פנחס יחזקאלי: אין חדש תחת השמש… ש"י עגנון משקף לנו את שנאותינו היום

תקציר: "... צריכה הייתה המדינה להקדים עצה לפורענות (האויב). אבל בני המדינה מחולקים לשתי כיתות, לכסויי ראש ולגלויי ראש, וכל שכת אחת מבקשת שנייה מעכבת, ואף הכיתות עצמן מחולקות ביניהן ושונאות אלו את אלו, אולי יותר מששונא האויב את כסויי הראש ופרועי הראש כאחד"... ש"י עגנון משקף לנו את שנאותינו היום...

[התמונה היא צילום מסך מתוך טריילר להצגה שלום עולמים, סאטירה קומית, ש'י עגנון - תיאטרון אספקלריא]
[התמונה היא צילום מסך מתוך טריילר להצגה שלום עולמים, סאטירה קומית, ש'י עגנון - תיאטרון אספקלריא]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

לאלה מאיתנו שסבורים שעם ישראל השתנה - בשנאה ההדדית שחלקים ממנו חשים לחלקים האחרים - כדאי להם ליטול לידיהם את הסיפור "שלום עולמים" של חתן פרס נובל, שמואל יוסף עגנון (פורסם בכרך "סמוך ונראה"). את הסיפור הזה פרסם עגנון ב- 1950, ודומה שכתב אותו ממש עתה... 

הסיפור פורסם בכרך סמוך ונראה הוא הכרך השישי בסדרת כל סיפוריו של ש"י עגנון. כותרת המשנה שלו היא "סיפורים עם ספר המעשים". הכרך יצא לאור בשנת 1950 (ה'תשי"א), אך כמעט כל הסיפורים הנכללים בו ראו אור במהלך עשרים השנים שקדמו לצאתו.

[בתמונה: מה בין ש"י עגנון לתקופת המחאה של ימינו? התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: מה בין ש"י עגנון לתקופת המחאה של ימינו? התמונה היא צילום מסך]

עגנון כותב, בין היתר, כך:

"... האויב שראה שאין מי שיעמוד כנגדו מתקרב והולך... צריכה היתה המדינה להקדים עצה לפורענות. אבל בני המדינה מחולקים לשתי כיתות, לכסויי ראש ולגלויי ראש, וכל שכת אחת מבקשת שנייה מעכבת, ואף הכיתות עצמן מחולקות ביניהן ושונאות אלו את אלו, אולי יותר מששונא האויב את כסויי הראש ופרועי הראש כאחד.

היאך נחלקה מדינה אחת כשתי אומות שצוררות זו את זו? דבר זה מתפרש מתוך תולדותיה של האומה, שעדיין משפיעות והולכות, אף על פי שכבר נשתנו סדרי עולם ונשתנה ווסתה של האומה, ובניה פירשו מכל מה שהיה חביב על אבותיהם.

אותה מדינה מסורת יש בידיה שאבותיה הראשונים יהודים היו, והרי דרכם של יהודים לכסות את ראשם, לפיכך נוהגים קצתם לכסות את ראשם. וקצתם, מה טעם מגלים את ראשם? אלא שרואים עצמם כיהודים שלפני מתן תורה, שעדיין לא נצטוו על כיסוי הראש, לפיכך מגלים את ראשם. והואיל ואלו מכסי ראש ואלו מגלי ראש לפיכך חלוקים הם ושונאים אלו את אלו.

וכסויי הראש מה טעם שונאים זה את זה, והלוא אלו מכסים ראשם ואלו מכסים ראשם, אלא אלו חובשים ירמולקאות ואלו חובשים מצנפות, אלו ירמולקאות זקופות ואלו ירמולקאות עגולות, אלו מצנפות מרובעות ואלו מצנפות סגלגלות, אלו גדולות כקנאה ואלו פחותות מכינה, אלו של סמוט ואלו של משי. ואין צורך בראש דוקא, ובלבד שיהא כיסויו ניכר. גלויי הראש מה טעם שונאים זה לזה, והלוא אלו פורעים ראשם ואלו פורעים ראשם. אלא אלו מגדלי בלורית ואלו קצוצי שער, אלו קרחים ואלו גבחים. ואין צורך בראש דוקא, ובלבד שיהא מגולה.

כשם שראשיהם משונים זה מזה כך דעותיהם משונות. מנענעת כת אחת ראשה למזרח מנענעת כת שנייה ראשה למערב. מנענעים ראשיהם זה לזה, אין מנענעים אלא כדי לרוצץ את גולגולותיהם. לפיכך אין נכנסים כאחד לפקח על עסקי המדינה.

בדבר אחד בלבד שווים, שכל כת אומרת שכל הרעות הבאות על המדינה אינן באות אלא בשביל צרתה. ואלמלא לא היה בעל ספר המדינה חושש לדברים יתירים היה אומר, אלו ואלו דברי אמת. "
[בתמונה: עטיפת "סמוך ונראה" מאת ש"י עגנון בהוצאת שוקן. אנו מאמינים כי אנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: עטיפת "סמוך ונראה" מאת ש"י עגנון בהוצאת שוקן. אנו מאמינים כי אנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: טריילר להצגה שלום עולמים, סאטירה קומית, ש'י עגנון - תיאטרון אספקלריא]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *