיתות הללו הרוסים ממשיכים לנהל בעיקר התקפות מקומיות לטיהור המרחבים שבעורף כוחותיהם (כיבוש כפרים ועיירות שנעקפו בדרך לחרקוב ולקייב). המאמץ ההתקפי הרוסי לעבר הערים עצמן הוא באש מרחוק, לעבר מטרות נבחרות בתוך הערים ובסביבתן. בגזרות מסוימות הם מתחפרים וזורעים מוקשים; וכנראה נערכים שם בעיקר להגנה.

קרבות מצור דומים מתרחשים במספר ערים נוספות, שמצבן שונה רק משום שבניגוד לחרקוב ולקייב הן מכותרות: סומי, קונוטופ, צ'רניהיב.

למרות דיווחים אוקראינים - על הפגזות כבדות ללא הבחנה - כאשר בוחנים את המספרים שהם מציגים זה לא מצטייר כך – למשל ב-22 במרץ דיווח ראש המנהל המקומי של חרקוב שנורו לתוך העיר 84 פגזים, במשך 24 שעות. לשם השוואה – בגרוזני נורו אלפי פגזים ביממה. למחרת טען ראש העיר שמאז תחילת המלחמה (28 ימים) נהרסו 1,143 בניינים בעיר. בעיר גדולה כמו חרקוב זה לא מעיד על הפגזות כבדות ללא-הבחנה.

זה אינו אומר שאין פגיעה באזרחים או שאין פגיעה גם במטרות שהן אזרחיות במהותן – אבל, לפחות ההתרשמות שלי היא, שהרוסים תוקפים בעיקר מטרות צבאיות; ויש לא מעט עדויות מצולמות, כולל על-ידי אוקראינים, של שימוש בבניינים אזרחיים (למשל בתי-ספר או הקניון שהופצץ בקייב) על-ידי הצבא האוקראיני. בהתחשב בכמות התעמולה והשקרים, ששני הצדדים מפיצים, קשה לדעת את העובדות לגבי כל מטרה שהותקפה.

האוקראינים מטילים התקפות-נגד מקומיות, וטוענים להצלחות; ובאותה עת, הרוסים טוענים שהדפו אותם. שני הצדדים מציגים צילומים של שבויים וציוד מושמד של הצד השני, כדי לחזק את טענותיהם.

[בתמונה: שרידי מטוס תובלה רוסי שהושמד. התמונה היא צילום מסך]

חזית לוגנסק ודוניצק

נמשכת ההתקדמות האיטית של הכוחות הרוסיים לכבוש עוד שטח. האוקראינים ממשיכים להגן בעקשנות; ומעת לעת, תוקפים-נגד וטוענים שיש להם הישגים. גם כאן, שני הצדדים מנסים לחזק את טענותיהם להישגים באמצעות הצגת צילומים של חיילי אויב הרוגים ושבויים וציוד אויב מושמד או שלל. ככלל נראה שלעת עתה ידם של הרוסים על עליונה, גם אם רק במעט.

במהלך השבועיים האחרונים דיווחו הרוסים כמה פעמים על ירי טילים ורקטות מצד צבא אוקראינה, על ישובים רוסיים במחוזות הבדלניים. הם טוענים שאת חלקם הם יירטו בהצלחה; וחלקם נפל בתוך הישובים וגרם לנפגעים אזרחיים.

[בתמונה: מטוס רוסי לפני גיחת תקיפה באוקראינה. התמונה היא צילום מסך]

חזית דרום-מזרח אוקראינה

עיקר הלחימה כאן מתרחשת בעיר מריופול ונראה שבהדרגה, הרוסים מצליחים לכבוש אותה. גם כאן מתרחש עימות תעמולתי בין האוקראינים - שטוענים שהרוסים הורגים אזרחים ללא הבחנה ומונעים מהאזרחים לצאת - לבין הרוסים שטוענים שהם יורים רק על בניינים שמהם נורית לעברם אש; וכי הכוחות האוקראינים (שכוללים יחידות סדירות ויחידות משמר לאומי שקשורות לארגון הניאו-נאצי 'אזוב'.

כמובן שבתעמולה הרוסית, מתייחסים רק להיות האויב ניאו-נאצי; ומציגים צילומים של דגלים נאצים, ספרות נאצית, וקעקועים של סמלים נאצים על גופות ועל שבויים, וכמובן שלא ניתן לדעת כמה צולם באמת במריופול וכמה צילומים לקוחים ממקומות אחרים או בוימו).

מול הטענה האוקראינית, שהרוסים מונעים מאזרחים להתפנות מהבניינים המופגזים, ומהעיר בכלל; טוענים הרוסים, כי דווקא הם מנסים לחלץ אזרחים מבניינים שיש בהם אויב, ובכל אזור שנכבש הם מספקים אוכל, שתייה וטיפול רפואי לאזרחים ש'שוחררו' ומאפשרים - ואפילו מסייעים להם - לצאת מהעיר, כדי לנסוע למקומות אחרים. שני הצדדים מציגים סרטונים כדי להוכיח את טענותיהם; וכמובן שאין אפשרות לדעת מי דובר אמת ומי משקר. יתכן, שהאמת נחלקת בין היריבים בקטעים שונים של העיר. כך, למשל, צילום של שלושה הרוגים הוצג ברשתות האוקראיניות כהוכחה לאכזריות הרוסית; ואילו אותו צילום הוצג ברשתות הרוסיות, כהוכחה לאכזריות של האוקראינים, שירו בהם כדי למנוע בריחתם. בסרטון אחר צולמו אזרחים מקומיים פצועים מטופלים על-ידי חיילים רוסים, ונטען שנפגעו מצלף או צלפים אוקראינים.

בשאר החזית לא נראה שהרוסים ממשיכים להתקדם צפונה אלא מסתפקים בביסוס הדרך הפתוחה מקרים לדוניצק. למעט גישושים של סיורים, לא נראו כוחות רוסיים שמנסים להתקדם לעבר העיר ז'פורוז'יה ממזרח לנהר הדניפר. לא הצלחתי לברר מה מתרחש במאמץ הרוסי לעבר ז'פורוז'יה, שמתנהל ממערב לנהר הדניפר. היו מעט מאד דיווחים, וגם הם סותרים. בכל אופן, אם הרוסים מתקדמים שם, זה כנראה מתרחש לאט.

[בתמונה: מטוס רוסי ממריא לגיחת תקיפה באוקראינה. התמונה היא צילום מסך]

חזית חוף הים השחור, מחצי-האי קרים מערבה

בחזית זו נראה שהרוסים עצרו לחלוטין את התקפותיהם מערבה ונערכו להגנה בלבד. האוקראינים תוקפים נגד, אבל למעט פעם אחת, אין דיווחים על הצלחות שלהם.

בעוד חלק מהכוחות ערוכים להגנה מול התקפות-נגד אוקראיניות ממערב, חלק עוסקים בטיהור המרחב העורפי בעיר חרסון ובמחוז שנקרא על שמה.

מגמות

במגמות הכלליות של הלחימה אין חדש. נראה שהמגמות שהחלו לפני כשבועיים ממשיכות גם בארבעה הימים הללו. עם זאת, בתוך כל מגמה כללית יש שינויים קטנים:

• מאמץ התמרון העיקרי ממשיך להיות בדרום-מזרח אוקראינה כדי להשלים את כיבוש המרחב שבין קרים, הים השחור וים אזוב בדרום; לבין נהר הדנייפר במערב לבין הגבול הצפוני של מחוז לוגנסק בצפון, וגבול רוסיה במזרח.
• חידוש אחד הוא שדובר רוסי בכיר הצהיר במפורש שמגמה זו היא כעת המטרה האסטרטגית – לטענתו, צבא רוסיה סיים את השלב הראשון של המבצע וכעת, בשלב השני, ממוקד בהשלמת שחרור אזור הדונבס (שם כללי למרחב שבין לוגנסק בצפון, ים אזוב במזרח, נהר הדניפר הדרומי במערב וקרים בדרום). כאמור, ללא קשר לאופן ניסוח הדברים, כך מתנהג הצבא הרוסי מזה כשבועיים.

גם אם אני צודק לעת עתה, זה לא אומר שהרוסים לא יוכלו בעתיד לשנות שוב את סדר העדיפות ולהחזיר את קייב, או כל יעד אחר, לראש רשימת היעדים שלהם.

לפיכך, אני מעריך שחלוקת המאמצים הצבאיים הרוסיים לא תשתנה בימים הקרובים ותתנהל לפי סדר החשיבות שלהלן – כשבתוך כל מאמץ יש כמה שינויים פנימיים:

המאמץ העיקרי:

• • כיבוש מריופול בהתקפה קרקעית רבתי ולא רק הכנעתה באש כפי שכתבתי בעבר. להערכתי במסגרת המאמץ העיקרי הפך הקרב על מריופול למאמץ החשוב ביותר.
  • עיבוי הפרוזדור בין קרים לבין דוניצק. בסיכום הקודם שמתי מאמץ זה בראש סדר העדיפויות. נראה לי שהמאמץ הזה פחת – אולי כי הם מרוצים כבר מהמצב – והמאמץ לכיבוש מריופול הפך למוביל.
  • נראה שוויתרו על האפשרות לכתר את הכוחות האוקראינים הערוכים מול לוגנסק ודוניצק; ותחת זאת מסתפקים בדחיקתם ההדרגתית מערבה.
  • המשך ההתקדמות מדרום לצפון, על שתי הגדות של נהר הדניפר.

מאמצים משניים:

• • לחימה בעורף 'החצים' במרחב שבין חרקוב לבין קייב כדי לטהר את המרחב ולהגן על שיירות האספקה.
  • המשך ההפגזה על קייב בעוד המאמץ הקרקעי העיקרי הוא הגנה מפני התקפות-נגד אוקראיניות מהחזית וטיהור העורף (כיבוש כפרים ועיירות, שנעקפו במהלך התנועה הראשונית לעבר קייב).
  • המשך ההפגזה על חרקוב. יתכן שיהיו שם מבצעים קטנים לכיבוש שכונה כזו או אחרת, בפאתי העיר.
  • המשך הכיתור וההפגזה של הערים המכותרות, בצפון מרכז אוקראינה.
  • הגנה ממערב לעיר חרסון מול התקפות-נגד אוקראיניות שיוצאות מכיוון ניקולאיב.

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]