דן רוגל:  סוף הסכסוך

לב הבעיה היא הסכסוך שלנו עם הפלסטינים, אלו היושבים על כל שטחי ארץ ישראל, בתוך המדינה ומחוצה לה. לטעמי אין הבדל כל כך גדול, הוא בעיקר סמנטי; אבל, והכי חשוב, כל פתרון חייב להבין שהערבים הם עם אחד. אין פתרון של הפלסטינים 'שלנו', שיכול להיות נפרד מהפתרון של ערביי יהודה ושומרון. במאמר, אבחן את ה'פתרונות' המככבים ע"פ הקריטריון שלי, שהוא – האם אני מאחל לילדי ולנכדי לגדול ולחיות כאן עם הפתרון הנידון. בסוף אכתוב גם מה אני חושב על ה'פתרון' הראוי, ולמה.

פנחס יחזקאל: הסיבה הרביעית והעיקרית לרפורמה בבית המשפט העליון: הפרת האיזון בין הרשויות!

"בלי הפרדת רשויות ברורה בין בית המשפט העליון לבין הכנסת; בלי עצירת הזליגה של בית המשפט העליון לסמכויותיה של הכנסת; ושל הכנסת לסמכויות בית המשפט העליון ולעצמאותו, אנחנו נישאר נכים בדמוקרטיה שאנחנו כל כך מתפארים בה" (הנשיא לשעבר ריבלין).

פנחס יחזקאלי: מי פוחד ממכון קהלת ולמה?

ב- 3 במרץ 2023 פלשו אנשי "אחים לנשק" מתנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית למשרדי 'פורום קהלת' ויצרו שם מיצג מחאה. וב- 2 באפריל פלשו שוב. במאי 2023 פרסם ערוץ 11 כתבה קשה ומפחידה על 'מעללי' הפורום והשפעתו על מקבלי החלטות של ממשלת הימין. אז מי פוחד מ'פורום קהלת'; וחשוב יותר: למה?

פנחס יחזקאלי: מה ניתן ללמוד מחילופי האליטות במהפכה הצרפתית ב- 1789?

באירועי המהפכה הצרפתית ב- 1789, חוותה צרפת, בין היתר חילופים אלימים של אליטות. האם יש לקחים שניתן להפיק מהם לגבי מחאת האליטות שלנו, פה בישראל?

גדעון שניר: "בואו נדבר על הצער הפלסטיני"? תשובה ליואב קרני

זהו מאמר תשובה למאמרו של יואב קרני ב'גלובס' (ראו למטה) "בואו נדבר על הצער הפלסטיני", מה- 6 במאי 2023. במאמר הציע קרני כי מדינת ישראל תציין באופן רשמי את "יום הנכבה" – החל ב- 14 במאי, תחת השם: "יום הצער והפיוס"… עצתי שונה!

גרשון הכהן: ראוי למדינת ישראל לחשב דרכה מחדש, בעיניים פקוחות!

בחיי אדם ואומה קיימים ממדים נוספים על המימד הפיזי, בהם תשוקות לאומיות, היסטוריות ודתיות. שיקול הדעת המעשי חייב לכלול גם אותם במשוואת השיקולים הכוללת להגנת מדינת ישראל. ליהודים ציוניים הנאבקים מעל מאה שנים על עצם היכולת להתקיים במרחבי ארצם, חייב להיות סיפור יהודי-ישראלי ייחודי ועדכני, שמעניק תוכן ומשמעות למצוקת הקיום במאבק מתמיד, אחרת הכול יקרוס.

גרשון הכהן: ההרתעה הטמונה במוכנות לפעולה בתנאי אי וודאות

במושגים של מקבלי החלטות בתחומי ניהול הון סיכון, ההרתעה הישראלית תלויה בשעה זו במוכנות ההנהגה להתנהל במצב מיוחד המתואר במהותו כחורג מעבר להיגיון "ניהול סיכונים" ו"גידור סיכונים". כאן מדובר במצב אי וודאות מובהק בו פוטנציאל הסיכונים לפחות בחלקו, טרם התהווה ועל כן אינו ניתן במלואו לחיזוי ולשליטה…

פנחס יחזקאלי: 'צוק איתן', המבצע שיכול היה לחסוך את ה- 7/10, באתר ייצור ידע

מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין 8 ביולי (י' בתמוז) ל-26 באוגוסט 2014 (ל' באב ה'תשע"ד), במשך 50 ימי לחימה בין ישראל לבין חמאס וארגוני טרור נוספים. לולא העיוורון האסטרטגי, הוא יכול היה לחסוך לכולנו את ה- 7/10… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר, אודות המבצע, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

עודד עמיחי: משחקים באש

מבצע "מגן וחץ", שהחל בחיסולם של 3 ראשי הג'יהאד ברצועת עזה, עלול להוביל לעימות מקומי, שיכול גם להתפתח לעימות אזורי. האם מערכת הביטחון עשתה הערכה נכונה לגבי ההשלכות של עימות כזה, בעת הזו? ספק רב!

משה קינן: על נזק אגבי ופחדנות, וקשר גורדי

בדרך לטוב יהיה רע לתפארת… אנחנו מצוינים בלחשוב על הדרך ל"טוב", ושם אנו נעצרים וחיים ב"רוע לתפארת". הבלוף העצום הוא, שאנחנו לא אחראים לעזה והתנתקנו ממנה, והאחריות היא של הפלסטינים. זה שורש הבעיה. אין דרך לפתרון הסכסוך למעט חיתוך הקשר הגורדי באבחה אחת.