גרשון הכהן: ה'מוקש' של מני מזוז

[בתמונה: בנוסח החלטת הממשלה טמון מוקש גלוי. באמצעותו סוכלו בשני העשורים האחרונים כל החלטות הממשלה להקמת יישובים חדשים בנגב. את המוקש הטמין בדצמבר 2004 השופט מני מזוז בתפקידו כיועץ משפטי לממשלה. בנוהל שקבע היועץ מזוז - 1.1800 - הופקעה סמכותה של ממשלה בישראל להורות על הקמת יישוב חדש, ללא הסכמתם של גורמי המקצוע ברשויות התכנון, ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד האוצר. תמונת המוקש היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay. תמונתו של מני מזוז היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

[המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על מות ההתיישבות היהודית בא"י, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

ממשלת ישראל אישרה בישיבתה ביום א' 27.3.22, הקמת חמישה יישובים חדשים בנגב, במבואות ערד. מדובר בחמישה יישובים מתוך עשרה, שממשלת נתניהו כבר החליטה על הקמתם בספטמבר 2011. מה שסיכל אז את הקמת היישובים, הוא מה שעלול לסכל גם את מימוש החלטת הממשלה מיום א' האחרון.

בנוסח החלטת הממשלה טמון מוקש גלוי. באמצעותו סוכלו בשני העשורים האחרונים כל החלטות הממשלה להקמת יישובים חדשים בנגב.

את המוקש הטמין בדצמבר 2004 השופט מני מזוז בתפקידו כיועץ משפטי לממשלה. בנוהל שקבע היועץ מזוז - 1.1800 - הופקעה סמכותה של ממשלה בישראל להורות על הקמת יישוב חדש, ללא הסכמתם של גורמי המקצוע ברשויות התכנון, ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד האוצר. באמצעות הנוהל הזה סוכלה החלטת הממשלה מ- 15.4.2007, להקמת העיר כסיף. החלטה בעניין כסיף התקבלה פעם נוספת בהחלטת ממשלה מ- 10.11.2013 וגם היא לא מומשה. ההחלטה על כסיף התקבלה שוב לפני כשבועיים וימים יגידו אם הפעם תמומש.

[להורדת נוהל 1.800, לחצו כאן: National_planning_institutions_nohal_yoetz_mishpati_lememshala_lehakamat_yashuvim_hadashim]

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

אוי, הפקידים...

על פניו, הנוהל שקבע השופט מזוז נראה תמים וענייני. אולם בנוהל זה, בחיבורו לתוכנית המתאר הארצית 35, נכבלו ידיה של ממשלת ישראל בכל הקשור להקמת יישובים. הכשל העיקרי טמון באימוץ אילוצים 'ירוקים', היכולים להתאים אולי למדינה מערב אירופית דוגמת דנמרק. אולם, כאשר הם מוטלים בנוקשות ללא התאמה לתנאיה הייחודיים של מדינת ישראל - כאשר הם מוטלים בעיקר כנגד בניית התיישבות יהודית - הם מבטאים התעלמות משורשי המאבק הממשיך להתקיים במרחבי מדינת ישראל על השליטה במרחב הפתוח.

גישת מזוז אומצה במלואה בשני מאמרי מערכת של עיתון הארץ. האחד שיצא כנגד החלטת ממשלת נתניהו בסוגיה מספטמבר 2011, השני מיום א' האחרון -27.3.22. שניהם חוזרים בדיוק על אותם הטיעונים: "הקמת יישובים חדשים בנגב עומדת בסתירה חריפה לעקרונות התכנון לטווח ארוך של ישראל -תמ"א 35 ... הקמת היישובים החדשים תגרום גם להתנגשות מיותרת עם הבדווים בנגב" (הארץ, 20.9.2011).

[בתמונה: הכתבה של נדין אבו לבן ב'הארץ': לפי ההיגיון הזה לא היה צריך גם לקיים את מפעל ההעפלה, כי זה היה אצבע כפולה בעין: הן לערבים והן לבריטים... לכתבה המלאה, לחצו כאן]

זה לא אבסורד שלטוני. זוהי אסטרטגיה!

למול טיעוני מערכת הארץ, שהם גם טיעוני ההתנגדות של השרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג (ראו תמונה משמאל), ראוי לשאול האם לא הממשלה היא שקבעה את אילוצי תמ"א 35? ואם הממשלה עצמה, בסמכות שלטונית, מחליטה לשנות את הכללים, האין זה הליך חוקי ודמוקרטי תקין?

[בתמונה: השרה לאיכות הסביבה, תמר זנדברג. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Itamar Rotem. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מה שנראה על פניו כאבסורד שלטוני, נובע במידה רבה מהשפעת משנתם של אנשי אקדמיה דוגמת אורן יפתחאל, ארז צפדיה, סנדי קידר, המתארים את המפעל הציוני, כמבטא מראשיתו תהליכים קולוניאליים הכרוכים ב"נישול האוכלוסייה הילידית". את מגמת ה"נישול", הם מבקשים לעצור. השפעתם על לימודי הגיאוגרפיה והתכנון המרחבי באוניברסיטאות בישראל, ניכרת היטב בהנחות המוצא לעבודת עובדי המדינה המופקדים על הפיתוח והתכנון ברשויות התכנון וברשויות המקבילות.

מראשית ימי ההתיישבות הציונית, להקמת יישובים חדשים נועד תפקיד בהחזקת קרקעות הלאום ובאבטחת צירי התנועה. אולם כיום, גורמי התכנון מתעלמים מכך שכוחות הביטחון לבדם אינם יכולים לעמוד במשימה.

אומרים שמדינת ישראל כבר הוקמה, אולם בהיבטים רבים המציאות מזכירה בעיות ביטחון מימים שקדמו להקמת המדינה. בנובמבר 1936 כתב בן גוריון למנחם אוסישקין: "במאורעות אלו ראינו חשיבות ההרים בשביל כנופיות מזוינות, שקשה לצבא מסודר לעמוד בפניהם. בחוגי השומר היה פעם רעיון נכון: ליצור "מושבים קוזקים" על גבולות הארץ. נראה כי יש צורך חיוני ליצור מושבים בראשי ההרים, בכל מרכזי הארץ התופסים עמדה אסטרטגית מכריעה..." בהיגיון הזה ניבנו חלק ניכר מיישובי חומה ומגדל.